מזרקת טרווי

מזרקת טרווי - מבט ממזרח למערב

מזרקת טרווי - מבט ממערב למזרח

מבט מהחזית

מזרקת טרווי (באיטלקית - Fontana di Trevi) היא הגדולה שבמזרקות מתקופת הבארוק ברומא.

מקורותיה של המזרקה עתיקים. במקום הסתיים אחד האקוודוקטים שהוביל מים לרומא ונבנה כבר בשנת 19 לפנה"ס. הרומאים נהגו לבנות מזרקות בנקודה שבה הסתיימו האקוודוקטים. נוהג זה חודש בשנת 1453 כאשר האפיפיור ניקולאס החמישי שיפץ את האקוודוקט ובנה במקום בריכה. בשנת 1629 הזמין האפיפיור אורבנוס השמיני מגדול אדריכלי הבארוק, ג'ובאני לורנצו ברניני, תכנון למזרקה שתהיה מפוארת יותר מהבריכה שהייתה במקום. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל אבל היוותה השראה לשנים הבאות.

התוכנית שיצאה לבסוף אל הפועל החלה בתחרות אדריכלית שיזם האפיפיור קלמנס השנים עשר בשנת 1730. האפיפיור הטיל על האדריכל ניקולא סָלְבי לבנות את המזרקה (למרות שהוא לא זכה בתחרות). סלבי החל בעבודות בשנת 1732. בניית המזרקה הסתיימה רק בשנת 1762, לאחר מותם של האפיפיור ושל סלבי.

המזרקה כוללת את דמותו של נפטון, אל הים, שפסלו ממוקם במרכזה בתוך גומחה. לצדו של נפטון עומדים הטריטונים וסוסי הים שעוזרים לו "לאלף את המים".

הנוהג אומר כי המזרקה היא "באר משאלות" לפיו בהגיעו למזרקה על המבקר להשליך שני מטבעות לבריכה מעבר לכתפו כשגבו מופנה אל הבריכה. מטבע אחד אמור להבטיח כי יחזור לרומא ביום מן הימים, והמטבע השני נועד לקיים את משאלת לבו. המזרקה היא מאתרי התיירות הבולטים ברומא. במשך שעות היום והלילה גודשים תיירים רבים את המדרגות היורדות לכיוון המזרקה.

המזרקה כיכבה בסרטו של פדריקו פליני החיים המתוקים (La Dolce Vita), שבו התרחצה גיבורת הסרט, אניטה אקברג במי המזרקה.

לקריאה נוספת

• אריאל הירשפלד, אל אחרון האלים - על מזרקות רומא, הוצאת כתר, 2003.

קישורים חיצוניים

• מזרקת טרווי - תמונה פנורמית וגלריית תמונות