הסכם קוצ'וק קאינרג'ה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Oyoel (שיחה | תרומות)
דף חדש: ==הרקע להסכם== במהלך המאה ה-18 הפכה רוסיה לאויבת העיקרית של האימפריה העות'מאנית. בסדרת קרבות שנמשכו ...
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Küçük Kaynarca.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קוצ'וק קאינרג'ה]]
==הרקע להסכם==
'''הסכם קוצ'וק קאינרג'ה''' ([[טורקית]] '''Küçük Kaynarca Antlaşması''') הוא הסכם שנחתם בין [[האימפריה העות'מאנית]] לבין [[האימפריה הרוסית]] ב-[[21 ביולי]] [[1774]] ב[[בולגריה]].
במהלך המאה ה-18 הפכה [[רוסיה]] לאויבת העיקרית של [[האימפריה העות'מאנית]]. בסדרת קרבות שנמשכו לסירוגין במשך כמה עשרות שנים (האחרון בין השנים 1668-1774) הצליחו הרוסים לכבוש שטחים נרחבים.
במהלך [[המאה ה-18]] הפכה [[רוסיה]] לאויבת העיקרית של [[האימפריה העות'מאנית]]. בסדרת קרבות שנמשכו לסירוגין במשך כמה עשרות שנים (האחרון בין השנים [[1668]]-[[1774]]) הצליחו הרוסים לכבוש שטחים נרחבים, ובסופו של דבר נאלצו העות'מאנים המותשים לחתום על הסכם משפיל עם הרוסים.
בסופו של דבר נאלצו העות'מאנים המותשים לחתום על הסכם משפיל עם הרוסים. הסכם קוצ'וק קאינרג'ה נחתם ב-[[21 ביולי]] [[1774]] בבולגריה.


==סעיפי ההסכם==
==סעיפי ההסכם==
* חצי האי [[קרים]] יזכה לאוטונומיה נרחבת
* [[חצי האי קרים]] יזכה לאוטונומיה נרחבת.
* רוסיה תפוצה בסכום כולל של 4.5 מיליון רובל
* רוסיה תפוצה בסכום כולל של 4.5 מיליון [[רובל]].
* רוסיה תקבל גישה לים השחור באמצעות שני נמלים שיהיו תחת חסותה הישירה
* רוסיה תזכה בגישה ל[[הים השחור|ים השחור]] באמצעות שני נמלים שיהיו תחת חסותה הישירה.
* זכותה המלאה של רוסיה על [[ים אזוב]] מאושררת
* זכותה המלאה של רוסיה על [[ים אזוב]] מאושררת.
* ספינות של אנשי [[הכנסיה האורתודוכסית]] בשטחי האימפריה יוכלו לנוע בים השחור תחת דגל רוסיה
* ספינות של אנשי [[הכנסיה האורתודוכסית]] בשטחי האימפריה יוכלו לנוע בים השחור תחת דגל רוסיה.
* תיבנה כנסיה אורתודוכסית ב[[איסטנבול]] (מעולם לא קוים)
* תיבנה כנסיה אורתודוכסית ב[[איסטנבול]] (מעולם לא קוים).



==משמעות ההסכם==
==משמעות ההסכם==
ההסכם היה מכה קשה ביותר לאימפריה העות'מאנית ולעומד בראשה באותה עת - הסולטן [[אבדילהמיט הראשון]]. ראשית ויתרה האימפריה בהסכם על שליטתה הכלכלית ב[[הים השחור|ים השחור]] שנחשב מאז ימי [[מהמט השני]] ל"אגם עות'מאני". המונופול על הים השחור היה אחת מהכנסותיו של האוצר האימפריאלי. כמו כן חצי האי קרים היה ידוע בלוחמיו המעולים שהובאו לאימפריה בשיטת ה[[דוושירמה]]. בנוסף נאלצה האימפריה לראשונה להסכים להתערבות של מעצמה אירופית בתוך שטחה ובתוך אוכלסייתה (אוכלוסיית הנוצרים האורתודוכסים]].
ההסכם היה מכה קשה לאימפריה העות'מאנית ולעומד בראשה באותה עת - הסולטן [[אבדילהמיט הראשון]]. ראשית ויתרה האימפריה בהסכם על שליטתה הכלכלית ב[[הים השחור|ים השחור]] שנחשב מאז ימי [[מהמט השני]] ל"אגם עות'מאני". המונופול על הים השחור היה אחת מהכנסותיו של האוצר האימפריאלי. כמו כן חצי האי קרים היה ידוע בלוחמיו המעולים שגויסו ל[[הצבא העות'מאני|צבא העות'מאני]] בשיטת ה[[דוושירמה]]. בנוסף נאלצה האימפריה לראשונה להסכים להתערבות של מעצמה אירופית בתוך שטחה ובתוך אוכלסייתה (אוכלוסיית ה[[נצרות אורתודוקסית|נוצרים האורתודוכסים]].


