לדלג לתוכן

האקדמיה האפלטונית – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
ב- 266 לפנה"ס החלה תקופת האקדמיה התיכונה בראשות [[ארקסילאוס]], ממשיכו של [[פירון מאליס]], מייסד זרם ה[[ספקנות]] ב[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]]. בהשפעת רעיונותיו של אפלטון שלפיהם לא ניתן לרכוש ידע באמצעות ה[[חוש]]ים, גרס ארקסילאוס כי "דבר אינו ודאי" וכי יש להסתפק ב[[הסתברות]]. הוא תקף את תורת חכמי [[האסכולה הסטואית]] שלפיה קיימת אמת ודאית שהיא התבונה האלוהית העומדת ביסודו של הסדר שביקום, ושניתן להגיע אליה באמצעות ה[[היגיון]].
 
האקדמיה השלישית שנוסדה על ידי [[קרניאדס]] ב- 155 לפנה"ס עדיין החזיקה בתורת הספקנות והכחישה את האפשרות להגיע לחקר האמת המוחלטת. אחרי מות קרניאדס ב- 129, תלמידו [[קליטומאכוס]] שימש כראש האקדמיה עד מותו ב- 110. תלמידו, ואחריו [[פילו אישמלאריסה]] לאריסהירש את מקומו כראש האקדמיה. אולם ב- 88 בתחילת מלחמות [[מיתרידטס]] ששימשנאלץ בתפקידלעזוב זהאת עדאתונה מותווקבע את מושבו ב[[רומא]]. ב- 8386 [[לוקיוס קורנליוס סולה]], שהטיל מצור על אתונה, הרס את מבני האקדמיה וכרת את חורשת עצי הזית שמסביבם. פילו מלאריסה מת ברומא וב- 84 תלמידו [[אנטיכוס מאשקלון]] שהתגורר ב[[אלכסנדריה]] שב לאתונה וחידש את לימודי האקדמיה ב[[גימנסיון]] תלמי.
 
תקופת הספקנות נמשכה עד ש[[אנטיוכוסשאנטיוכוס מאשקלון]] שעמד בראש האקדמיה (79 - 78 לפנה"ס) גישר בין האידיאות של אפלטון לבין תורת האסכולה הסטואית. הוא טען כי האידיאות אינן טרנסצנדנטיות אלא שוכנות באדם עצמו שתבונתו היא חלק של התבונה האלוהית, וכי עולם החושים גם הוא בעל נשמה בהיותו חלק של היצירה האלוהית.
 
לעומת זאת, [[פלוטינוס]] ([[205 ]]-[[ 270 ]]לספירה) קרא להפרדה מוחלטת בין עולם החושים לבין עולם האידיאות הנמצא מחוץ לעולם החומר שבחלל ובזמן ונתפס באמצעות השכל בלבד ללא עזרת החושים. בכך הייתה משום חזרה אל רעיון האידיאות המקורי של אפלטון, וכאן מקורו של המונח [[נאופלטוניזם]].