האסטרטגיה הפביאנית

האסטרטגיה הפביאנית, הקרויה על שמו של מפתחה, קוונטיוס פאביוס מאקסימוס, הינה אסטרטגיית התשה שננקטה על ידי הרומאים באיטליה במהלך המלחמה הפונית השנייה. עיקרה של אסטרטגיה זו הוא הימנעות מקרבות כנגד חניבעל, כדי למנוע ממנו לנצל את גאונותו האסטרטגית ולנצח את הרומאים בקרב. ביצועה המוצלח של האסטרטגיה הפביאנית היוה, ללא ספק, אחד הגורמים העיקריים לנצחונה של רומא במלחמה.

האסטרטגיה הפביאנית הפכה לכינוי לאסטרטגית התשה מוצלחת, ולאו דווקא במובן הצבאי. המונח "אסטרטגיה פביאנית" פירושו טקטיקות של השהייה והימנעות מעימות על מנת להתיש את האויב ולצבור כוח.

רקע

המלחמה הפונית השנייה נפתחה בשנת 218 לפנה"ס בפרשת סגונטום. לאחר מכן פלש חניבעל אל איטליה דרך הרי האלפים, הביס את רומא בקרבות טיקינוס וטרביה ובשנה שלאחר מכן בקרב טראסימיני, אבדות הרומאים בשלושת הקרבות האלו הגיעו לכמעט 100,000 חיילים. כנהוג ברומא בשעות חרום מעין אלה, הוחלט על מינוי דיקטטור לניהול המלחמה, לתפקיד הדיקטטור התמנה פאביוס מאקסימוס, אחד מזקני המצביאים הרומאיים, ואיתו נתמנה המאגיסטר אקוויטום שלו, מארקוס מינוקיוס רופוס.

האסטרטגיה הפביאנית

שיטתו של פאביוס מאקסימוס היטה נקיטת מלחמת התשה. הוא סבר כי לחניבעל אין מספיק כוח אדם, אמצעים ואספקה כדי להמשיך את המלחמה באיטליה לאורך זמן. כוחו של חניבעל באיטליה התבסס עת תמיכתם של השבטים האיטלקיים והוא היה זקוק לבעלי ברית כדי להביס את רומא. בשנת 217 לפנה"ס הצטרפו אל רק השבטים הגאלים מעמק הפו ולרומא היה יתרון משמעותי בכוח אדם. יתרונה של רומא, אליבא דפאביוס, לא יבוא לידי ביטוי בקרב מכריע בו יכול חניבעל לנצל את גאונותו האסטרטגית ולצמצם את כוחה של רומא במהירות, יתרונה של רומא ינוצל יותר אם תימנע מקרב מכריע כנגד חניבעל. פאביוס סבר כי אם חניבעל לא ינצח בקרבות גדולים, הוא לא יוכל להשיג את תמיכתן של בעלות הברית של רומא, ובכך ישמר יתרונה הגדול של רומא בכוח אדם.

פאביוס העדיף מלחמת התשה. הוא עקב אחרי חניבעל ממרחק גדול די כדי שלא יוכל חניבעל לכפות אותו לקרב בעל כורחו, וקטן מספיק כדי שיוכל להרתיע את בעלות הברית מלהצטרף אל חניבעל, למנוע מחניבעל קוי אספקה מסודרים, ולהחליש את חופש התנועה הקרתגי. בדרך כלל העדייף פאביוס לחנות על ראשי הרים, שם יכול היה להשקיף על חניבעל מבלי שחניבעל יוכל לתקוף אותו במהירות.

ההתנגדות לאסטרטגיה

לאסטרטגיה הפביאנות קמו מתנגדים רבים ברומא, ביניהם הסגן של פאביוס, מינוקיוס רופוס. האסטרטגיה הפביאנית היתה זרה למנטליות הרומאית ששאפה לסיים את המלחמה בכמה קרבות גדולים ובמהירות, פאביוס לא הציע פיתרון מהיר, להיפך האסטרטגיה שלו נתפסה כלא מביאה תוצאות ממשיות. בנוסף, היו שטענו כי האסטרטגיה הפביאנית לא כדאית מבחינה כלכלית. כדי לפרנס את צבאו, בזז חניבעל שדות, ערים ובסיסים רומיים, פאביוס לא מנע זאת מחניבעל. יתר על כן, האסטרטגיה הפביאנית נתפסה כפחדנית, היו שחשבו כי פאביוס לא מעז לצאת לקרב הכרעה כנגד חניבעל.

המתנגדים והלועגים לפאביוס הלכו ורבו לכל אורך תקופת הדקטטורה שלו, רבים בזו לו וכינו אותו בכינויי גנאי כגון: "רבו של חניבעל" ו"קונטאטור"- מתמהמה. חניבעל עצמו, שהבין את החשיבה ההגיונית שמאחורי האסטרטגיה הפביאנית, לא בזז את שדותיו הפרטיים של פאביוס כשעבר לידם, כדי להציג אותו כבוגד.