דזירה קלארי

דזירה קלארי

ברנארדין איז'ני דזירה קלארי בצרפתית: Bernardine Eugénie Désirée Clary ‏ (8 בנובמבר 1777 - 17 בדצמבר 1860), צרפתייה שהייתה למלכת שבדיה בעקבות הכתרתו של בעלה, המצביא ז'אן בטיסט ברנאדוט, כמלך שבדיה קרל הארבעה עשר.

דזירה נולדה במארסיי. אביה, פראנסואה קלארי, היה סוחר משי אמיד. אחותה הבכירה, ז'ולי, נישאה לז'וזף בונפרטה, אחיו של נפוליאון, ודזירה עצמה, שאז נקראה עוד איז'ני, קשרה קשר רומנטי עם נפוליאון עצמו, אז קצין צבא צעיר ובאה עמו בברית אירוסין. לאחר שנתיים בוטלו האירוסין כאשר פגש נפוליאון בטרקליני החברה הגבוהה של פריז את ז'וזפין, אלמנת הרוזן בוהארנה ואם לשני ילדים (אז'ן ואורטנס), והחליט לשאתה לאשה. שיקולי קריירה וכספים הנחו את נפוליאון בצעד זה, אך נראה שהיה גם משקל לקסמיה של ז'וזפין.

דזירה התחתנה עם ז'אן באטיסט ברנאדוט, אז מרשל בצבא נפוליאון, ב-17 באוגוסט 1798 לאחר שהצילה מהתאבדות בקפיצה לנהר עקב גילוי אירוסי נפוליאון וג'וזפין. בשנת 1810 אומץ ברנדוט לבית המלוכה השבדי, שנותר ללא בנים, כיורש עצר. בשנת 1814, לאחר שהצבא השבדי בפיקודו השתתף בקואליציה השישית נגד צרפת, נכללה גם נורבגיה בשלטונו העתידי. בשנת 1818 הוכתר ז'אן-באטיסט ברנאדוט לקרל-יוהאן, מלך שבדיה ונורבגיה, ואשתו דזירה הייתה למלכה דזידריה.

בנם היחיד, אוסקר, (1799 - 1859) היה ליורש העצר ובסופו של דבר הוכתר לאוסקר הראשון, מלך שבדיה ונורבגיה.

המלכה דזידריה לא התרגלה מעולם לדרכי בית המלכות השבדי או לאקלים, ובילתה תקופות ארוכות בפריז, בנפרד ממשפחתה, בעיקר עד שנת 1823. דזירה מתה בגיל 83. היא האריכה ימים אחרי בעלה ואחותה ואפילו בנה מת שנה לפניה. היא נקברה בסטוקהולם בצמוד לבעלה.

לקריאה נוספת

• דזירה, אן מארי סלינקו, הוצאת עדית, בתרגום יצחק הירשברג