עקבת ג'בר – הבדלי גרסאות
מ בינוויקי |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
המחנה הוקם ב-[[1948]], על שטח של 1,688 [[דונם]]. מרבית האוכלוסיה (אשר מנתה כ-30,000 איש) היגרה ל[[ירדן]] וכיום מתגוררים במחנה כ-6,000 איש בלבד. ב-[[1994]] עבר המקום לשליטה פלסטינית כחלק מהסכמי [[הסכם קהיר (1994)|"עזה ויריחו תחילה"]]. במחנה חיים גם כאלו שאינם מוגדרים כפליטים אשר בנו בתים בלתי חוקים במקום<ref name="UNRWA">[http://www.un.org/unrwa/refugees/westbank/aqabatjabr.html Aqabat Jabr] 1 March 2005.</ref> |
המחנה הוקם ב-[[1948]], על שטח של 1,688 [[דונם]]. מרבית האוכלוסיה (אשר מנתה כ-30,000 איש) היגרה ל[[ירדן]] וכיום מתגוררים במחנה כ-6,000 איש בלבד. ב-[[1994]] עבר המקום לשליטה פלסטינית כחלק מהסכמי [[הסכם קהיר (1994)|"עזה ויריחו תחילה"]]. במחנה חיים גם כאלו שאינם מוגדרים כפליטים אשר בנו בתים בלתי חוקים במקום<ref name="UNRWA">[http://www.un.org/unrwa/refugees/westbank/aqabatjabr.html Aqabat Jabr] 1 March 2005.</ref> |
||
מרבית התושבים מועסקים ב[[חקלאות]] באיזור. חברת [[מקורות]] הישראלית היא ספקית המים העיקרית של המחנה, וחלק קטן מהמים נשאבים ממעין בסביבה על ידי [[אונר"א]], אשר מפעילה במקום גם בית ספר גני ילדים ושירותים נוספים לקהילה. |
מרבית התושבים מועסקים ב[[חקלאות]] באיזור. חברת [[מקורות]] הישראלית היא ספקית המים העיקרית של המחנה, וחלק קטן מהמים נשאבים ממעין בסביבה על ידי [[אונר"א]], אשר מפעילה במקום גם בית ספר, גני ילדים ושירותים נוספים לקהילה. |
||
ב-[[1987]] צילם ה[[במאי]] השנוי במחלוקת [[אייל סיון]] [[סרט קולנוע|סרט]] על המקום, "עקבת ג'אבר - חיים בינתיים", וסרט המשך ב-[[1995]], "עקבת ג'אבר - שלום ללא שיבה?". |
ב-[[1987]] צילם ה[[במאי]] השנוי במחלוקת [[אייל סיון]] [[סרט קולנוע|סרט]] על המקום, "עקבת ג'אבר - חיים בינתיים", וסרט המשך ב-[[1995]], "עקבת ג'אבר - שלום ללא שיבה?". |
||
גרסה מ־13:30, 22 בדצמבר 2009
עקבת ג'אבר (בערבית: مخيّم عقبة جبر) הוא מחנה פליטים פלסטיני הממוקם שלושה קילומטרים דרומית-מערבית ליריחו נמצא בתחום שיפוטה של הרשות הפלסטינית.
המחנה הוקם ב-1948, על שטח של 1,688 דונם. מרבית האוכלוסיה (אשר מנתה כ-30,000 איש) היגרה לירדן וכיום מתגוררים במחנה כ-6,000 איש בלבד. ב-1994 עבר המקום לשליטה פלסטינית כחלק מהסכמי "עזה ויריחו תחילה". במחנה חיים גם כאלו שאינם מוגדרים כפליטים אשר בנו בתים בלתי חוקים במקום[1]
מרבית התושבים מועסקים בחקלאות באיזור. חברת מקורות הישראלית היא ספקית המים העיקרית של המחנה, וחלק קטן מהמים נשאבים ממעין בסביבה על ידי אונר"א, אשר מפעילה במקום גם בית ספר, גני ילדים ושירותים נוספים לקהילה.
ב-1987 צילם הבמאי השנוי במחלוקת אייל סיון סרט על המקום, "עקבת ג'אבר - חיים בינתיים", וסרט המשך ב-1995, "עקבת ג'אבר - שלום ללא שיבה?".
הערות שוליים
- ^ Aqabat Jabr 1 March 2005.
