ולונית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: oc:Valon
Thijs!bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: als:Wallonische Sprache
שורה 39: שורה 39:
[[en:Walloon language]]
[[en:Walloon language]]
[[af:Wallonies]]
[[af:Wallonies]]
[[als:Wallonische Sprache]]
[[an:Idioma balón]]
[[an:Idioma balón]]
[[ar:لغة والون]]
[[ar:لغة والون]]

גרסה מ־03:39, 29 בינואר 2010


שגיאות פרמטריות בתבנית:שפה

פרמטרים ריקים [ דירוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ולונית
walon
מדינות בלגיה
אזורים ולוניה
דוברים 600,000 (הערכה)
כתב אלפבית לטיני עריכת הנתון בוויקינתונים
משפחה

הודו אירופאית
 איטלית
  רומאנית
   רומאנית מערבית
    גאלו רומאנית

     ולונית
לאום בלגיה
קוד שפה wa עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 wa עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 wln עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 wln עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולונית היא לשון אזורית מן השפות הרומאניות המדוברת על ידי חלק מתושבי ולוניה שבבלגיה כשפה שנייה. היא משתייכת למשפחת השפות האלו-רומאניות, שהבולטת ביניהן היא הצרפתית ולמעשה ולונית נחשבת לעתים כניב של הצרפתית. יש להבדיל, עם זאת, בין ולונית לבין בלגית-צרפתית, ששונה מהשפה המדוברת בצרפת רק בכתיב או ביטויין של חלק מן המילים.

תפוצה גאוגרפית

מעבר לולוניה בדרום בלגיה, ולונית מדוברת גם ב:

למרות שולונית הייתה שפה נפוצה למדי עד לאמצע המאה ה-20, רק מספר מועט של תושבים בוולוניה יכול כיום לדבר בה. מרבית התושבים שנולדו אחרי שנות ה-70 מכירים רק מספר ביטויים עממיים, בדרך כלל גידופים. עם זאת, השפה היא חלק מן הזהות האתנית של הולונים, זהות קולקטיבית אשר נתונה במחלוקת.

את השפה עצמה ניתן לחלק לארבעה דיאלקטים אזוריים: מרכזי, מזרחי (למשל בלייז'), מערבי (למשל בשרלרואה) ודרומי (אזור הארדנים). למרות הבדלים בפונטיקה, קיימת מגמה לאימוץ כתיב אחיד, ה- rfondou walon. מערכת האורתוגרפיה מבוססת על ביטוי שונה על ידי קוראים דוברי דיאלקטים שונים, וההשראה למגמה הזו הייתה בכתיב של השפה הברטונית. ולונית כתובה משתדלת לשלב פונולוגיה מודרנית עם מסורות עתיקות (בעיקר על ידי הכנסת ה-xh וה-oi שבהם התשמשו בוולונית עד לסוף המאה ה-19).

קישורים חיצוניים