אגרון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SieBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: uk:Тезаурус
שכתוב
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=לקסיקון מילים נרדפות|אחר=ראש עיריית ירושלים בשנות ה-50|ראו=[[גרשון אגרון]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=לקסיקון מילים נרדפות|אחר=ראש עיריית ירושלים בשנות ה-50|ראו=[[גרשון אגרון]]}}
'''אגרון''' (או '''תזאורוס''', מ[[יוונית עתיקה]]: θησαυρός) הוא [[ספר]] הדומה ל[[מילון]], אך במקום הגדרות והגייה של מילים, האגרון כולל [[מילים נרדפות]] והיפוכי מילים.
'''אגרון''' הוא [[מילון]] של [[מילים נרדפות]].


בשפות זרות אגרון נקרא לעתים קרובות בשם '''תֵזָאוּרוּס''', שפירושו [[אוצר]] ([[יוונית]]: θησαυρός). האגרון הבולט המודרני הראשון שהשתמש בכינוי הזה הוא "התזאורוס של רוז'ה" (Roget's Thesaurus) שלוקט בשנת [[1805]] על ידי [[פיטר מארק רוז'ה]] (Peter Mark Roget) והוצא לאור ב-[[1852]]. הערכים בתזאורוס זה מוצגים כרשימת מושגים ולאו דווקא בסדר אלפביתי. מאז יצאו מהדורות רבות של אגרונים בשם "רוז'ה", שלא בהכרח מבוססים על האגרון המקורי שלו.
למרות שהאגרון כולל בתוכו מילים נרדפות והיפוכי מילים, הערכים באגרון אינם רשימה של המילים, אלא, עוצבו על מנת ליצור הבדלים בין המילים וכדי לעזור בבחירת המילה המדויקת. בניגוד למילון, הערך התזאורי אינו מגדיר מילים. בטכנולוגיה אינפורמאטיבית האגרון מייצג [[בסיס נתונים]] או רשימה סמנטית אנכית למפתחות חיפוש נושאים. בתחום האינטליגנציה המלאכותית, האגרון יכול להיחשב כ[[אנתולוגיה]].


בעוד שמילון כללי מגדיר מילים באותה השפה או נותן תרגומים של המילה לשפה אחרת ונועד בעיקר לשם בירור פירושה של מילה בטקסט קיים, האגרון כולל רשימה של מילים נרדפות ועוזר לסופר ולמתרגם לבחור את המילה המתאימה ביותר להקשר של הטקסט שאותו הוא רוצה לכתוב.
בסיס הנתונים של אגרון מודרני נוצר מתוך [[סטנדרט|סטנדרטיים]] בינלאומיים ובדרך כלל מאורגן בצורה היררכית של נושאים. אגרון כזה שׂם כל מונח בתוכן המתאים לו ומאפשר למשתמש להבחין בין מילים בעלות משמעות כפולה. כמו כן משמש האגרון כבסיס למפתח עניינים לחומר מקוון.


