פרד הויל – הבדלי גרסאות
שורה 26: | שורה 26: | ||
==ספריו בעברית== |
==ספריו בעברית== |
||
* '''פנים חדשות למדע''', [[מתרגם|תרגם]] [[אהרון אמיר]], ספרית אפקים [[עם עובד]], [[1974]] |
* '''פנים חדשות למדע''', [[מתרגם|תרגם]] [[אהרון אמיר]], [[ספרית אפקים]], [[עם עובד]], [[1974]] |
||
==פרסים== |
==פרסים== |
||
*[[1968]] [[מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה]] ב[[בריטניה]] (RAS) |
*[[1968]] [[מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה]] ב[[בריטניה]] (RAS) |
גרסה מ־11:41, 18 ביוני 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
24 ביוני 1915 בינגלי, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
20 באוגוסט 2001 (בגיל 86) בורנמות', הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | אסטרונומיה |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | רודולף פיירלס, פול דיראק, מוריס פרייס |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | ג'איאנט וישנו נרליקר, Kenneth Griffiths, John Faulkner, Robert S. Stobie, Christine M. Bondi, Chandra Wickramasinghe, James Dungey, Dorothy Joan Crampin, Sverre Aarseth, יחיאל דומב, ג'ון מופה, לאון מצל, ריימונד מקלנגאן, Peter Philip Eggleton, ג'ון גריבין, Peter Allan Sweet |
פרסים והוקרה |
|
צאצאים | ג'ופרי הויל |
www | |
תרומות עיקריות | |
חקר מבנה היקום. | |
סר פרד הויל (באנגלית:Fred Hoyle) 24 ביוני 1915 - 20 באוגוסט 2001), אסטרונום בריטי שפיתח את מודל המצב היציב של היקום ולזכותו תרומות חשובות אחרות לאסטרונומיה ולקוסמולוגיה.
הויל נולד בעיירה קטנה ביורקשייר מערב. אביו היה סוחר בדים ואמו מוזיקאית. הוא החל לגלות עניין באסטרונומיה עוד בצעירותו. כנער הוא גילה עניין מועט בלימודים הפורמליים וכתוצאה מכך סבל מחיכוכים רבים עם מוריו ואף החליף מספר בתי ספר. לבסוף הוא השתקע בתיכון עיוני בבינגלי, העיירה הסמוכה, משם, ב-1933, זכה במלגה ללימודי מתמטיקה ואסטרונומיה בעמנואל קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג'. לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות התקבל הויל כדוקטורנט בקיימברידג', ובשנת 1939 החל לעבוד כחוקר וכמרצה באוניברסיטה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נקטעה קריירת המחקר שלו והוא נשלח לשירות בצוות המכ"ם של ההצי המלכותי הבריטי, ולאחר מכן קודם והמשיך לעסוק בחקר המכ"ם בתור ראש קבוצת מחקר. במסגרת תפקיד זה נפגש הויל לראשונה עם תומאס גולד והרמן בונדי, שעתידים להיות עמיתי המחקר העיקריים שלו.
עם תום המלחמה החלו הויל, גולד ובונדי לפתח תאוריה חדשה אודות היקום, וב-1946 הגיעה פריצת הדרך שבסופה פרסמו השלושה את מודל המצב היציב, המהווה מודל מתחרה למפץ הגדול. הויל הוא זה שטבע את המונח "המפץ הגדול", ככינוי גנאי לרעיון שלפיו היקום החל בפיצוץ אדיר ממדים. באופן אירוני, השם התקבל במהירות ונכנס לשימוש על ידי תומכי התאוריה ומתנגדיה כאחד.
לפי מודל המצב היציב, היקום קיים מאז ומתמיד. כדי להתמודד עם התצפיות (של אדווין האבל ואחרים) שהראו כי הגלקסיות מתרחקות זו מזו, הציע הויל שבין הגלקסיות נוצר כל העת חומר יש מאין, וכך מבנה היקום נשאר אחיד. המודל של הויל התחרה באופן צמוד עם מודל המפץ הגדול עד שלבסוף נדחק על ידה עם ריבוי הגילוים והתצפיות שתאמו את תאוריית המפץ הגדול ולא נמצא להם הסבר משכנע במודל של הויל.
הישג מדעי אחר שלו היה פיתוח תאוריות חשובות בתחום הנוקליאוסינתזה כוכבית (תהליכי היווצרות היסודות הכימיים בכוכבים). אולם, באופן אירוני, הישגיו שנועדו לחזק את תאוריית המצב המצב תרמו לא פחות למודל המתחרה של המפץ הגדול, שלימים התקבע כמודל העיקרי בקהילה המדעית. על ההישג זכה שותפו ויליאם פולר בפרס נובל לפיזיקה ב-1983 (יחד עם סוברהמניאן צ'נדראסקאר), ורבים תמהו מדוע פסחו מעניקי הפרס על הויל.[1]
הויל הקים בקיימברידג' את המכון לאסטרונומיה תאורטית, ועמד בראשו שנים רבות. הוא קיבל תואר אבירות ב-1972 על הישגיו המדעיים שכללו תחומים חשובים באסטרונומיה ובקוסמולוגיה. הוא חיבר גם מספר ספרי מדע בדיוני, שמהם תורגם לעברית רק ספרו "הענן השחור" (הוצאת הוצאת זמורה ביתן, 1983).
ספריו בעברית
- פנים חדשות למדע, תרגם אהרון אמיר, ספרית אפקים, עם עובד, 1974
פרסים
- 1968 מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה בבריטניה (RAS)
- 1970 מדלית ברוס (Bruce Medal)
- 1971 פרס הנרי נוריס ראסל (Henry Norris Russell) של האגודה האסטרונומית האמריקאית (AAS)
- 1974 המדליה המלכותית
- 1977 פרס קלאמפקה-רוברטס (Klumpke-Roberts) מטעם החברה האסרונומית הפסיפית
- 1994 פרס באלזן (Balzan Prize) באסטרופיזיקה
- 1997 פרס קראפורד של האקדמיה השבדית למדעים באסטרונומיה
נקראים על שמו
- האסטרואיד 8077 Hoyle.
- Janibacter hoylei, זן של בקטריה שהתגלה על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO)
הערות שוליים
- ^ סיימון סינג, המפץ הגדול, ע"מ 423