לדלג לתוכן

גלאי תת-אדום פסיבי – הבדלי גרסאות

שכתוב והרחבה
מאין תקציר עריכה
(שכתוב והרחבה)
'''גלאי אינפרא אדום פסיבי''' הוא גלאי שרגיש לקרינה [[אינפרא אדום|אינפרא אדומה]], שנפלטת מהסביבה ומגוף האדם מאליה, כך שאין צורך בהארה אקטיבית (שנדרשת, למשל, אם משתמשים במצלמה רגילה בלילה).
{{לשכתוב}}
 
'''גלאי אינפרא אדום פסיבי''' הוא גלאי שקולט קרינה [[אינפרא אדום|אינפרא אדומה]], שבדרך כלל גבוהה מ[[טמפרטורת]] החדר. שינוי זה נקלט על ידי הגלאי וגורם להפעלתו. קרינה זו אינה חודרת חומרי בנייה וזכוכית, ויש להתחשב בכך בעת תכנון שטח הכיסוי.
רוב הקרינה האינפרא אדומה נמצאת בתחום אורכי הגל שבין 1 ל-14 מיקרון, וגוף האדם פולט את הקרינה המירבית באזור 10 מיקרון. גלאים איכותיים מתוכננים בדרך כלל לתחום אורכי הגל 8-12 מיקרון (אינפרא אדום רחוק) כי ל[[אטמוספירה]] יש [[בליעה]] מינימלית בתחום זה. הגלאים הרגישים (והיקרים) ביותר הם גלאי HgCdTe (כספית-קדמיום-טלוריד) שרגישותם הגבוהה מושגת ע"י קירור ב[[חנקן]] נוזלי לטמפרטורה של 77K. הם נמצאים בדרך כלל רק במכשור מדידה מדויק. סוגי הגלאים הזולים והנפוצים יותר הם [[בולומטר|בולומטרים]] וגלאים [[אפקט פירואלקטרי|פירואלקטריים]].
 
הגלאים הנפוצים ביותר (למשל במערכות אזעקה) הם גלאים פירואלקטריים, בגלל עלותם הנמוכה. גלאים אלה אינם מקוררים. הם אינם רגישים לרמת הקרינה המוחלטת אלא מגלים רק '''שינויים''' ברמת הקרינה. כל שינוי כזה נקלט בגלאי וגורם להפעלתו. התחום הספקטרלי של גלאים כאלה בדרך כלל מוגבל לאינפרא אדום קרוב (מאחר שמשתמשים בעדשות מחומרים זולים, משיקולים כלכליים) ולכן רגישותם נמוכה.
 
ב-[[שנות ה-90]] הצליחו מספר חברות לפתח מערכים של גלאי אינפרא אדום, ושילבו אותם במצלמות לתחום זה, בדומה ל[[מצלמה דיגיטלית]].
 
מאחר שקרינת אינפרא אדום איננה יכולה לחדור חומרי בנייה או זכוכית, יש להתחשב בכך בעת תכנון שטח הכיסוי של הגלאי. לעומת זאת, הקרינה נפלטת תמיד, גם בלילה, והיא כן חודרת ערפל ועשן, מה שמאפשר לגלאים לפעול גם בסביבה שקשה לראות בה.
 
[[קטגוריה:גלאים וחיישנים]]
{{קצרמר טכנולוגיה}}
81,966

עריכות