קולטן – הבדלי גרסאות
מ בוט מוסיף: ca, eo, fa, it, tr מסיר: nl, sk משנה: ru |
מ בוט מוסיף: simple:Biochemical receptor |
||
שורה 44: | שורה 44: | ||
[[ro:Receptor (biochimie)]] |
[[ro:Receptor (biochimie)]] |
||
[[ru:Клеточный рецептор]] |
[[ru:Клеточный рецептор]] |
||
[[simple:Biochemical receptor]] |
|||
[[sl:Receptor (biokemija)]] |
[[sl:Receptor (biokemija)]] |
||
[[sv:Receptor]] |
[[sv:Receptor]] |
גרסה מ־23:18, 2 ביוני 2010
קולטן (בלועזית: רצפטור; באנגלית: Receptor) הוא חלבון המצוי על קרום תא או בציטופלסמה, ומגיב לליגנד - מולקולה הנקשרת אליו ומעוררת אותו לפעולה. ישנם כמה סוגים של קולטנים, ובהם: קולטנים עצביים - המגיבים למוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים), קולטנים אנדוקריניים - המגיבים להורמונים, קולטני מערכת החיסון - המגיבים לציטוקינים וכמוקינים, וקולטנים לגורמי גדילה.
הקולטן העצבי
הקולטן העצבי מתווך בין האות הכימי ובין תגובת התא. המוליך העצבי מופרש מקרום התא הקדם סינפטי, אל המרווח הסינפטי, ומשם מפעפע אל עבר הקולטן. הקישור בין המוליך העצבי לקולטן גורם לפתיחה או לסגירת של תעלות יונים בקרום התא הבתר-סינפטי. הקולטנים עצמם קובעים אלו תעלות יונים יפתחו, לצורך שינוי מוליכות הקרום לאותם היונים. פתיחת התעלות (או סגירתן) מביאה לשינוי מקומי בריכוזי היונים, המביא לשינוי הממתח החשמלי על פני קרום התא. הקטנת הממתח (דפולריזציה) מקרבת את מתח הקרום למתח הסף הדרוש לעירור דחף עצבי ולכן נקראת תגובה מעוררת (excitatory). הגדלת הממתח (היפרפולריזציה) מרחיקה את מתח הקרום ממתח הסף הדרוש, ולכן נקראת תגובה מעכבת (inhibitory). לאותו מוליך עצבי עשויים להיות קולטנים מעוררים וקולטנים מעכבים. למשל, חנקן חד-חמצני (NO) משמש כמוליך עצבי מעורר או מעכב, בהקשרים שונים.
קולטנים עצמיים
קולטן עצמי (autoreceptor) ממוקם בקצה סיב עצבי, בעבר הקדם-סינפטי של סינפסה כימית, ומשמש לקבלת משוב על פעילות הסינפסה. הקולטן רגיש לאותם מוליכים עצביים שמשחרר התא עליו הוא שוכן.
קולטנים עצמיים בדרך כלל לא קשורים לתעלות יונים ואינם משנים את מתח הקרום של התא, אלא מווסתים תהליכים תוך-תאיים הקשורים לייצור והפרשה של מוליכים עצביים.
ראו גם
- דחף עצבי
- חלבוני ממברנה
- קולטן תחושתי
- תגליתו של פרופ' שלזינגר