מפקח (חינוך) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה בעזרתו של אבי (מידע אישי)
מאין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
במוסדות החינוך בכל רמות החינוך, למפקח הסמכות המקצועית הבלעדית לאשר את שיבוץ המורים למשרה קבועה במערכת. המפקח הוא המוסמך המקצועי הבלעדי להמליץ על פיטורי מורה שכשל במלאכת ההוראה או החינוך.
במוסדות החינוך בכל רמות החינוך, למפקח הסמכות המקצועית הבלעדית לאשר את שיבוץ המורים למשרה קבועה במערכת. המפקח הוא המוסמך המקצועי הבלעדי להמליץ על פיטורי מורה שכשל במלאכת ההוראה או החינוך.


להבדיל ממנהל בית הספר, העוסק בניהול שוטף של בית הספר והוא חלק מצוות המוסד החינוכי, המפקח אינו חלק מצוות בית הספר אך הוא מגיע תדירות לביקורים מקצועיים. זוהי אחת מחובותיו הבסיסיות
להבדיל ממנהל בית הספר, העוסק בניהול שוטף של בית הספר והוא חלק מצוות המוסד החינוכי, המפקח אינו חלק מצוות בית הספר אך הוא מגיע תדירות לביקורים מקצועיים. זוהי אחת מחובותיו הבסיסיות.


באחת משתי דרכים בוחר המפקח לעבוד:
באחת משתי דרכים בוחר המפקח לעבוד:
שורה 11: שורה 11:
*בגישה ההיררכית, המסורתית והמקובלת עדיין על הרוב, המפקח הוא [[מומחה]] הפועל מעמדתו ה[[סמכות|סמכותית]] כלפי המורה.
*בגישה ההיררכית, המסורתית והמקובלת עדיין על הרוב, המפקח הוא [[מומחה]] הפועל מעמדתו ה[[סמכות|סמכותית]] כלפי המורה.
*בגישת [[אימון קוגנטיבי|האימון הקוגניטיבי]] המפקח והמורה פועלים ביחד על מנת ל[[העצמה|העצים]] את יכולותיו של המורה. בישראל גישת המנהיג-המדריך הזו, ננקטת רק על ידי חלק מהמפקחים בשיתוף מנהלי ומוסדות החינוך, ביוזמתם או ביוזמת הממונים הישירים עליהם.
*בגישת [[אימון קוגנטיבי|האימון הקוגניטיבי]] המפקח והמורה פועלים ביחד על מנת ל[[העצמה|העצים]] את יכולותיו של המורה. בישראל גישת המנהיג-המדריך הזו, ננקטת רק על ידי חלק מהמפקחים בשיתוף מנהלי ומוסדות החינוך, ביוזמתם או ביוזמת הממונים הישירים עליהם.

ארגון עבודת המפקחים החינוכיים הוא חלק אורגני מן התבנית הארגונית הכללית של משרד החינוך, תבנית שתי וערב. ובהתאם, כולל מנגנון הפיקוח מפקחים המנותבים לעיסוק ממוקד באחד מן הנתיבים הבאים או במשולב:
*הנתיב המקצועי: מפמ"רים (מפקחים ראשיים) לתחומי לימוד מוגדרים. כגון: מתמטיקה, תנ"ך, ערבית, עברית, אזרחות, זהירות בדרכים ועוד ועוד
*נתיב אגפי גיל: גן, יסודי, על יסודי [חטיבות ביניים (ז'-ט'), חטיבות עליונות (י'-י"ב), תיכוניים 4 שנתיים (ט'-י"ב)]
*נתיב המגמה: חינוך ממלכתי, חינוך ממלכתי-דתי, חינוך מוכר שאינו רשמי. בתוך החינוך הממלכתי מתקיימת לרוב חלוקת עבודה גם לפי עדה: יהודי, ערבי, דרוזי, צ'רקסי


==בישראל==
==בישראל==
בישראל, בהתאם ל[[חוק חינוך ממלכתי]], משרד החינוך הוא מעבידם הישיר של המפקחים, הוא המנווט והמדריך אותם בעבודתם. ובהתאם, מינוי מפקחים חינוכיים וקביעת סדרי הפיקוח הם בסמכותו של משרד החינוך, בשיתוף נציבות שירות המדינה.
בישראל, בהתאם ל[[חוק חינוך ממלכתי]], משרד החינוך הוא מעבידם הישיר של המפקחים, הוא המנווט והמדריך אותם בעבודתם. ובהתאם, מינוי מפקחים חינוכיים וקביעת סדרי הפיקוח הם בסמכותו של משרד החינוך, בשיתוף נציבות שירות המדינה.


