טירסיאס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: br:Tiresias
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ בוט משנה: ko:테이레시아스
שורה 48: שורה 48:
[[it:Tiresia]]
[[it:Tiresia]]
[[ja:テイレシアース]]
[[ja:テイレシアース]]
[[ko:티레시아스]]
[[ko:테이레시아스]]
[[nl:Tiresias]]
[[nl:Tiresias]]
[[pl:Tejrezjasz]]
[[pl:Tejrezjasz]]

גרסה מ־02:24, 16 ביולי 2010

אודיסאוס נועץ ברוחו של טירסיאס
יוהאן היינריך פיסלי (Johann Heinrich Füssli), טירסיאס מופיע בפני אודיסאוס בעת ההקרבה, 1780–1785

במיתולוגיה היוונית, טירסיאסיוונית: Τειρεσίας) הוא הנביא העיוור של תבאי.

סיפור חייו

טירסיאס היה כוהן של זאוס, ובהיותו גבר צעיר נזדמן לו לראות שני נחשים גדולים מזדווגים. הוא הכה אותם עם המטה שלו. הרה, שכעסה על המעשה, הפכה אותו כעונש לאישה. כאישה, טירסיאס היה לכוהן של הרה, התחתן והוליד ילדים. לאחר שבע שנים כאישה, שוב נזדמן לטירסיאס לחזות במעשה הזדווגות של נחשים. בפעם הזו הוא לא הפריע להזדווגות ביניהם, והרה החליטה להפוך אותו בחזרה לגבר. זמן-מה לאחר מכן, זאוס והרה ביקשו ממנה ליישב ביניהם את הוויכוח בשאלה איזה מין נהנה יותר מיחסי מין. זאוס טען שנשים נהנות יותר, ואילו הרה טענה שגברים נהנים יותר. טירסיאס צידד בזאוס, והרה בכעסה עיוורה אותו. מכיוון שזאוס לא יכל לבטל את מעשה ידיה של הרה, הוא העניק לטירסיאס כפיצוי יכולת נבואה.

גרסה שונה ופחות נפוצה של הסיפור – המופיעה בהמנון החמישי של קאלימאכוס, "רחיצתה של פאלאס" [1] – מספרת שאתנה עיוורה את טירסיאס כעונש על שראה אותה רוחצת בעירום. אמו, קאריקלו, התחננה בפני אתנה שתבטל את העונש, אך זו השיבה שאין בכוחה לעשות זאת וכפיצוי העניקה לו את יכולת הנבואה.

איזכוריו של טירסיאס במיתוס ובמחזאות היוונית

כאשר הרקולס התינוק חנק שני נחשים שהסתננו לעריסתו, ניבא טירסיאס לאמו שיום יבוא ובנה יהיה גיבור ששמו ייצא למרחקים ובכל העולם ישירו לו שירי הלל.

במחזהו של סופוקלס "אדיפוס המלך" קורא אדיפוס לנביא על-מנת לברר מי רצח את לאיוס במטרה לרפא את תבאי מהמגפה. השיחה עם טירסיאס שמתחילה על מי מנוחות עולה עד מהרה לטונים גבוהים כשטירסיאס מסרב לגלות לו מי הרוצח. אדיפוס לועג לכח נבואתו ואז מתגלה לראשונה המהות הטראגית של המחזה, כאשר טירסיאס מטיח לעברו של אדיפוס – ”אתה הוא מטמא הארץ המקולל... אתה הוא הרוצח שאינך מוצא... אתה, מבלי דעת, מקיים יחסי קלון עם הקרובים לך מכל.” (תרגום: אהרן שבתאי). אך אדיפוס אינו בשל לקבל את האמת, ולכן כעסו כלפי טירסיאס וממסד הנבואה מחריף. רק בסופו של המחזה מבין אדיפוס את נבואתו של טירסיאס ומגלה את האמת הטראגית.

במחזה אנטיגונה, המסיים את הטרילוגייה של אדיפוס, מגיע טירסיאס הנביא לקראון ונוזף בו על גזר הדין החמור שהוציא על אנטיגונה (מוות) שהפרה את הצו שלו וקברה את אחיה פולינקס. טירסיאס מצליח במשימתו, קראון חוזר בו ויוצא להוציא את אנטיגונה ממערת הקבר. מאחר שהוא איחר את המועד התמלא ביתו צער כפי שחזה טירסיאס.

באודיסיאה של הומרוס מזמן אודיסאוס את רוחו של טירסיאס תוך שהוא מנצל את העובדה שרוחות השדים נמשכות לדמן הטרי של חיות שהועלו כקרבן.

הערות שוליים

  1. ^ Lombardo, Stanley and Diane Rayor. Callimachus: Hymns, Epigrams, Select Fragments ,Johns Hopkins 1988.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.