אנילין – הבדלי גרסאות
Liorkaplan (שיחה | תרומות) תיקון קוד תמונה |
Liorkaplan (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
=שימושים= |
=שימושים= |
||
אנילין הוא חומר מוצא לצבעים רבים וזה היה השימוש הראשון בחומר מאז הופק מהצבען הצמחי [[אינדיגו]] ב1826ובאופן בלתי תלוי מזפת פחם בשנת 1834. השם אנילין מקורו בצמח ממנו הופק האינדיגו Indigofera anil. |
אנילין הוא חומר מוצא לצבעים רבים וזה היה השימוש הראשון בחומר מאז הופק מהצבען הצמחי [[אינדיגו]] ב1826ובאופן בלתי תלוי מזפת פחם בשנת 1834. השם אנילין מקורו בצמח ממנו הופק האינדיגו Indigofera anil. |
||
צבעי אנילין (מכונים גם צבעי זפת פחם) כדוגמת צבעי ה[[אזו (כימיה)|אזו]] משמשים גם כיום כחומרי צביעה |
צבעי אנילין (מכונים גם צבעי זפת פחם) כדוגמת צבעי ה[[אזו (כימיה)|אזו]] משמשים גם כיום כחומרי צביעה וכ[[צבע מאכל|צבעי מאכל]]. בין צבעי המאכל המופקים מזפת פחם. ניתן למצוא את אלה המצוינים על ידי הקודים [[E102]], E104, E107, E110, E122, E123, E124, E127, E129, ועוד. |
||
[[קובץ:Mauveine a skeletal org.jpg|שמאל|ממוזער|250px|Mauveine, צבע סגול שהיה הצבען הסינטטי הראשון שהופק מאנילין בשנת 1856]] |
[[קובץ:Mauveine a skeletal org.jpg|שמאל|ממוזער|250px|Mauveine, צבע סגול שהיה הצבען הסינטטי הראשון שהופק מאנילין בשנת 1856]] |
||
כיום, עיקר השימוש באנילין הוא כחומר מוצא למתילן דיפניל דיאיזוציאנט המשמש להכנת פוליאוריתן. |
כיום, עיקר השימוש באנילין הוא כחומר מוצא למתילן דיפניל דיאיזוציאנט המשמש להכנת פוליאוריתן. |
||
גרסה מ־21:11, 18 בינואר 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ מסה מולקולרית, נוסחה כימית, טמפרטורת היתוך בקלווין, טמפרטורת רתיחה בקלווין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| אנילין | |
 | |
| שם סיסטמטי | Aniline |
|---|---|
| שמות נוספים |
Phenylamine Aminobenzene, Benzenamine |
| כתיב כימי |
C₆H₇N  |
| מראה | נוזל חסר צבע, הופך אדום-חום כשמתחמצן. מסריח |
| מספר CAS | 62-53-3 |
| צפיפות | 1.0217 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | נוזל |
| מסיסות | 3.6, מסיס במתנול (עד 10.97M) |
| טמפרטורת היתוך |
-6.3 °C 266.85 K |
| טמפרטורת רתיחה |
184.13 °C 457.28 K |
| בסיסיות | 4.87 pKb |
| LD50 | 2,500±1 milligram per cubic metre, 175±1 חלקים למיליון, 250±1 חלקים למיליון, 100±1 מיליגרם לקילוגרם, 368±1 מיליגרם לקילוגרם, 420±1 מיליגרם לקילוגרם, 64±1 מיליגרם לקילוגרם, 195±1 מיליגרם לקילוגרם, 400±1 מיליגרם לקילוגרם, 500±1 מיליגרם לקילוגרם, 464±1 מיליגרם לקילוגרם, 750±1 מיליגרם לקילוגרם, 250±1 מיליגרם לקילוגרם, 562±1 מיליגרם לקילוגרם, 254±1 מיליגרם לקילוגרם, 1,290±1 מיליגרם לקילוגרם, 0.82±0.01 מיליגרם לקילוגרם, 1,400±1 מיליגרם לקילוגרם, 200±1 מיליגרם לקילוגרם, 250 מיליגרם לקילוגרם |
  | |
אנילין (Aniline) הנקרא גם פנילאמין או אמינו-בנזן הוא תרכובת שנוסחתה C6H7N זהו האמין הארומטי הפשוט והחשוב ביותר המשמש כחומר מוצא לתרכובות מורכבות יותר. השימוש העיקרי לחומר הוא בייצור פוליאוריתן. כאמינים נדיפים אחרים גם לאנילין ריח אופייני המזכיר דגים סרוחים וטעם צורב. החומר רעיל ודליק, בבעירה מעלה עשן רב.
מבנה וסינתיזה
אנילין מורכב מטבעת בנזן אליה קשורה קבוצת אמין. החומר מיוצר בשני שלבים:
- הכנת ניטרו בנזן בתגובה של בנזן עם חומצה חנקתית וחומצה גופרתית
- חיזור הניטרו-בנזן לאנילין באמצעות מימן בקטליזה של ניקל
לחילופין, ניתן להכין אנילין מתגובת אמוניה ופנול.
אנילין מתחמצן באויר ומתקבל אזו-בנזן שצבעו אדום.
שימושים
אנילין הוא חומר מוצא לצבעים רבים וזה היה השימוש הראשון בחומר מאז הופק מהצבען הצמחי אינדיגו ב1826ובאופן בלתי תלוי מזפת פחם בשנת 1834. השם אנילין מקורו בצמח ממנו הופק האינדיגו Indigofera anil. צבעי אנילין (מכונים גם צבעי זפת פחם) כדוגמת צבעי האזו משמשים גם כיום כחומרי צביעה וכצבעי מאכל. בין צבעי המאכל המופקים מזפת פחם. ניתן למצוא את אלה המצוינים על ידי הקודים E102, E104, E107, E110, E122, E123, E124, E127, E129, ועוד.
כיום, עיקר השימוש באנילין הוא כחומר מוצא למתילן דיפניל דיאיזוציאנט המשמש להכנת פוליאוריתן.
בטיחות ורעילות
אנילין רעיל בשאיפת אדים, ספיחה דרך העור ובליעה. חשיפה גורמת לכאבי ראש, סחרחורת, Cyanosis (הכחלה של העור והריריות עקב הצטברות המוגלובין לא מחומצן), בלבול ובמקרים חמורים: עוויתות. חשיפה ממושכת לאדים או מגע עור בחומר פוגעת במערכת העצבים והדם וגורמת עייפות כרונית, אבדן תיאבון, כאבי ראש וסחרחורות. אנילין לא הוכח כמסרטן אך צבעי אנילין הם גורם סיכון לסרטן שלפוחית השתן.
