לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "מיכה גולדמן"

נוספו 16 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
'''מיכה גולדמן''' (נולד ב-[[10 באוקטובר]] [[1948]] ב[[כפר תבור]]) היה ראש ה[[מועצה מקומית|מועצה המקומית]] כפר תבור ולאחר מכן [[חבר כנסת]] מטעם [[המערך]] ו[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] מ[[הכנסת ה-12]] עד ל[[הכנסת ה-14|כנסת ה-14]].
 
לאחר שיחרורו מ[[צה"ל]] החל מיכה גולדמן לעבוד במועצה האזורית הגליל התחתון כרכז תרבות וספורט ולמד ביחידה למדעי המדינה באוניברסיטתב[[אוניברסיטת חיפה]]. באמצע שנות השבעים נבחר לראשות ה[[מועצה מקומית|מועצה המקומית]] [[כפר תבור]] (תפקיד שהיה עד אז התנדבותי) שהייתה במצב קשה.
 
במהלך כהונתו, על בסיס תוכניות פיתוח שהחל לגבש קודמו בתפקיד מקס אופיר, החל גולדמן בפעולה נמרצת להשבחת התשתית הפיזית במושבה ולהגדלת האוכלוסייה, על ידי תכנון שכונות חדשות, בצמוד לגרעין הכפר שהתכנה מעכשיו "שכונת המייסדים". גולדמן רתם למפעל את מוסדות המדינה ובראשם את [[משרד השיכון]], והסתייע רבות בבן הכפר שנעשה לאחד ממנהיגי המדינה, [[יגאל אלון]]. אוכלוסיית כפר תבור צמחה מאוד. בשלב הראשון, התשתית ב"שכונת העולים" הושוותה באיכותה לזו של שכונת המייסדים. בהתאם גם ניתן שם לשכונה: "שכונת הגפנים". בהדרגה, במהלך שלושים השנים הבאות, הוקמו שכונות חדשות (חלקן הוקמו לאחר כהונתו על בסיס תוכניות שפותחו בימיו כראש מועצה): השקדים, הזיתים, הרימונים, התאנים, החרובים, השזיפים והאלונים.
 
מיכה גולדמן וחבריו למועצה החליטו לעסוק גם בפיתוח הכלכלי של היישוב. הדבר נעשה בכמה דרכים במקביל: המועצה המקומית הקימה [[אזור תעשייה]] ועסקים מקומי, וחברה ל[[רשות מקומית|רשויות המקומיות]] בסביבה לפיתוח אזור תעשייה אזורי משותף, "[[אלון תבור]]", השוכן בין כפר תבור ל[[עפולה]]. מיכה גולדמן נענה ליוזמת [[משרד החינוך]] והקים בכפר בית ספר על-אזורי מחוזי לילדים מחוננים. מוסד חינוכי זה הוסיף יוקרה ציבורית למושבה והוסיף מקומות תעסוקה. המועצה המקומית עודדה גם יזמים פרטיים להקים ולפתח עסקים מסוגים שונים בכפר ובכללם מרכז מסחרי (עם [[סופרמרקט]]) [[סוכנות דואר]] וסניף של [[בנק הפועלים]]. בין השאר הושם דגש על עסקים בעלי אופי תיירותי ומשרדי שירות ותכנון עסקי שונים.
 
תשומת לב ניתנה גם לפיתוח התשתית הציבורית במושבה: הוקם [[מתנ"ס]] מפואר, על שמו של [[יגאל אלון]], שכולל אולם כינוסים ובית קולנוע, חדרי פעילות ועוד. הוקמו [[בריכת שחייה]] ציבורית, אולם ספורט גדול ותקני על שם השר המנוח [[אברהם עופר]], מגרש כדורגל ולידו מגרשי טניס תקניים, בית נוער עבור תנועת "[[הנוער העובד והלומד]]", [[ספרייה ציבורית]], ובתים ל[[קופת חולים כללית]] ול[[קופת חולים מאוחדת]]).
 
על מנת להבטיח שירותים ציבוריים נאותים, נהגה המועצה המקומית להציע לעובדים נדרשים מגורים בשכר דירה נוח בדירות שהוקמו והיו בבעלותה מראשית שנות השבעים של המאה ה-20.
159

עריכות