מחווה (אמנות)

באמנות, מחווה (הומאג') היא מתן הוקרה ליוצר, בדרך כלל באמצעות רמז ברור ליצירתו ביצירה של האמן המביע את המחווה. פעמים רבות המחווה היא בדרך של "ציטוט" רעיון המופיע ביצירה המקורית. מחווה מופיעה בציור, בקולנוע, בספרות, במוזיקה ועוד.

להבדיל מפלגיאט שבו ציטוט של רעיון של יוצר מסוים נעשה בהיחבא, ללא מתן קרדיט ליוצר המקורי, במחווה הציטוט נעשה בגלוי, תוך מתן קרדיט מפורש או משתמע ליוצר המקורי.

דוגמאות

• הקונצ'רטו לפסנתר בדו מינור של בטהובן הוא כפי הנראה מחווה לקונצ'רטו מס' 24 באותו הסולם מאת מוצרט; החמישייה לפסנתר וכלי נשיפה של בטהובן גם היא מתכתבת עם החמישייה להרכב זהה מאת מוצרט. בדומה, השמינייה מאת שוברט היא מחווה לשביעייה של בטהובן.
• השיר Could it Be Magic של ברי מאנילו הוא מחווה לפרלוד בדו מינור (אופוס 28) של פרדריק שופן. בשיר משובצים קטעים מן הפרלוד.
• שמו של הספר "ציפר ובני מינו" מאת בני ציפר הוא ציטוט ומחווה לספר אישרווד ובני מינו מאת כריסטופר אישרווד, וגם נושא הספר ותוכנו מרמזים על ספרו של אישרווד.
• את חזונו בדבר חברה אוטופית תיאר פרדריק סקינר ברומן, "וולדן 2" ששמו מהווה מעין מחווה, רמיזה ליצירת המופת "וולדן" של הנרי דייוויד תורו.

"מונה ליזה", יצירתו של לאונרדו דה וינצ'י L.H.O.O.Q, יצירתו של מרסל דושאן, המהווה מחווה אירונית ללאונרדו דה וינצ'י

שתי מחוות שנעשו ליצירת המופת של דייגו ולסקס "לאס מנינאס" (מימין). במרכז:, מחווה קוביסטית מאת פאבלו פיקאסו ומשמאל פרשנותו של סלוודור דאלי אשר החליף את הדמויות במספרים המייצגים את ההיררכיה שבה החליט ולסקס באופן נועז ויוצא דופן להעמיד את הדמויות בציור

ראו גם

• מחווה לירושלים
• ארמז

קישורים חיצוניים

• 70 Million by Hold Your Horses - וידאו קליפ שהוא מחווה לתולדות האמנות: זוכות בו להנפשה "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י, "הולדת ונוס" של סנדרו בוטיצ'לי, "בריאת אדם" מתקרת הקפלה הסיסטינית של מיכלאנג'לו, "נערה עם עגיל פנינה" של יאן ורמר, "לאס מנינאס" של דייגו ולסקס, "שיעור האנטומיה של ד"ר טולפ" של רמברנדט, "רפסודת המדוזה" של תאודור ז'ריקו, "החירות מובילה את העם" של אז'ן דלקרואה, "מות מארה" של ז'אק-לואי דויד, דיוקן של הנרי השמיני של האנס הולביין, "אולימפיה" של אדואר מאנה, "החמניות" ודיוקן עצמי עם אוזן חבושה של ון גוך, "בנו של האדם" של רנה מגריט, "הצעקה" של אדוורד מונק, דיוקן עצמי של פרידה קאלו, וכן ציורים של צ'ימבואה, קאראווג'ו, מונדריאן, מארק שאגאל, גוסטב קלימט, אנדי וורהול, אוטו דיקס, צייר מאסכולת פונטנבלו.