וימבלדון

וימבלדון (באנגלית Wimbledon) הוא אזור בדרום לונדון המהווה חלק מרובע מרטון. האזור ממוקם 11.3 קילומטרים דרומית-מערבית לצ'רינג קרוס ומוגדר בתוכנית לונדון כאחד משלושים וחמישה האזורים המרכיבים את לונדון רבתי. האזור מפורסם בעולם כביתה של אליפות וימבלדון בטניס.

אטימולוגיה

מקור משמעות השם וימבלדון באנגלית עתיקה היא גבעת וינמנס (Wynnman's hill). באנגלית עתיקה משמעות המילה והסיומת דאן (dun) היא גבעה. האיות הנוכחי של השם התקבל במהלך המאה ה-19 לאחר שורת של שינויים באיות שנעשו לאורך ההיסטוריה.

השם וימבדונינג (Wimbedounyng) מוזכר באמנת הכפר שנחתמה על ידי אדגר, מלך אנגליה, ב-967. אותו שם מופיע במפה של לונדון משנת 1786

היסטוריה

האזור היה מאוכלס כבר בתקופת הברזל שבה הוקם המבצר בוימבלדון קומונז. מיקומה המקורי של וימבלדון היה בראש הגבעה הסמוכה לאזור שנקרא כיום "הכפר" (The Village). בשנת 1087, נרשמה וימבלדון בספר יום הדין כחלק מאחוזת מורטלייק. הבעלות על אחוזת וימבלדון עברה מיד ליד במהלך ההיסטוריה. היא הוחזקה על ידי הכנסייה עד שנת 1398. בשנה זו תומאס ארונדל, ההארכיבישוף מקנטרברי הוגלה על ידי ריצ'רד השני והשטחים שבבעלותו הועברו לבעלות הכתר.

הנרי השמיני העניק את וימבלדון לתומאס קרומוול, הרוזן הראשון של אסקס. השטח הוחזר לבעלות הכתר הבריטי לאחר הוצאתו להורג של קרומוול בשנת 1540. לאחר מכן העניק הנרי את השטח לאישתו האחרונה, קתרין פאר. עם מותה בשנת 1548 הוחזר השטח לבעלות הכתר פעם נוספת.

בתו של הנרי, מרי הראשונה, העניקה את האחוזה לחשמן רגינלד פול שהחזיק בו עד מותו בשנת 1558. אחותה של מרי, אליזבת הראשונה העניקה את בית האחוזה (אך לא את אדמותיה) לכריסטופר הטון שמחר אותה באותה שנה לתומאס ססיל, הרוזן הראשון של אקסטר. אדמות האחוזה ניתנו למשפחת ססיל בשנת 1588. המשפחה בנתה בית אחוזת חדש וגנים בסגנון האליזבתני של אותה תקופה.

בשנת 1638 קנה צ'ארלס הראשון את האחוזה עבור אישתו, הנרייט מארי. עם הוצאתו להורג של המלך בשנת 1649 עברה האחוזה מיד ליד בין תומכי הפרלמנט השונים. במהלך תקופת הרסטורציה בשנת 1660 חזרה האחוזה לבעלותה של הנרייטה שהייתה אימו של המלך החדש צ'ארלס השני. המלכה מכרה את האחוזה לג'ורג' דיגבי, הרוזן השני של בריסטול ששכר את ג'ון אוולין לעצב מחדש את גני האחוזה. בשנת [[1677 נמכרה האחוזה לשר האוצר הבריטי תומאס אוסבורן, הדוכס הראשון של לידס.

משפחת אוסבורן מכרה את האחוזה לסיר תאודור ג'נסן בעל חברת הים הדרומי. ג'נסן החל את בנייתו של בית אחוזה חדשה במקומו של הבית שהוקם על ידי משפחת ססיל. התמוטטות החברה שלו מנעה ממנו לסיים את בניית האחוזה.

האחוזה הועברה לשרה צ'רצ'יל, הדוכסית ממרלבורו שהרחיבה את האדמות השייכות לאחוזה וסיימה את בניית בית האחוזה בשנת 1735. עם מותה הנכס הועבר לנכדה ג'ון ספנסר ולאחר מכן לרוזן ספנסר הראשון.

הכפר שעל אדמות האחוזה המשיך לגדול. הופעתה של הכרכרה איפשרה תחבורה מהירה וקלה יותר ללונדון.

ערך זה הוא קצרמר בנושא הממלכה המאוחדת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.