מונוקולטורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:00, 12 באוקטובר 2009

מונוקולטורה (מלטינית: monos = יחיד , cultura = עיבוד, גידול, בעברית נקראת לעתים חד-זניות) היא שיטת עיבוד חקלאית בה משק חקלאי מתבסס על חזרה מעונה לעונה עם גידול אחד בלבד לאותו שטח אדמה גדול, תוך ניצול תנאי האקלים והקרקע. לדוגמה: מטעי קפה ותה באזורים הטרופיים, ו"רצועת החיטה" במרכז ארצות הברית.

זוהי שיטת העיבוד המודרנית הנפוצה ביותר, שדחקה לקרן זווית את החקלאות הרב-זנית האופיינית בעיקר לחקלאות המסורתית. אחד מיתרונותיה הוא האפשרות לשימוש במיכון, כדוגמת קומביין תבואות, שמקל על הגידול ולעיבודו. שיטה זו היא חלק מהמהפכה הירוקה המאפשרת להגדיל את כמויות היבול. על מנת לעמוד בחקלאות מונוקולטורית יש לספק (מלבד זרעים ומים) דשנים כימיים שיפצו על ניצול הקרקע המוגבר, וחומרים להדברת מזיקים.

השלטון הקולוניאלי השתמש בצורת עיבוד זו כמעט בכל מקום בו היה, למשל - מטעי כותנה בארצות הברית, מטעי קנה סוכר, קקאו וקפה באמריקה הדרומית, מטעי תה בהודו וציילון. מטעים אלו דרשו כוח עבודה רב לעבודות ידניות ולכן היו אחת הסיבות לעבדות ולניצול כוח העבודה המקומי. בנוסף, התבססה הכלכלה המקומית על גידול אחד בלבד שנועד לייצוא והאימפריות הקולוניאליסטיות הביאו לאותן מדינות מצרכים אחרים, בין אם מוצרי מזון בסיסיים להשלמת סל המזון, בין אם מוצרי תעשייה מוגמרים. במקרה של סין, הביאה בריטניה אופיום במטרה למוכרו לסינים בתמורה לתה, וכך פרצו מלחמת האופיום הראשונה והשנייה.

על פי התאוריה של יוהן היינריך פון תינן (Johann Heinrich von Thünen), ככל שמתרחקים מהשוק צפויים להיות גידולים יותר אקסטנסיביים ויותר מונוקולטוריסטים.

חסרונות המונוקולטורה הם היות הגידול החקלאי רגיש לפגעי מזג אוויר ולתנודות מחירים בשוק העולמי, ובמקרה של מזיק שישמיד את היבול לא יהיה לחקלאי מה למכור בשוק (סיבה זו הייתה אחד מהגורמים לפרוץ רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד).

שימושים נוספים במושג

תיאור של גידול זן אחד בלבד לאורך זמן ביחידת עיבוד, למשל בריכת דגים בה מגדלים בקביעות רק זן אחד של דגים היא בריכה מונוקולטריסטית. וכך גם חממה בה מגדלים ברציפות רק זן אחד של פרח
חורש הנטוע בסוג אחד בלבד של עצים (חורשות הקרן הקיימת עם עצי האורן, פרדסים עם סוג הדר אחד בלבד)

ראו גם

פוליקולטורה – שיטת עיבוד חקלאי הדוגלת בגידול רב-זני.

ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מונוקולטורה''' (מ[[לטינית]]: monos = יחיד , cultura = עיבוד, גידול, ב[[עברית]] נקראת לעתים ''' חד-זניות''') היא שיטת עיבוד [[חקלאות|חקלאית]] בה משק חקלאי מתבסס על חזרה מעונה לעונה עם גידול אחד בלבד לאותו שטח אדמה  גדול, תוך ניצול תנאי ה[[אקלים]] והקרקע. לדוגמה: מטעי  [[קפה]] ומטעי [[תה]]  באזורים הטרופיים  וכן  "רצועת  החיטה"  במרכז  [[ארצות הברית]].
+'''מונוקולטורה''' (מ[[לטינית]]: monos = יחיד , cultura = עיבוד, גידול, ב[[עברית]] נקראת לעתים ''' חד-זניות''') היא שיטת עיבוד [[חקלאות|חקלאית]] בה משק חקלאי מתבסס על חזרה מעונה לעונה עם גידול אחד בלבד לאותו שטח אדמה  גדול, תוך ניצול תנאי ה[[אקלים]] והקרקע. לדוגמה: מטעי  [[קפה]] ו[[תה]]  באזורים הטרופיים, ו"רצועת  החיטה"  במרכז  [[ארצות הברית]].
 [[קובץ:Tractors in Potato Field.jpg|ממוזער|שמאל|250px|שדה תפוחי אדמה גדול]]
-זוהי שיטת העיבוד המודרנית הנפוצה ביותר, שדחקה לקרן זווית את החקלאות הרב-זנית שאופיינית בעיקר לחקלאות המסורתית. אחד מיתרונותיה הוא האפשרות לשימוש במיכון, כדוגמת [[קומביין תבואות]], שמקל על הגידול ולעיבודו. שיטה זו היא חלק מ[[המהפכה הירוקה]] המאפשרת להגדיל את כמויות היבול. על מנת לעמוד בחקלאות מונוקולטורית יש לספק (מלבד זרעים ומים) דשנים כימיים שיפצו על הניצול של הקרקע וקוטלי מזיקים.
+זוהי שיטת העיבוד המודרנית הנפוצה ביותר, שדחקה לקרן זווית את החקלאות הרב-זנית האופיינית בעיקר לחקלאות המסורתית. אחד מיתרונותיה הוא האפשרות לשימוש במיכון, כדוגמת [[קומביין תבואות]], שמקל על הגידול ולעיבודו. שיטה זו היא חלק מ[[המהפכה הירוקה]] המאפשרת להגדיל את כמויות היבול. על מנת לעמוד בחקלאות מונוקולטורית יש לספק (מלבד זרעים ומים) [[דשן כימי|דשנים כימיים]] שיפצו על ניצול הקרקע המוגבר, וחומרים ל[[הדברת מזיקים]].
-השלטון ה[[קולוניה|קולוניאלי]] השתמש בצורת עיבוד זו כמעט בכל מקום בו היה, למשל - מטעי כותנה בארצות הברית, מטעי [[קנה סוכר]], [[קקאו]] ו[[קפה]] ב[[דרום אמריקה]], מטעי תה ב[[הודו]] ו[[סרי לנקה|ציילון]], מטעים אלו דרשו כוח עבודה רב לעבודות ידניות ולכן היו אחת הסיבות ל[[עבדות]] ולניצול כוח העבודה המקומי. בנוסף, התבססה הכלכלה המקומית על גידול אחד בלבד שנועד לייצוא והאימפריות הקולוניאליסטיות הביאו לאותן מדינות מצרכים אחרים, בין אם מוצרי מזון בסיסיים להשלמת סל המזון, בין אם מוצרי תעשייה מוגמרים, או, במקרה של [[סין]], הביאה בריטניה [[אופיום]] במטרה למוכרו לסינים בתמורה לתה וכך פרצו [[מלחמת האופיום הראשונה]] ו[[מלחמת האופיום השנייה|השנייה]].
+השלטון ה[[קולוניאליזם|קולוניאלי]] השתמש בצורת עיבוד זו כמעט בכל מקום בו היה, למשל - מטעי [[כותנה]] בארצות הברית, מטעי [[קנה סוכר]], [[קקאו]] וקפה ב[[אמריקה הדרומית]], מטעי תה ב[[הודו]] ו[[סרי לנקה|ציילון]]. מטעים אלו דרשו כוח עבודה רב לעבודות ידניות ולכן היו אחת הסיבות ל[[עבדות]] ולניצול כוח העבודה המקומי. בנוסף, התבססה הכלכלה המקומית על גידול אחד בלבד שנועד לייצוא והאימפריות הקולוניאליסטיות הביאו לאותן מדינות מצרכים אחרים, בין אם מוצרי מזון בסיסיים להשלמת סל המזון, בין אם מוצרי תעשייה מוגמרים. במקרה של [[סין]], הביאה בריטניה [[אופיום]] במטרה למוכרו לסינים בתמורה לתה, וכך פרצו [[מלחמת האופיום הראשונה]] ו[[מלחמת האופיום השנייה|השנייה]].
-על פי התאוריה של פון- תינן (Johann Heinrich von Thünen), ככל שמתרחקים מהשוק, יהיו גידולים יותר אכסטנסיביים ויותר מונוקולטוריסטים.
+על פי התאוריה של [[יוהן היינריך פון תינן]] (Johann Heinrich von Thünen), ככל שמתרחקים מהשוק צפויים להיות גידולים יותר אקסטנסיביים ויותר מונוקולטוריסטים.
-חסרונות המונוקולטורה הם היות הגידול החקלאי רגיש לפגעי מזג אוויר ולתנודות מחירים בשוק העולמי ובמקרה של מזיק שישמיד את היבול לא יהיה לחקלאי מה למכור בשוק (סיבה זו הייתה אחד מהגורמים לפרוץ [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]]).
+חסרונות המונוקולטורה הם היות הגידול החקלאי רגיש לפגעי [[מזג אוויר]] ולתנודות מחירים בשוק העולמי, ובמקרה של מזיק שישמיד את היבול לא יהיה לחקלאי מה למכור בשוק (סיבה זו הייתה אחד מהגורמים לפרוץ [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]]).
 ==שימושים נוספים במושג==
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ==ראו גם==
-*[[פרמקלצ'ר]] – שיטת עיבוד חקלאי הדוגלת ב[[פוליקולטורה]] (גידול רב-זני)
+*[[פוליקולטורה]] – שיטת עיבוד חקלאי הדוגלת בגידול רב-זני.
 [[קטגוריה:חקלאות]]