ארגון עבודת המפקחים החינוכיים הוא חלק אורגני מן התבנית הארגונית הכללית של משרד החינוך, תבנית שתי וערב. ובהתאם, כולל מנגנון הפיקוח מפקחים המנותבים לעיסוק ממוקד באחד מן הנתיבים הבאים או במשולב:
במטה משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית ואגפי הגיל המקצועיים מטעמה, הם האחראים להדרכתם המקצועית של המפקחים. דרגת המנווטים במטה היא גם כן דרגת פיקוח ובעברם, רובם היו מפקחים "מן השורה" במוסדות החינוך.
*הנתיב המקצועי: מפמ"רים (מפקחים ראשיים) לתחומי לימוד מוגדרים. כגון: [[מתמטיקה]], [[תנ"ך]], [[ערבית]], [[עברית]], אזרחות, זהירות בדרכים ועוד ועוד
*נתיב אגפי גיל: [[גן ילדים]], [[בית ספר יסודי]], על יסודי [[[חטיבת ביניים]] (ז'-ט'), [[חטיבה עליונה]] (י'-י"ב), תיכוניים 4 שנתיים (ט'-י"ב)]
*נתיב המגמה: חינוך ממלכתי, חינוך ממלכתי-דתי, חינוך מוכר שאינו רשמי. בתוך החינוך הממלכתי מתקיימת לרוב חלוקת עבודה גם לפי עדה: [[יהודי]], [[ערבי]], [[דרוזי]], [[צ'רקסי]].

מטה משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית ואגפי הגיל המקצועיים מטעמה, הם האחראים להדרכתם המקצועית של המפקחים. דרגת המנווטים במטה היא גם כן דרגת פיקוח ובעברם, רובם היו מפקחים "מן השורה" במוסדות החינוך.


בעבודתם היומיומית מרבית המפקחים מופעלים באמצעות מנהלי מחוזות ומפקחי מחוז האחראים לטריטוריה מוגדרת. במסגרתה, לכל מפקח סמכות פעולה מוגדרת ברשויות חינוך מסוימות (אשר בדרך כלל חופפות לרשויות מוניציפאליות) בלבד.
בעבודתם היומיומית מרבית המפקחים מופעלים באמצעות מנהלי מחוזות ומפקחי מחוז האחראים לטריטוריה מוגדרת. במסגרתה, לכל מפקח סמכות פעולה מוגדרת ברשויות חינוך מסוימות (אשר בדרך כלל חופפות לרשויות מוניציפאליות) בלבד.

גרסה מ־20:58, 23 בנובמבר 2009

במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.

לגילאי גן חובה יסודי וחט"ב, המפקח בלעדית מאשר ומציב מורים חדשים; בחטיבות העליונות או תיכונים ארבע-שנתיים המפקח מאשר מקצועית את קליטתם או פרישתם.

במוסדות החינוך בכל רמות החינוך, למפקח הסמכות המקצועית הבלעדית לאשר את שיבוץ המורים למשרה קבועה במערכת. המפקח הוא המוסמך המקצועי הבלעדי להמליץ על פיטורי מורה שכשל במלאכת ההוראה או החינוך.

להבדיל ממנהל בית הספר, העוסק בניהול שוטף של בית הספר והוא חלק מצוות המוסד החינוכי, המפקח אינו חלק מצוות בית הספר אך הוא מגיע תדירות לביקורים מקצועיים. זוהי אחת מחובותיו הבסיסיות.

באחת משתי דרכים בוחר המפקח לעבוד:

  • בגישה ההיררכית, המסורתית והמקובלת עדיין על הרוב, המפקח הוא מומחה הפועל מעמדתו הסמכותית כלפי המורה.
  • בגישת האימון הקוגניטיבי המפקח והמורה פועלים ביחד על מנת להעצים את יכולותיו של המורה. בישראל גישת המנהיג-המדריך הזו, ננקטת רק על ידי חלק מהמפקחים בשיתוף מנהלי ומוסדות החינוך, ביוזמתם או ביוזמת הממונים הישירים עליהם.

בישראל

בישראל, בהתאם לחוק חינוך ממלכתי, משרד החינוך הוא מעבידם הישיר של המפקחים, הוא המנווט והמדריך אותם בעבודתם. ובהתאם, מינוי מפקחים חינוכיים וקביעת סדרי הפיקוח הם בסמכותו של משרד החינוך, בשיתוף נציבות שירות המדינה.

ארגון עבודת המפקחים החינוכיים הוא חלק אורגני מן התבנית הארגונית הכללית של משרד החינוך, תבנית שתי וערב. ובהתאם, כולל מנגנון הפיקוח מפקחים המנותבים לעיסוק ממוקד באחד מן הנתיבים הבאים או במשולב:

מטה משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית ואגפי הגיל המקצועיים מטעמה, הם האחראים להדרכתם המקצועית של המפקחים. דרגת המנווטים במטה היא גם כן דרגת פיקוח ובעברם, רובם היו מפקחים "מן השורה" במוסדות החינוך.

בעבודתם היומיומית מרבית המפקחים מופעלים באמצעות מנהלי מחוזות ומפקחי מחוז האחראים לטריטוריה מוגדרת. במסגרתה, לכל מפקח סמכות פעולה מוגדרת ברשויות חינוך מסוימות (אשר בדרך כלל חופפות לרשויות מוניציפאליות) בלבד.

אחת לכמה שנים (3- 5 שנים) מוחלף "אזור הפיקוח" של כל מפקח אשר אחראי בפועל להצבה להדרכה ולהערכה הפדגוגית או לפרישה השוטפת של מורים או גננות ב"שדה החינוך" גופו.

חוק זכויות התלמיד, כפי שתוקן בשנת 2009, מקנה למפקח סמכות לאשר למנהל בית הספר הרחקה לאלתר של תלמיד מבית הספר