אם האגרון כולל רק רשימה של מילים נרדפות, הוא מסתמך על כך שהמעיין בו יודע באופן פאסיבי את השפה ורק עוזר לו להיזכר במבחר מילים האפשריות הקיימות. כאלה הם, למשל, מילון המילים הנרדפות של השפה ה[[קטלאנית]] של מנואל פְרַנְקֶזָה{{הערה|1=diccionari de sinònims Franquesa, Manuel Franquesa i Lluelles}} ומהדורתו של נורמן ליאויס לתזאורוס של רוז'ה.{{הערה|1=The New Roget's Thesaurus in Dictionary Form, ed. Norman Lewis}}. כזה הוא גם אגרון "מילה במילה" לשפה ה[[עברית]] מאת [[איתן אבניאון]], שמעבר לרשימת המילים מציין על מילים אחדות "ספרותי", "עגה" והפניות אחדות למילים מנוגדות (כעס – הירגעות). ישנם אגרונים מפורטים יותר, אשר כוללים פרטים נוספים: הגדרה של כל אחת מהמילים, עצות לבחירת המילה המתאימה ביותר להקשר ודוגמאות לשימוש בכל מילה מהספרות; דוגמה לאגרון כזה היא "מילון ובסטר החדש למילים נרדפות" לשפה ה[[אנגלית]] בעריכת פיליפ בֶּבְּקוֹק גוֹב{{הערה|1=Webster's New Dictionary of Synonyms, ed. Philip Babcock Gove}} ומילון המילים הנרדפות של השפה ה[[רוסית]] של קיריל גּוֹרְבָּצֶ'בִיץ'.{{הערה|Краткий словарь синонимов русского языка, Кирилл Горбачевич}}
הדוגמה הראשונה ל[[ז'אנר]] היא "התזאורוס של רוגט" (Roget's Thesaurus) שלוקט בשנת [[1805]] על ידי פיט רוגט והוצא לאור ב-[[1852]]. הערכים בתזאורוס זה מוצגים כרשימת מושגים ולאו דווקא בסדר אלפביתי.

מילונים כלליים אחדים מביאים לחלק מן המילים גם רשימת מילים נרדפות עם הסברים על ההבדלים ביניהן. מילונים כאלה הם, למשל, מילון הוּאָיִס לשפה ה[[פורטוגלית]]{{הערה|1=Dicionário Houaiss da Língua Portuguesa}} ומילון מריאם־ובסטר לשפה האגלית,{{הערה|1=Merriam-Webster's Collegiate Dictionary}}, אם כי אין לראות בהם אגרונים של ממש.

בטכנולוגיית מידע האגרון מייצג [[בסיס נתונים]] או רשימה סמנטית אנכית למפתחות חיפוש נושאים. בתחום האינטליגנציה המלאכותית, האגרון יכול להיחשב כ[[אנתולוגיה]].

בסיס הנתונים של אגרון מודרני נוצר מתוך [[סטנדרט|סטנדרטיים]] בינלאומיים ובדרך כלל מאורגן בצורה היררכית של נושאים. אגרון כזה שׂם כל מונח בתוכן המתאים לו ומאפשר למשתמש להבחין בין מילים בעלות משמעות כפולה. כמו כן משמש האגרון כבסיס למפתח עניינים לחומר מקוון.


התזאורוס של אומנות ה[[אדריכלות]] הינו דוגמה לאגרון המשמש מפתח עניינים לבסיס הנתונים של [[המוזיאון הלאומי בקנדה]] ומתוחזק על ידי [[הרשת הקנדית למידע]] שעבר ב[[ירושה]].
התזאורוס של אומנות ה[[אדריכלות]] הינו דוגמה לאגרון המשמש מפתח עניינים לבסיס הנתונים של [[המוזיאון הלאומי בקנדה]] ומתוחזק על ידי [[הרשת הקנדית למידע]] שעבר ב[[ירושה]].
שורה 12: שורה 18:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://wiki.wgalil.ac.il/index.php/%D7%AA%D7%96%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A1 הסבר על התזאורוס], מתוך הויקי של "המכללה האקדמית גליל מערבי"
*[http://wiki.wgalil.ac.il/index.php/%D7%AA%D7%96%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A1 הסבר על התזאורוס], מתוך הויקי של "המכללה האקדמית גליל מערבי"

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:בלשנות]]
[[קטגוריה:בלשנות]]

גרסה מ־01:55, 9 בפברואר 2010

אגרון הוא מילון של מילים נרדפות.

