לדלג לתוכן

יורש עצר – הבדלי גרסאות

הוסרו 14 בתים ,  לפני 13 שנים
אין תקציר עריכה
(כנ"K)
אין תקציר עריכה
בארצות ערב, למשל, חוקי ההמשכיות שונים, והמלך יכול למנות יורש עצר שאיננו בנו. ב[[סעודיה]], למשל, נבחר המלך [[ח'אלד, מלך ערב הסעודית|ח'אלד]] ליורש עצר עוד בשנת 1965, למרות שלא היה בנו של המלך [[פייסל, מלך ערב הסעודית|פייצל]], אלא אחיו למחצה. ח'אלד עלה לשלטון עם ההתנקשות בחייו של פייצל. הוא נבחר ליורש עצר אף על פי שלא היה האח המבוגר ביותר, ולפיכך לא אמור היה לקבל את הכתר; סירובו של אחיו הבכור מוחמד בן עבד אל-עזיז הקנה לו את המלוכה. ח'אלד מצדו מינה כיורש עצר את אחיו הצעיר [[פהד, מלך ערב הסעודית|פהד]].
 
ב[[ירדן]] היה [[הנסיך חסן בן טלאל|הנסיך חסן]], אחיו של המלך, יורש העצר במשך עשרות שנים. טרם מותו בשנת 1999 נטל ממנו המלך [[חוסיין, מלך ירדן|חוסיין]] את התואר, ומינה את בנו הנסיך [[עבדאללה השני|עבדאללה]], ליורשו. עבדאללה מצדו מינה את אחיו [[הנסיך חמזה]] ליורש העצר, נטל ממנו תואר זה ב-[[2004]] ומינה במקומו בשנת [[2009]] את בנו הנסיך [[חוסיין בן עבדאללה, נסיך ירדן|חוסיין]] ליורש העצר שלו בשנת [[2009]].
 
ישנן מדינות בהן יורש העצר מקבל גם תואר אצולה. למשל [[הנסיך מוויילס]] (בריטניה) ו[[נסיך אסטוריאס]] (ספרד).
משתמש אלמוני