לכתחילה ובדיעבד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לכתחילה''' ו'''דיעבד''' (ב[[ארמית]]: קיצור של 'דאי עבד' - 'שאם עשה'; דהיינו לאחר מעשה) הם מונחים [[הלכה|הלכתיים]] המתארים שתי התייחסויות משתי זוויות ראייה שונות; שלפני מעשה ושלאחר מעשה. יש ומעשה לא ראוי להיעשות, לכתחילה, אך אם נעשה כבר - עשוי, בדיעבד. |
'''לכתחילה''' ו'''דיעבד''' (ב[[ארמית]]: קיצור של 'דאי עבד' - 'שאם עשה'; דהיינו לאחר מעשה) הם מונחים [[הלכה|הלכתיים]] המתארים שתי התייחסויות משתי זוויות ראייה שונות; שלפני מעשה ושלאחר מעשה. יש ומעשה לא ראוי להיעשות, לכתחילה, אך אם נעשה כבר - עשוי, בדיעבד. |
||
==דוגמאות== |
==דוגמאות== |
||
כאשר יש דרישה לקיום [[מצווה]] בצורה מסוימת, אבל אין זו דרישה מוחלטת שמעכבת גם לאחר מעשה. לדוגמה, [[ספר תורה]] בו נדרש שהיריעה תהיה בת שלוש עד שמונה עמודות כתובות, דרישה זו אינה אלא לכתחילה, ואם מישהו כבר הכניס לספר יריעה קטנה יותר - בדיעבד הספר [[כשר]]. דברים דומים יש לגבי דינים מסוימים של [[חציצה]] ב[[טבילה (יהדות)|טבילה]], ובתחומים רבים אחרים. |
כאשר יש דרישה לקיום [[מצווה]] בצורה מסוימת, אבל אין זו דרישה מוחלטת שמעכבת גם לאחר מעשה. לדוגמה, [[ספר תורה]] בו נדרש שהיריעה תהיה בת שלוש עד שמונה עמודות כתובות, דרישה זו אינה אלא לכתחילה, ואם מישהו כבר הכניס לספר יריעה קטנה יותר - בדיעבד הספר [[כשר]]. דברים דומים יש לגבי דינים מסוימים של [[חציצה]] ב[[טבילה (יהדות)|טבילה]], ובתחומים רבים אחרים. |
||
* דוגמה נוספת, היא לגבי מחלוקת אם אות שנמחקה בספר תורה, אבל עדיין ניכר רישומה, פוסלת את הספר או לא. ולהלכה: לכתחילה פסול, אבל אם כבר הוציאו ספר וקראו בו, ואז נתגלתה הבעיה, אין צורך להוציא ספר אחר. |
* דוגמה נוספת, היא לגבי מחלוקת אם אות שנמחקה בספר תורה, אבל עדיין ניכר רישומה, פוסלת את הספר או לא. ולהלכה: לכתחילה פסול, אבל אם כבר הוציאו ספר וקראו בו, ואז נתגלתה הבעיה, אין צורך להוציא ספר אחר. |
||
* יישום נוסף הוא ב[[תקנת חכמים|תקנות חכמים]] מסויימות בהן נקבע מראש שאינן מעכבות. |
* יישום נוסף הוא ב[[תקנת חכמים|תקנות חכמים]] מסויימות בהן נקבע מראש שאינן מעכבות. |
||
* ל[[מגילה]] או ל[[ספר תורה]], לכתחילה יש צורך שיהיה עמוד, דהיינו מוט שסביבו ייגלל הספר. אולם אם לא עשו כך, הספר או המגילה כשרים בדיעבד. |
* ל[[מגילה]] או ל[[ספר תורה]], לכתחילה יש צורך שיהיה עמוד, דהיינו מוט שסביבו ייגלל הספר. אולם אם לא עשו כך, הספר או המגילה כשרים בדיעבד. |
||
*לכתחילה אין ממנים [[כהן גדול]] שעסק בעבודות לא מכובדות, כגון [[ספר (מקצוע)|ספר]] או [[בלן]]. אך בדיעבד אם מינוהו, הוא כשר לכהן בתפקיד ואין צורך לפטרו. |
* לכתחילה אין ממנים [[כהן גדול]] שעסק בעבודות לא מכובדות, כגון [[ספר (מקצוע)|ספר]] או [[בלן]]. אך בדיעבד אם מינוהו, הוא כשר לכהן בתפקיד ואין צורך לפטרו. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* {{ויקישיבה}} |
* {{ויקישיבה|דיעבד}} |
||
{{קצרמר|הלכה}} |
{{קצרמר|הלכה}} |
||
גרסה מ־20:07, 20 בינואר 2010
לכתחילה ודיעבד (בארמית: קיצור של 'דאי עבד' - 'שאם עשה'; דהיינו לאחר מעשה) הם מונחים הלכתיים המתארים שתי התייחסויות משתי זוויות ראייה שונות; שלפני מעשה ושלאחר מעשה. יש ומעשה לא ראוי להיעשות, לכתחילה, אך אם נעשה כבר - עשוי, בדיעבד.
דוגמאות
כאשר יש דרישה לקיום מצווה בצורה מסוימת, אבל אין זו דרישה מוחלטת שמעכבת גם לאחר מעשה. לדוגמה, ספר תורה בו נדרש שהיריעה תהיה בת שלוש עד שמונה עמודות כתובות, דרישה זו אינה אלא לכתחילה, ואם מישהו כבר הכניס לספר יריעה קטנה יותר - בדיעבד הספר כשר. דברים דומים יש לגבי דינים מסוימים של חציצה בטבילה, ובתחומים רבים אחרים.
- דוגמה נוספת, היא לגבי מחלוקת אם אות שנמחקה בספר תורה, אבל עדיין ניכר רישומה, פוסלת את הספר או לא. ולהלכה: לכתחילה פסול, אבל אם כבר הוציאו ספר וקראו בו, ואז נתגלתה הבעיה, אין צורך להוציא ספר אחר.
- יישום נוסף הוא בתקנות חכמים מסויימות בהן נקבע מראש שאינן מעכבות.
- למגילה או לספר תורה, לכתחילה יש צורך שיהיה עמוד, דהיינו מוט שסביבו ייגלל הספר. אולם אם לא עשו כך, הספר או המגילה כשרים בדיעבד.
- לכתחילה אין ממנים כהן גדול שעסק בעבודות לא מכובדות, כגון ספר או בלן. אך בדיעבד אם מינוהו, הוא כשר לכהן בתפקיד ואין צורך לפטרו.
.jpg){kind=small}