לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "אוברטורה"

נוספו 51 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
הקדמה
מ (בוט החלפות: יוהאן;)
מ (הקדמה)
[[תמונה:Ouverture.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד הראשון באוברטורה הצרפתית של באך]]
'''אוברטורהאוּבֶרְטוּרָה''', מן המילה ה[[צרפתית]]: '''Ouverture'''), משמעהשפירושה "פתיחה.", היא הקדמה אינסטרומנטלית[[אינסטרומנטלי]]ת ליצירהל[[יצירה מוזיקלית|יצירה]] [[מוזיקה|מוזיקלית]], על פי רוב יצירה [[דרמה|דרמטית]] (כגון [[מחזמר]] או [[אופרה]]), יצירה ל[[מקהלה]] (כגון [[אורטוריה]]), או, לפעמים, אף ליצירה אינסטרומנטלית.
 
ב[[קולנוע]] ובמחזמר האוברטורה מהווה על פי רוב מחרוזת של השירים הקליטים ביצירה.
===המאה ה-17===
 
האוברטורה הופיעה לראשונה במאהב{{ה|מאה ה-17}}. ה[[טוקטה]] בתחילת [[אורפאוס]] של [[מונטוורדי]] היא שילוב של תרועה ברברית בכל כלי נגינה אפשרי עם קטע מלודי הקרוי [[ריטורנלו]]. מכיוון שזה הפרק האינסטרומנטלי הראשון הפותח [[אופרה]], ניתן לקרוא לו אוברטורה. כצורת אמנות, החלה האוברטורה להופיע ביצירות של [[ז'אן באטיסט לולי]]. לולי יצר תבנית שמהווה, גם אם הוא עצמו לא דבק בה תמיד, את האוברטורה ה[[צרפת|צרפתית]] הטיפוסית עד לתקופת [[יוהאן סבסטיאן באך]] ו[[גאורג פרידריך הנדל]] (שיצירותיו עשו אותה לקלאסיקה). האוברטורה הצרפתית הזאת מופיעה כמבוא איטי ב"מקצב מנוקד" מודגש (כלומר, יאמבוס מוגזם, אם מתעלמים מן ה[[אקורד]] הראשון), ואחריו פרק תוסס בסגנון פוגאטו. המבוא האיטי חזר תמיד על עצמו, והפרק המהיר הסתיים לעתים בשיבה
לקצב ולחומר האיטי וחזר גם הוא על עצמו (ראו האוברטורה הצרפתית של באך ב-Clavierübung [תרגיל לכלי-מקלדת] מס' 2). לאחר האובטורה הצרפתית האופראית באה, לעתים קרובות , סדרה של נעימות מחול לפני עליית המסך. מכאן החל השימוש באוברטורה כפרלוד ל[[סוויטה]]; והאוברטורה הצרפתית של באך ב"קלאוויראיבונג" מעידה על כך, בהיותה כמות שהיא מבוא לסוויטה של שבעה ריקודים. מאותה סיבה, [[סוויטות תזמורתיות (באך)|ארבע הסוויטות התזמורתיות של באך]] נקראות אוברטורות; ושוב, הפרלוד לפרטיטה הרביעית בקלאוויראיבונג הוא אוברטורה.