לכתחילה ובדיעבד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיבה}} |
* {{ויקישיבה}} |
||
{{קצרמר|הלכה}} |
{{קצרמר|הלכה}} |
גרסה מ־19:06, 20 בינואר 2010
לכתחילה ודיעבד (בארמית: קיצור של 'דאי עבד' - 'שאם עשה'; דהיינו לאחר מעשה) הם מונחים הלכתיים המתארים שתי התייחסויות משתי זוויות ראייה שונות; שלפני מעשה ושלאחר מעשה. יש ומעשה לא ראוי להיעשות, לכתחילה, אך אם נעשה כבר - עשוי, בדיעבד.
דוגמאות
כאשר יש דרישה לקיום מצווה בצורה מסוימת, אבל אין זו דרישה מוחלטת שמעכבת גם לאחר מעשה. לדוגמה, ספר תורה בו נדרש שהיריעה תהיה בת שלוש עד שמונה עמודות כתובות, דרישה זו אינה אלא לכתחילה, ואם מישהו כבר הכניס לספר יריעה קטנה יותר - בדיעבד הספר כשר. דברים דומים יש לגבי דינים מסוימים של חציצה בטבילה, ובתחומים רבים אחרים.
- דוגמה נוספת, היא לגבי מחלוקת אם אות שנמחקה בספר תורה, אבל עדיין ניכר רישומה, פוסלת את הספר או לא. ולהלכה: לכתחילה פסול, אבל אם כבר הוציאו ספר וקראו בו, ואז נתגלתה הבעיה, אין צורך להוציא ספר אחר.
- יישום נוסף הוא בתקנות חכמים מסויימות בהן נקבע מראש שאינן מעכבות.
- למגילה או לספר תורה, לכתחילה יש צורך שיהיה עמוד, דהיינו מוט שסביבו ייגלל הספר. אולם אם לא עשו כך, הספר או המגילה כשרים בדיעבד.
- לכתחילה אין ממנים כהן גדול שעסק בעבודות לא מכובדות, כגון ספר או בלן. אך בדיעבד אם מינוהו, הוא כשר לכהן בתפקיד ואין צורך לפטרו.
קישורים חיצוניים
- הערך "לכתחילה ובדיעבד", באתר ויקישיבה