בשפות זרות אגרון נקרא לעתים קרובות בשם תֵזָאוּרוּס, שפירושו אוצר (יוונית: θησαυρός). האגרון הבולט המודרני הראשון שהשתמש בכינוי הזה הוא "התזאורוס של רוז'ה" (Roget's Thesaurus) שלוקט בשנת 1805 על ידי פיטר מארק רוז'ה (Peter Mark Roget) והוצא לאור ב-1852. הערכים בתזאורוס זה מוצגים כרשימת מושגים ולאו דווקא בסדר אלפביתי. מאז יצאו מהדורות רבות של אגרונים בשם "רוז'ה", שלא בהכרח מבוססים על האגרון המקורי שלו.

בעוד שמילון כללי מגדיר מילים באותה השפה או נותן תרגומים של המילה לשפה אחרת ונועד בעיקר לשם בירור פירושה של מילה בטקסט קיים, האגרון כולל רשימה של מילים נרדפות ועוזר לסופר ולמתרגם לבחור את המילה המתאימה ביותר להקשר של הטקסט שאותו הוא רוצה לכתוב.

אם האגרון כולל רק רשימה של מילים נרדפות, הוא מסתמך על כך שהמעיין בו יודע באופן פאסיבי את השפה ורק עוזר לו להיזכר במבחר מילים האפשריות הקיימות. כאלה הם, למשל, מילון המילים הנרדפות של השפה הקטלאנית של מנואל פְרַנְקֶזָה[1] ומהדורתו של נורמן ליאויס לתזאורוס של רוז'ה.[2]. כזה הוא גם אגרון "מילה במילה" לשפה העברית מאת איתן אבניאון, שמעבר לרשימת המילים מציין על מילים אחדות "ספרותי", "עגה" והפניות אחדות למילים מנוגדות (כעס – הירגעות). ישנם אגרונים מפורטים יותר, אשר כוללים פרטים נוספים: הגדרה של כל אחת מהמילים, עצות לבחירת המילה המתאימה ביותר להקשר ודוגמאות לשימוש בכל מילה מהספרות; דוגמה לאגרון כזה היא "מילון ובסטר החדש למילים נרדפות" לשפה האנגלית בעריכת פיליפ בֶּבְּקוֹק גוֹב[3] ומילון המילים הנרדפות של השפה הרוסית של קיריל גּוֹרְבָּצֶ'בִיץ'.[4]

מילונים כלליים אחדים מביאים לחלק מן המילים גם רשימת מילים נרדפות עם הסברים על ההבדלים ביניהן. מילונים כאלה הם, למשל, מילון הוּאָיִס לשפה הפורטוגלית[5] ומילון מריאם־ובסטר לשפה האגלית,[6], אם כי אין לראות בהם אגרונים של ממש.

בטכנולוגיית מידע האגרון מייצג בסיס נתונים או רשימה סמנטית אנכית למפתחות חיפוש נושאים. בתחום האינטליגנציה המלאכותית, האגרון יכול להיחשב כאנתולוגיה.

בסיס הנתונים של אגרון מודרני נוצר מתוך סטנדרטיים בינלאומיים ובדרך כלל מאורגן בצורה היררכית של נושאים. אגרון כזה שׂם כל מונח בתוכן המתאים לו ומאפשר למשתמש להבחין בין מילים בעלות משמעות כפולה. כמו כן משמש האגרון כבסיס למפתח עניינים לחומר מקוון.

התזאורוס של אומנות האדריכלות הינו דוגמה לאגרון המשמש מפתח עניינים לבסיס הנתונים של המוזיאון הלאומי בקנדה ומתוחזק על ידי הרשת הקנדית למידע שעבר בירושה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ diccionari de sinònims Franquesa, Manuel Franquesa i Lluelles
  2. ^ The New Roget's Thesaurus in Dictionary Form, ed. Norman Lewis
  3. ^ Webster's New Dictionary of Synonyms, ed. Philip Babcock Gove
  4. ^ Краткий словарь синонимов русского языка, Кирилл Горбачевич
  5. ^ Dicionário Houaiss da Língua Portuguesa
  6. ^ Merriam-Webster's Collegiate Dictionary