קדימה (אגודת סטודנטים) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: {{בעבודה}} '''קדימה''' (בגרמנית: A.V. Kadima Wien) אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בוינה ב25 באוקטובר 1882 על ידי ...
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''קדימה''' (בגרמנית: A.V. Kadima Wien) [[אגודת סטודנטים]] יהודים שנוסדה ב[[וינה]] ב25 באוקטובר [[1882]] על ידי [[נתן בירנבאום]] [[ראובן בירר]] [[פרץ סמולנסקין]] ו[[משה שנירר]]. קדימה פעלה עד [[1938]].
'''קדימה''' (בגרמנית: A.V. Kadima Wien) [[אגודת סטודנטים]] יהודים שנוסדה ב[[וינה]] ב25 באוקטובר [[1882]] על ידי [[נתן בירנבאום]] [[ראובן בירר]] [[פרץ סמולנסקין]] ו[[משה שנירר]]. קדימה פעלה עד [[1938]].


האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות לאומית ולמלחמה באנטישמיות ובהתבוללות. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה <ref>[http://www.haifa-streets.net/index.php?search_type=letter&letter=%D7%A7&page=8 מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד]</ref> שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים במהופך למגמת ראשי הקהילה. בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה ב[[סיף]] <ref>[http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=25 מתוך אתרו של איתמר לוי]</ref> וכך התחבר אליה [[הרצל]]. ב-[[1889]] הצטרף לאגודה [[איזידור שליט]] ויותר מאוחר נהפך לנשיאה. שליט התוודע בפעילותו ל[[הרצל]] ועורר אותו לפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. שליט נהפך, עם השנים, למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית ל[[קונגרס הציוני]] הראשון <ref>חלוצי הישוב ובוניו, עמוד 1444</ref>. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה והוקמו אגודות נוספות בשם זה.
האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי [[הסופות בנגב]]. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות לאומית ולמלחמה באנטישמיות ובהתבוללות. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה <ref>[http://www.haifa-streets.net/index.php?search_type=letter&letter=%D7%A7&page=8 מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד]</ref> שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם אחרי פרסום כרוז שבו דיברה קדימה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו לטבילה נוצרית <ref>ד"ר שליט, דבר, 31 יולי 1942</ref>. בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה ב[[סיף]] <ref>[http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=25 מתוך אתרו של איתמר לוי]</ref> וכך התחבר אליה [[הרצל]]. ב-[[1889]] הצטרף לאגודה [[איזידור שליט]] ויותר מאוחר נהפך לנשיאה. שליט התוודע בפעילותו ל[[הרצל]] ועורר אותו לפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. שליט נהפך, עם השנים, למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית ל[[קונגרס הציוני]] הראשון <ref>חלוצי הישוב ובוניו, עמוד 1444</ref>.


נושא ההגנה העצמית היתה מוטיב מרכז באגודה כמעשה לאומץ לב אישי ולאומי.
בין חברי האגודה נמנה גם [[זיגמונד פרויד]]

האגודה היתה הארגון היהודי-לאומי הראשון במערב אירופה. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה והוקמו אגודות נוספות בשם זה (לונדון 1887, ברלין 1890 ועוד).

בין חברי האגודה נמנה גם [[זיגמונד פרויד]] ובאגודה הלונדונית [[חיים וייצמן]] ו[[שמריהו לוין]].





גרסה מ־19:14, 5 בפברואר 2010

קדימה (בגרמנית: A.V. Kadima Wien) אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בוינה ב25 באוקטובר 1882 על ידי נתן בירנבאום ראובן בירר פרץ סמולנסקין ומשה שנירר. קדימה פעלה עד 1938.

האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי הסופות בנגב. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות לאומית ולמלחמה באנטישמיות ובהתבוללות. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה [1] שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם אחרי פרסום כרוז שבו דיברה קדימה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו לטבילה נוצרית [2]. בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה בסיף [3] וכך התחבר אליה הרצל. ב-1889 הצטרף לאגודה איזידור שליט ויותר מאוחר נהפך לנשיאה. שליט התוודע בפעילותו להרצל ועורר אותו לפעילות הציונית. שליט נהפך, עם השנים, למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית לקונגרס הציוני הראשון [4].

נושא ההגנה העצמית היתה מוטיב מרכז באגודה כמעשה לאומץ לב אישי ולאומי.

האגודה היתה הארגון היהודי-לאומי הראשון במערב אירופה. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה והוקמו אגודות נוספות בשם זה (לונדון 1887, ברלין 1890 ועוד).

בין חברי האגודה נמנה גם זיגמונד פרויד ובאגודה הלונדונית חיים וייצמן ושמריהו לוין.


הערות שוליים

  1. ^ מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד
  2. ^ ד"ר שליט, דבר, 31 יולי 1942
  3. ^ מתוך אתרו של איתמר לוי
  4. ^ חלוצי הישוב ובוניו, עמוד 1444