אך הדבר המשפיל ביותר בהסכם היה בלי ספק הצורך לוותר בפעם הראשונה על שטחים שבהם חיו מוסלמים. אחד מתפקידיה המרכזיים של האימפריה היה להגן על המאמינים ה[[אסלאם|מוסלמים]] ועל האומה האסלאמית. הויתור על שטחים "מוסלמים" הוכיח כי האימפריה אינה מסוגלת עוד למלא את התפקיד שהטילה על עצמה ולכן היתה ירידה גדולה מאוד ביוקרתה בתוך העולם האסלאמי ומול אירופה.
אך הדבר המשפיל ביותר בהסכם היה הויתור חסר התקדים על שטחים שבהם חיו מוסלמים. אחד מתפקידיה המרכזיים של האימפריה היה להגן על המאמינים ה[[אסלאם|מוסלמים]] ועל האומה האסלאמית. הויתור על שטחים "מוסלמים" הוכיח כי האימפריה אינה מסוגלת עוד למלא את התפקיד שנטלה לעצמה, דבר שפגע ביוקרתה בתוך העולם האסלאמי ומול אירופה.


[[קטגוריה: האימפריה העות'מאנית: היסטוריה]]
[[קטגוריה: האימפריה העות'מאנית: היסטוריה]]

גרסה מ־12:10, 23 ביולי 2009

קוצ'וק קאינרג'ה

הסכם קוצ'וק קאינרג'ה (טורקית Küçük Kaynarca Antlaşması) הוא הסכם שנחתם בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה הרוסית ב-21 ביולי 1774 בבולגריה. במהלך המאה ה-18 הפכה רוסיה לאויבת העיקרית של האימפריה העות'מאנית. בסדרת קרבות שנמשכו לסירוגין במשך כמה עשרות שנים (האחרון בין השנים 1668-1774) הצליחו הרוסים לכבוש שטחים נרחבים, ובסופו של דבר נאלצו העות'מאנים המותשים לחתום על הסכם משפיל עם הרוסים.

סעיפי ההסכם

  • חצי האי קרים יזכה לאוטונומיה נרחבת.
  • רוסיה תפוצה בסכום כולל של 4.5 מיליון רובל.
  • רוסיה תזכה בגישה לים השחור באמצעות שני נמלים שיהיו תחת חסותה הישירה.
  • זכותה המלאה של רוסיה על ים אזוב מאושררת.
  • ספינות של אנשי הכנסיה האורתודוכסית בשטחי האימפריה יוכלו לנוע בים השחור תחת דגל רוסיה.
  • תיבנה כנסיה אורתודוכסית באיסטנבול (מעולם לא קוים).

משמעות ההסכם

ההסכם היה מכה קשה לאימפריה העות'מאנית ולעומד בראשה באותה עת - הסולטן אבדילהמיט הראשון. ראשית ויתרה האימפריה בהסכם על שליטתה הכלכלית בים השחור שנחשב מאז ימי מהמט השני ל"אגם עות'מאני". המונופול על הים השחור היה אחת מהכנסותיו של האוצר האימפריאלי. כמו כן חצי האי קרים היה ידוע בלוחמיו המעולים שגויסו לצבא העות'מאני בשיטת הדוושירמה. בנוסף נאלצה האימפריה לראשונה להסכים להתערבות של מעצמה אירופית בתוך שטחה ובתוך אוכלסייתה (אוכלוסיית הנוצרים האורתודוכסים.

אך הדבר המשפיל ביותר בהסכם היה הויתור חסר התקדים על שטחים שבהם חיו מוסלמים. אחד מתפקידיה המרכזיים של האימפריה היה להגן על המאמינים המוסלמים ועל האומה האסלאמית. הויתור על שטחים "מוסלמים" הוכיח כי האימפריה אינה מסוגלת עוד למלא את התפקיד שנטלה לעצמה, דבר שפגע ביוקרתה בתוך העולם האסלאמי ומול אירופה.