שלמה נקדימון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:34, 15 באוקטובר 2009

שלמה נקדימון (קאמינקר) (נולד ב-1936), עיתונאי ופרשן פוליטי בכיר, חוקר תולדות היישוב והמדינה. פרסם ספרים ובהם מחקרים מקיפים על אירועים ופרשיות בתולדות היישוב והמדינה. ספריו מומלצים במחלקות למדעי המדינה באוניברסיטאות.

ביוגרפיה

נולד בארץ ישראל בשנת 1936. אביו, יצחק אשר קאמינקר, היה חלוץ שעלה ארצה מגליציה המזרחית. בארץ ישראל נמנה עם מייסדי פועלי אגודת ישראל ונשא פנקס חבר מס' 1. על שמו נקרא משעול בפתח תקוה.

מאמצע שנות החמישים שימש נקדימון כעיתונאי וחבר מערכת העיתון ידיעות אחרונות. התמחה בעריכת תחקירים על הנעשה בזירה הפוליטית והמפלגתית ובדרכי קבלת ההחלטות בממשל. אף שדיעותיו הפוליטיות לא היו סוד, הקפיד נקדימון כל שנות עבודתו כעיתונאי וכפרשן לשמור על איזון בדיווח.

בימי "פרשת לבון" חדר נקדימון בהחבא (בהסתתרו בתא מיזוג האוויר) לבית ארלוזורוב בתל אביב בו נערכה ב-4 בפברואר 1961 ישיבת מרכז מפא"י בה הודח פנחס לבון מתפקידו כמזכ"ל ההסתדרות, ומסר דיווח אותנטי של עד ראייה להתרחשות זאת שהייתה סגורה לתקשורת. הוא הועמד לדין על "חדירה לאולם סגור", אך יצא זכאי בדין מאחר שבית המשפט מצא כי "אין להשיב על ההאשמה".

בשנים 1978 - 1980, בתקופת המשא ומתן על הסכם השלום עם מצרים, שימש נקדימון כיועץ תקשורת לראש הממשלה מנחם בגין.

בשנת 1983, ולאחר מכן בשנת 1984, הרחיק נקדימון עד להונג קונג כדי לראיין את אברהם תהומי, שהיה סגן מפקד סניף ההגנה בירושלים ולאחר מכן ייסד את האצ"ל, והיה מעורב בחיסולו של המנהיג החרדי יעקב ישראל דה האן בשנת 1924. תהומי חי באחרית ימיו בהונג קונג. בראיונות לא הודה תהומי במפורש כי הוא האיש שירה באקדח בדה האן, אך נטל על עצמו את האחריות לביצוע הרצח, שהיה מוצדק בעיניו כמשימה לאומית שחובה היה לבצעה. לדבריו המשימה הוטלה עליו על ידי יצחק בן צבי, יושב ראש הוועד הלאומי, יוסף הכט המפקד הארצי של ההגנה וזכריה אוריאלי, מפקד סניף ההגנה בירושלים. לעומת זאת חשף נקדימון מסמך אותנטי בחתימת תהומי בו הוא מאשר את השתתפותו האישית בהתנקשות.

על ספרו "תמוז בלהבות" זכה נקדימון בפרס סוקולוב לתקשורת הכתובה לשנת 1993. בשנת 1995 קיבל פרס לחקר ביטחון ישראל מטעם מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים על מחקרו "חור שחור - ישראל, ארה"ב, עיראק 1981 - 1991". בשנת 2008 (ה'תשס"ח), ביום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל, הוענק לנקדימון פרס יקיר העיר תל אביב על "תרומה ייחודית בתחום העיתונות, התקשורת, הפרשנות, המחקר, העיון והספרות".

ספריו על תולדות היישוב

דה האן - הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל (נכתב ביחד עם שאול מייזליש). הוצאת מודן 1985.
הבנק - יצירתו של בנימין זאב הרצל סיפורו של אוצר התיישבות היהודים. הוצאת מלוא 2003.

ספריו על תולדות המדינה

אלטלנה, הוצאת עידנים 1978. סיפורה של אונית הנשק של אצ"ל שעלתה באש תותחי צה"ל, ומלחמות היהודים במהלך מלחמת העצמאות.
לקראת שעת האפס, הוצאת רמדור 1968. סיפור תקופת ההמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים.
אחרי, הוצאת מוקד 1968. סיפור חייהם של שישה מבכירי מפקדי צה"ל במלחמת ששת הימים.
סבירות נמוכה, הוצאת רביבים 1982. סיפור הרקע למלחמת יום הכיפורים ותוצאותיה.
תמוז בלהבות, הוצאת עידנים 1986. סיפור תקיפת הכור האטומי בעיראק בשנת 1981.
תקווה שקרסה - הקשר הישראלי-כורדי 1963 - 1975. הוצאת משכל 1996.

ביוגרפיה פרי עטו

בגין (בשיתוף עם אביעזר גולן), הוצאת עידנים, 1978: סיפור חיים אלבומי על חייו של מנחם בגין

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 בשנת [[1983]], ולאחר מכן בשנת [[1984]], הרחיק נקדימון עד ל[[הונג קונג]] כדי לראיין את [[אברהם תהומי]], שהיה סגן מפקד סניף [[ההגנה]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן ייסד את ה[[אצ"ל]], והיה מעורב בחיסולו של המנהיג החרדי [[ישראל דה האן|יעקב ישראל דה האן]] בשנת [[1924]]. תהומי חי באחרית ימיו ב[[הונג קונג]]. בראיונות לא הודה תהומי במפורש כי הוא האיש שירה באקדח בדה האן, אך נטל על עצמו את האחריות לביצוע הרצח, שהיה מוצדק בעיניו כמשימה לאומית שחובה היה לבצעה. לדבריו המשימה הוטלה עליו על ידי [[יצחק בן צבי]], יושב ראש הוועד הלאומי, [[יוסף הכט]] המפקד הארצי של ההגנה ו[[זכריה אוריאלי]], מפקד סניף ההגנה בירושלים. לעומת זאת חשף נקדימון מסמך אותנטי בחתימת תהומי בו הוא מאשר את השתתפותו האישית בהתנקשות.
-על ספרו "תמוז בלהבות" זכה נקדימון ב[[פרס סוקולוב]] לתקשורת הכתובה לשנת [[1993]]. בשנת [[2008]] ([[ה'תשס"ח]]), ב[[יום העצמאות]] ה-60 של [[מדינת ישראל]], הוענק לנקדימון פרס [[יקיר העיר תל אביב]] על "תרומה ייחודית בתחום העיתונות, התקשורת, הפרשנות, המחקר, העיון והספרות".
+על ספרו "תמוז בלהבות" זכה נקדימון ב[[פרס סוקולוב]] לתקשורת הכתובה לשנת [[1993]]. בשנת [[1995]] קיבל פרס לחקר ביטחון ישראל מטעם [[מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים]] על מחקרו "חור שחור - ישראל, ארה"ב, עיראק 1981 - 1991". בשנת [[2008]] ([[ה'תשס"ח]]), ב[[יום העצמאות]] ה-60 של [[מדינת ישראל]], הוענק לנקדימון פרס [[יקיר העיר תל אביב]] על "תרומה ייחודית בתחום העיתונות, התקשורת, הפרשנות, המחקר, העיון והספרות".
 ==ספריו על תולדות היישוב==