האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: תל אביב; ארכאולוג; על פי ; |
Rex~hewiki (שיחה | תרומות) הרחבה + תמונה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אוסטרקון אדומי מחורבת עוזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוסטרקון]] |
|||
'''כתובת אדומית מחרבת עוזה''' היא כתובת ([[אוסטרקון]]) ב[[אדום (עם)|אדומית]] שנתגלתה בחפירה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] שניהל פרופסור [[יצחק בית אריה]] מהחוג לארכאולוגיה |
'''כתובת אדומית מחרבת עוזה''' היא כתובת ([[אוסטרקון]]) ב[[אדום (עם)|אדומית]] שנתגלתה בחפירה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] שניהל פרופסור [[יצחק בית אריה]] מהחוג לארכאולוגיה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ב[[חרבת עוזה]], אתר ארכאולוגי במזרח בקעת [[ערד]]. הכתובת היא אחת היחידות והשלמה ביותר בשפה האדומית. הכתובת כתובה ב[[אלפבית פניקי]] בדיו על חרס, ומתוארכת לתחילת [[המאה השישית לפני הספירה]]. |
||
==הכתובת== |
|||
לשון הכתובת (תעתיק על פי פרופסור [[שמואל אחיטוב]]): |
|||
{| |
|||
| |
|||
{{פ|א}}{{פ|מ}}{{פ|ר}}.{{פ|ל}}{{פ|מ}}{{פ|ל}}{{פ|כ}}.{{פ|א}}{{פ|מ}}{{פ|ר}}.{{פ|ל}}{{פ|ב}}{{פ|ל}}{{פ|ב}}{{פ|ל}}{{ש}} |
|||
{{פ|ה}}{{פ|ש}}{{פ|ל}}{{פ|מ}}.{{פ|א}}{{פ|ת}}.{{פ|ו}}{{פ|ה}}{{פ|ב}}{{פ|ר}}{{פ|כ}}{{פ|ת}}{{פ|כ}}{{ש}} |
|||
{{פ|ל}}{{פ|ק}}{{פ|ו}}{{פ|ס}}.{{פ|ו}}{{פ|ע}}{{פ|ת}}.{{פ|ת}}{{פ|נ}}.{{פ|א}}{{פ|ת}}.{{פ|ה}}{{פ|א}}{{פ|כ}}{{פ|ל}}{{ש}} |
|||
{{פ|א}}{{פ|ש}}{{פ|ר}}.{{פ|ע}}{{פ|מ}}{{פ|ד}}.{{פ|א}}{{פ|ח}}{{פ|א}}{{פ|מ}}{{פ|ה}}.[{{ש}} |
|||
{{פ|ו}}{{פ|ה}}{{פ|ר}}{{פ|מ}}.{{פ|ע}}[ ]{{פ|א}}{{פ|ל}}.{{פ|ע}}{{פ|ל}}{{פ|מ}}{{פ|ז}}[{{ש}} |
|||
::::::]{{פ|ח}}{{פ|מ}}{{פ|ר}}.{{פ|ה}}{{פ|א}}{{פ|כ}}{{פ|ל}} |
|||
| |
|||
{{ציטוט|תוכן= |
{{ציטוט|תוכן= |
||
אָמַר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבִלְבֵּל <br /> |
אָמַר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבִלְבֵּל <br /> |
||
שורה 8: | שורה 21: | ||
.. פֶּן יֶ]חְמַר הָאֹכֶל <br /> |
.. פֶּן יֶ]חְמַר הָאֹכֶל <br /> |
||
}} |
}} |
||
|} |
|||
==פירוש הכתובת== |
==פירוש הכתובת== |
||
:אמר למלך - שם פרטי, כמו "לאל" משבט לוי ([[במדבר]] ג, כ"ד) |
:אמר למלך - שם פרטי, כמו "לאל" משבט לוי ([[במדבר]] ג, כ"ד) |
||
שורה 23: | שורה 36: | ||
* [[שמואל אחיטוב]], '''אסופת כתובות עבריות''', [[מוסד ביאליק]], 1992. |
* [[שמואל אחיטוב]], '''אסופת כתובות עבריות''', [[מוסד ביאליק]], 1992. |
||
* [[יצחק בית אריה]], '''חורבת עוזה - מצודת גבול בנגב המזרחי", בתוך '''[[קדמוניות]] י"ט''', תשמ"ו. |
* [[יצחק בית אריה]], '''חורבת עוזה - מצודת גבול בנגב המזרחי", בתוך '''[[קדמוניות]] י"ט''', תשמ"ו. |
||
<div style="direction: ltr;"> |
|||
* I Beit-Arieh, B Cresson, '''An Edomite Ostracon from Horvat'Uza''', Journal of the Institute of Tel Aviv 12, 1985. pp 96-101 |
|||
[[קטגוריה: ארכאולוגיה מקראית]] |
|||
</div> |
|||
[[קטגוריה: כתובות]] |
[[קטגוריה: כתובות]] |
גרסה מ־22:07, 25 במרץ 2010
כתובת אדומית מחרבת עוזה היא כתובת (אוסטרקון) באדומית שנתגלתה בחפירה ארכאולוגית שניהל פרופסור יצחק בית אריה מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בחרבת עוזה, אתר ארכאולוגי במזרח בקעת ערד. הכתובת היא אחת היחידות והשלמה ביותר בשפה האדומית. הכתובת כתובה באלפבית פניקי בדיו על חרס, ומתוארכת לתחילת המאה השישית לפני הספירה.
הכתובת
לשון הכתובת (תעתיק על פי פרופסור שמואל אחיטוב):
|
פירוש הכתובת
- אמר למלך - שם פרטי, כמו "לאל" משבט לוי (במדבר ג, כ"ד)
- בלבל - השם לא מוכר ממקורות אחרים
- הברכתיך לקוס - כלומר: "ברכתי אותך לאל קוס"
- עמד - עימד, כלומר אצל
- אחאמה - כנראה שם שמתפרש כאחי-אימו, כלומר דודו.
- והרם ע[ד]אל על מזבח - כלומר על עדיאל להרים (להעלות) מנחה לאל קוס
- [פן י]חמר האוכל - פירושו שהאוכל יחמיץ. לדעת אחיטוב מתגלה כאן איסור להקרבת חמץ על המזבח, כפי שנאסר במקרא (ויקרא ב, י"א).
בלשון ימינו ניתן להבין זאת כך: אדם ושמו למלך דורש את שלומו של בלבל, ומברך אותו לאל קוס. הוא מצווה עליו לתת את האוכל שאצל אדם ושמו אחי-אימו ולהרים מנחה לאל קוס, אלא שעליו לדאוג שלא יחמיץ האוכל.
לקריאה נוספת
- שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992.
- יצחק בית אריה, חורבת עוזה - מצודת גבול בנגב המזרחי", בתוך קדמוניות י"ט, תשמ"ו.
- I Beit-Arieh, B Cresson, An Edomite Ostracon from Horvat'Uza, Journal of the Institute of Tel Aviv 12, 1985. pp 96-101