לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר פוזנר"

נוספו 16 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
קישורים פנימיים
(הפניה)
מ (קישורים פנימיים)
 
== תולדותיו ==
נולד סביבות שנת תפ"ה (1725), לאביו - רבי יהודה ליב. בגיל שלש עשרה נשא אישה מקהילת [[פוזנן]] והיה סמוך על שלחן חותנו בפוזנן כשבע שנים. אז נפטרה אשתו הראשונה. על שם עיר זו התווסף לשמו הכינוי "פוזנר". אחר כשנתיים נשא אישה מהעיר ליסא (כיום [[לשנו]] (Leszno)), ועבר להתגורר שם במשך כארבע עשרה שנה. ולאחר מכן, בהיותו כבן שלשים ושש התמנה לרב ב[[מיינדזיז'ץ פודלסקי|מעזריטש]] בה כיהן גם סבו רבי צבי הירש כרב. במעזריטש כיהן כארבע שנים, ולאחר מכן כיהן כרב ב[[קניגסברג]] במשך שבע עשרה שנה, ובשנת תקמ"ב ([[1782]]) התקבל כרב בשוטלנד שם ישב כעשרים וחמש שנה עד פטירתו בשנת תקס"ז (1807). <ref>תולדות חייו, על פי הקדמת המחבר לספר בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר</ref>
 
== משפחתו ==
'''בניו:''' לרבי מאיר נולדו שני בנים, בנו הגדול, יהודא ליב נולד סביבות שנת תקט"ו ([[1755]]), ונפטר בצעירותו, בהיותו בן חמש עשרה פחות יום. בן זה ניכר מצעירותו בגדלותו, עד ששימש כ"[[תלמיד חבר]]" לאביו, שאף הביא בשמו חידושי תורה.
לאחר פטירת בנו הגדול, לקח רבי מאיר את בנו השני, חיים, מבית הספר, ולימדו תורה עד שהביאו לדרגת "תלמיד חבר" שיכול היה לדון עמו בעומקה של הלכה. (כלשונו בהקדמתו לספרו). בנו זה, מילא את מקומו אחריו ברבנות שוטלנד, אך לא זכה להעמיד צאצאים אחריו.
רבי מאיר היה מגדולי המשיבים בדורו, בין שואליו אפשר למצוא את רבי [[עקיבא איגר]] (שהיה צעיר ממנו בכשלשים שנה) שפונה אליו בהערכה והערצה.
 
ספרו "בית מאיר" התקבל גם לאחר פטירתו כספר פסיקה מוסמך. עדות לכך ניתן למצא בהסכמתו הנלהבת של הגאון מלבוב רבי [[יוסף שאול נתנזון]], למהדורת [[לבוב]] תרכ"א ([[1860]]), שכתב עליו את הדברים הבאים –{{ציטוט|תוכן= "והוא ספר בית מאיר, כשמו כן הוא, כי הוא מאיר עיניים לכל באי בית שמואל, והוא יורד ונוקב עד תהום עמקי מצולות הש"ס… '''וכמעט אומר שאין ערוך אליו בכל מפרשי דברי ה[[שו"ע]] וה[[פוסקים]] האחרונים, ועל דבריו יש לסמוך לדינא כעל משענת חזק'''…."}}
 
== ספריו ==
* [http://www.hebrewbooks.org/7785 "בית מאיר"] נדפס לראשונה ב[[פרנקפורט דאודר]] תקמ"ז ([[1787]]). ובסופו נוסף קונטרס [[צלעות הבית]] - ויכוחים הנוגעים לדיני [[שולחן ערוך]] [[אבן העזר]].
* "[[קניין דעה]]" על שולחן ערוך חלק [[יורה דעה]].