שפות טורקיות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ בוט מוסיף: hu:Török nyelvek, stq:Turksproaken |
||
שורה 92: | שורה 92: | ||
[[hr:Turkijski jezici]] |
[[hr:Turkijski jezici]] |
||
[[hsb:Turkske rěče]] |
[[hsb:Turkske rěče]] |
||
[[hu:Török nyelvek]] |
|||
[[hy:Թյուրքական լեզվախումբ]] |
[[hy:Թյուրքական լեզվախումբ]] |
||
[[id:Bahasa Turkik]] |
[[id:Bahasa Turkik]] |
||
שורה 117: | שורה 118: | ||
[[sq:Gjuhët turkike]] |
[[sq:Gjuhët turkike]] |
||
[[sr:Туркијски језици]] |
[[sr:Туркијски језици]] |
||
[[stq:Turksproaken]] |
|||
[[sv:Turkspråk]] |
[[sv:Turkspråk]] |
||
[[sw:Lugha za Kiturki]] |
[[sw:Lugha za Kiturki]] |
גרסה מ־11:43, 16 במרץ 2010
קבוצת השפות הטורקיות היא משפחה של שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר במרכז אסיה. האזורים העיקריים שבהם מדוברות שפות טורקיות הם: טורקיה, אזרבייג'ן, מערב סין ורוסיה. השפה הטורקית המדוברת ביותר היא הטורקית שלה כ-75 מיליון דוברים.
קשרים אפשריים למשפחות אחרות
יש בלשנים המשייכים את השפות הטורקיות למשפחה גדולה יותר המכונה משפחת השפות האלטאיות, אולם תאוריה זו שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בבלשנות היסטורית. התאוריה הזאת גורסת כי יש קרבה בין משפחת השפות המונגוליות ומשפחת השפות הטונגוסיות. יש חוקרים המרחיקים לכת ומציעים כי יש מוצא משותף לשפות האלה ולשפות יפנית וקוריאנית. אחרים מציעים כי יש קשר בין השפות האלה לבין השפות הפינו-אוגריות ומכנים את המשפחה המשותפת משפחת השפות הטוראניות או משפחת השפות האוראל-אלטאיות. אין קונצנזוס בין הבלשנים לגבי אף אחת מהתאוריות האלה, ולפיכך הן נחשבות לעת-עתה כהצעות ולא כתאוריות מוכחות.
התפלגות השפות הטורקיות
טורקיות מערביות
- קבוצה דרומית-מערבית
- קבוצה צפונית-מערבית
- טטארית (כ-5 מיליון דוברים)
- קזחית (12 מיליון דוברים)
- קאראקלפקית (כ-400 אלף דוברים)
- נוגאית (כ-68 אלף דוברים)
- אורום [1]
- טטרית של קרים [1]
- קרצ'אית בלקרית
- קומיקית
- קראימית
- קרימצ'קית
- צ'ולים
- באשקרירית
- באראבא
- קבוצה דרומית-מזרחית
- אוזבקית
- אויגור
- צ'אגאטאי (נכחדה)
- אילי טורקית
- קבוצה בוֹלגרית
- צ'ובאשית
- כוזרית (נכחדה)
- פרוטו-בולגרית (נכחדה)
- הוניקית (נכחדה)
טורקיות מזרחיות
- קירגיזית (מעל 3 מיליון דוברים)
- אלטאי
- יאקוטית
- טובאנית
- ח'קאסית
- שור
- פויו גירגיז
- צ'ולים
- טופה
- דולגנית
- אויגור מערבית
- אלטאית צפונית
- ח'לאג'
הערות שוליים