יחס אות לרעש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות) מ בוט מוסיף: ca:Relació senyal-soroll |
מ קטגוריה |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
{{קצרמר|תקשורת}} |
{{קצרמר|תקשורת}} |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:תורת האינפורמציה]] |
||
[[קטגוריה:עיבוד אותות]] |
[[קטגוריה:עיבוד אותות]] |
||
גרסה מ־00:02, 19 במאי 2010
יחס אות לרעש (בראשי התיבות הנפוצים באנגלית: SNR) הוא היחס בין עוצמת האות לעוצמת הרעש הכולל בהעברת אות ממקור מסוים ליעד. הרעש עשוי להיות רעש נלווה לאות המקורי (למשל רעש שוט), רעש שקיים בתווך שבו מועבר השידור, או רעש בגלאי.
ליחס אות לרעש יש משמעות ביחס לאותות אנלוגיים. עבור אותות דיגיטליים מקובל למדוד יחס סיביות שגויות (BER).
הגדרה
יחס אות לרעש מוגדר כיחס בין ממוצע עוצמת האות וממוצע עוצמת הרעש התרמי(רעש לבן), בתחום תדרים מוגדר.
כאשר P הוא ממוצע ההספק של האות / הרעש, ו-A הוא שורש ממוצע הריבועים של משרעת האות / הרעש.
בדרך כלל בחישובי אותות הערכים המספריים הם מאוד גדולים. לכן חישוב היחס נעשה בדרך כלל בדציבלים על סקלה לוגריתמית באמצעות הנוסחא:
בתקשורת דיגיטלית מגדירים גם "יחס אות לרעש דיגיטלי": .