הקרב על יער הירטגן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הוספת מקף חסר;
שורה 26: שורה 26:
היתרונות ההתחלתיים של בעלות הברית במספר חיילים, ביחס של 5:1, שריון, ניידות וסיוע אווירי צומצמו בשל מזג האוויר הקשה ותנאי השטח הקשים. לגרמנים היה די במספר מועט יחסית של חיילים נחושים ומאומנים כדי להיות יעילים בזירת לחימה זו.
היתרונות ההתחלתיים של בעלות הברית במספר חיילים, ביחס של 5:1, שריון, ניידות וסיוע אווירי צומצמו בשל מזג האוויר הקשה ותנאי השטח הקשים. לגרמנים היה די במספר מועט יחסית של חיילים נחושים ומאומנים כדי להיות יעילים בזירת לחימה זו.


בתחילת הלחימה לגרמנים היו ביער הורטגן 6,000 לוחמים בלבד תחת פיקודו של [[הנס שמידט]]. כוח זה היה ללא טנקים ועם ארטילריה מעטה. ב[[19 בספטמבר]] החל הקרב כאשר חיילים מה[[רגימנט]] ה-60 האמריקני הגיעו ליער הורטגן אך הובסו ונסוגו בשל ההתנגדות הגרמנית ותנאי השטח הקשים.
בתחילת הלחימה לגרמנים היו ביער הורטגן 6,000 לוחמים בלבד תחת פיקודו של [[הנס שמידט]]. כוח זה היה ללא טנקים ועם ארטילריה מעטה. ב-[[19 בספטמבר]] החל הקרב כאשר חיילים מה[[רגימנט]] ה-60 האמריקני הגיעו ליער הורטגן אך הובסו ונסוגו בשל ההתנגדות הגרמנית ותנאי השטח הקשים.
עם המשך הקרב זרמו למקום תגבורות גרמניות ותקוות הצבא האמריקני לניצחון מהיר הלכה ונראתה כחסרת סיכוי.
עם המשך הקרב זרמו למקום תגבורות גרמניות ותקוות הצבא האמריקני לניצחון מהיר הלכה ונראתה כחסרת סיכוי.



גרסה מ־22:25, 14 בנובמבר 2009

תבנית:קרב הקרב על יער הורטגן היה מהקרבות הארוכים ביותר במלחמת העולם השנייה, הארוך ביותר שנערך על אדמת גרמניה, שהתחולל מה-19 בספטמבר 1944 עד ה-10 בפברואר 1945 ביער הורטגן מזרחית לגבול גרמניה - בלגיה.

רקע

מטרתם העיקרית של בעלות הברית הייתה להכניע את הכוחות הגרמנים באזור כדי למנוע מהם לתגבר את כוחותיהם צפונה יותר, בין נהר הרור לעיר אאכן, שם התנהלה מלחמת חפירות. היעד המשני בחשיבותו לבעלות הברית היה כיבוש העיירה שמידט והגעה לנהר הרור. לעומת זאת ולטר מודל, מפקד הכוחות הגרמניים באזור, שאף להדוף את בעלות הברית לקיפאון על ידי גרימת אבדות כבדות לבעלות הברית ועל ידי השגת שליטה מלאה בביצורי קו זיגפריד.

הגרמנים הגנו על האזור בעקשנות משתי סיבות: ראשית, אזור הורטגן היה בסיס להתקפה גרמנית גדולה שנודעה מאוחר יותר כקרב הארדנים ושנית, פתיחת סכר שוומנאול שנמצא באזור יכלה להציף את אזור נהר הרור ובכך להקשות על בעלות הברית לחצות אותו.

הקרב

היתרונות ההתחלתיים של בעלות הברית במספר חיילים, ביחס של 5:1, שריון, ניידות וסיוע אווירי צומצמו בשל מזג האוויר הקשה ותנאי השטח הקשים. לגרמנים היה די במספר מועט יחסית של חיילים נחושים ומאומנים כדי להיות יעילים בזירת לחימה זו.

בתחילת הלחימה לגרמנים היו ביער הורטגן 6,000 לוחמים בלבד תחת פיקודו של הנס שמידט. כוח זה היה ללא טנקים ועם ארטילריה מעטה. ב-19 בספטמבר החל הקרב כאשר חיילים מהרגימנט ה-60 האמריקני הגיעו ליער הורטגן אך הובסו ונסוגו בשל ההתנגדות הגרמנית ותנאי השטח הקשים. עם המשך הקרב זרמו למקום תגבורות גרמניות ותקוות הצבא האמריקני לניצחון מהיר הלכה ונראתה כחסרת סיכוי.

בסופו של דבר אאכן נפלה לידי בעלות הברית ב-22 באוקטובר אך למרות זאת נכשלה חציית הרור. הגרמנים הצליחו להחזיק באזור עד לאמצע דצמבר 1944, מועד קרב הארדנים. בקרב הארדנים רוכזו 250,000 חיילים גרמנים למתקפה גדולה. הם הצליחו להתקדם 80 ק"מ לעומק קווי בעלות הברית אך באמצע ינואר 1945 הגרמנים נהדפו חזרה לעמדותיהם באזור יער הורטגן והקרב נמשך. ב-10 בפברואר הצליחו בעלות הברית לכבוש את סכר שוומנאול אך הגרמנים הספיקו לפתוח את שערי הסכר ולהציף את עמק הרור. כתוצאה מכך נדחתה חציית נהר הרור. לבסוף נהר הרור נחצה על ידי בעלות הברית ב-23 בפברואר 1945.

הקרב על יער הורטגן נודע כקרב בו ספגו בעלות הברית אבדות כבדות כ-32,000 חיילים, וכתוצאה מכך כונה הקרב על ידי בעלות הברית "תבוסה מהמעלה הראשונה".

לקריאה נוספת

  • מקס הסטינגס, ארמגדון, דביר הוצאה לאור, אור יהודה 2007, עמ' 249 - 276
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.