ח'נית'

ח'נית' (ערבית: خنيث‎, הגייה חלופית: "ח'ניס"; בתרגום לעברית: נשי, חסר כוח גברא, עדין) הוא כינוי במדינת עומאן לבני המגדר השלישי – מגדר אשר אינו מוגדר באופן דיכוטומי כגבר או אישה, אלא מהווה מעין הכלאה או פשרה בין שני המינים.

מבחינה ביולוגית, הח'נית' הם גברים, ולהם אברי מין גבריים, ולכך אין ההם מתכחשים. הח'נית' מתפרנסים משני עיסוקים מרכזיים: זנות גברית (קיום יחסי מין עם גברים, שבהם הם יהיו תמיד הפאסיביים) וניהול משק בית. חלקם גם מגשרים בבעיות בין זוגות נשואים.

בעיר סוהרי בעומאן מהווים הח'נית' כשני אחוזים מאוכלוסיית הגברים הבוגרים. חרף היותם גברים ולמרות שהם נושאים שמות גבריים, הם רואים עצמם כנשים. בתוקף תפקידם כמגדר השלישי הם יצרו מערכת חוקים חדשה, אשר אינה יכולה לחול על גבר או על אישה. הם לובשים טוניקה גברית המגיעה עד לקצה הקרסול, אך צמודה באזור המותניים וצבועה בצבע ורוד. נאסר עליהם להתלבש בבגדי נשים, מי שנתפס לבוש בבגדי נשים עלול להיענש במאסר ובמלקות. במציאות שבהּ לגברים יש שיער קצר המסורק אחורה, ולנשים שיער ארוך המובא לקדמת הפנים, לח'נית' יש תספורת קארה המסורקת באלכסון הצידה. הם יכולים לדבר עם נשים ברחוב מבלי לסכן את שמה הטוב של האישה, בחתונות הם יושבים עם הנשים והם גם יכולים לראות פנים של אישה ללא ה"ניקאב" (כיסוי הראש שמשאיר רק עיניים גלויות). הם שמים בושם רב ואיפור והליכתם קצת מתנדנדת, כדי לנסות למשוך כמה שיותר תשומת לב. קולם הגבוה והבעות פניהם הנשיות נראות כאילו הם מנסים לחקות את ההתנהגות הנשית.

בטווח המגדרי שבין גבר לאישה, הח'נית' קרובים יותר לאישה מאשר לגבר, אך דבר זה נתון לבחירתם. לח'נית' מספר אפשרויות. אם הם בוחרים להחליט כי הם רוצים לחיות כגבר, עליהם להתחתן עם אישה ולהוכיח שהם יכולים לתפקד כגבר הטרוסקסואלי בקיום יחסי מין עם הכלה. הנשים מעדיפות להתחתן עם מישהו שהיה ח'נית' בעברו, כיוון שהוא לוקח על עצמו את התפקיד המגדרי של האישה בבית. ח'נית' שאינם מתחתנים ונשארים ח'נית', מפסיקים עם זנות הגברים והיחסים ההומוסקסואליים ככל שהם מזדקנים. אז הם עוברים לקטגוריה של גברים זקנים, מה שיוצר סתירה, כי בהיותם ח'נית' הם רואים עצמם כנשים. ישנם ח'נית'ים הלוקחים על עצמם את תפקידו המגדרי של הגבר ואז שוב של האישה. מעבר זה מדגים גם את קבלת הח'נית' בתור מגדר שלישי במדינה ומלמד על חשיבות את החשיבות הח'נית' כגורם מתווך בין המינים, הממלא את הרווח שנוצר עקב ההבדל ביניהם.

דוגמה נוספת למילוי הטווח ניתן למצוא בשני העיסוקים המרכזיים של הח'נית' (זנות גברית וניהול משק בית) האסורים גם על נשים וגם על גברים בעומאן. בעומאן, אישה אחראית על ניהול משק הבית אך אסור לה לעשות את זה בשביל תשלום. לכן, למרות היותה של עומאן חברה מוסלמית אדוקה, ישנה הבנה בצורך של הח'נית' למרות היותם סטייתם מהנורמה המוסלמית המקובלת.

בעומאן, חברה מוסלמית אדוקה שבה מתחתנים בתולים, הנערים באים לעתים במגע מיני זה עם זה עקב חוסר היכולת לקיים יחסי מין עם נשים. הסברה הרווחת היא שמי שנהנה להיות הפאסיבי, כנראה יבחר להיות כזה גם בחייו הבוגרים ויהיה חלק מתרבות הח'נית'.

בעולם המערבי אין המגדר השלישי נתפס כתופעה נורמטיבית, אך תופעות של המגדר השלישי ניתן למצוא בכל העולם: בהודו ניתן למצוא את ההיג'רה, בחוף השנהב את הוובי, בניקרגואה את הקוחון ועוד.

תרבות הח'נית' נחקרה על ידי אוני וויקן (Wikan), פרופסורית לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת אוסלו, שבשנת 1982 פרסמה ספר על הנשים בעומאן.

לקריאה נוספת

• Unni Wikan, Behind the Veil in Arabia: Women in Oman, Johns Hopkins Univsity Press, 1982; paperback, Univ. of Chicago Press, 1991.
• Stephen O. Murray and Will Roscoe (eds.), Islamic Homosexualities: Culture, History, and Literature, New York: New York University Press, 1997

קישורים חיצוניים

• Serena Nanda, The Xanith: An Intermediate Gender in Oman, in: Serena Nanda, Neither Man Nor Woman: The Hijras of India, pp. 130-131