שערים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:09, 20 ביולי 2010

ערך זה עוסק בעיתון. אם התכוונתם לפירוש אחר, ראו שעריים.

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל.

העיתון החל לצאת בשנת תרצ"ה (1935) באופן בלתי סדיר. בשנת תשי"א (1951) הפך העיתון ליומון, שיצא עד לשנת תשמ"א (1981). כעבור שנה החל להופיע שוב כשבועון, עד לשנת תשנ"ה (1995).

עם עורכיו נמנו יעקב ברונר ויהודה נחשוני (רזמיבש). בין עיתונאיו נמנו: נפתלי קראוס, משה קרובקה (אביו של הרב זאב קרוב, ראש ישיבת השומרון), אריה אלברט ונח ציינווירט.

בשנות השיא שלו שימש העיתון במה מרכזית למאמרים תורניים ורעיוניים של רבנים, סופרים, משוררים ואישי ציבור דתיים, ובהם הרב איסר פרנקל, הרב בן ציון פירר, יוסף צבי רימון, יעקב רימון, הרב דוד הלחמי ועוד. כבטאון פא"י הביא העיתון את עמדת המפלגה בנושאים האקטואליים שעמדו על הפרק. עיקר תפוצתו הייתה בהתיישבות החרדית של פא"י, והוא נשלח אל רבנים ואישי ציבור חרדים ודתיים בארץ ובחו"ל.

פרשנים פוליטיים מייחסים לעיתון את הצעד הראשון שהוביל למהפך בבחירות 1977. בשנת 1976 חשף כתב העיתון ישראל קצובר את העובדה כי הטקס לציון הגעתם של מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר יגרום לחילול שבת של המשתתפים בו. חשיפה זו הובילה להצעת אי אמון שהוגשה בכנסת ב-14 בדצמבר 1976 על ידי החזית הדתית התורתית (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל), צעד שגרם לתרגיל המבריק של יצחק רבין ופיזור הכנסת, והוביל בעקיפין למהפך בבחירות.

שנות הוצאתו של "שערים" משקפות במידה רבה את כוחה של המפלגה, ואת תהליך התפוררותה שהחל בשנות השבעים.

בשנת תשס"ה (2005) נעשה ניסיון על ידי שרידי פא"י, בראשות חנוך ורדיגר (בנו של אברהם ורדיגר), לחדש את הופעת העיתון כירחון, ובגלגול זה יצאו 11 גיליונות, בעריכת העיתונאי אהרון קורנפלד, עד שנסגר סופית.

ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

תבנית:אין בינוויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 עם עורכיו נמנו [[יעקב ברונר]] ו[[יהודה נחשוני]] (רזמיבש). בין עיתונאיו נמנו: נפתלי קראוס, משה קרובקה (אביו של הרב זאב קרוב, ראש [[ישיבת השומרון]]), אריה אלברט ונח ציינווירט.
-בשנות השיא שלו שימש העיתון במה מרכזית למאמרים תורניים ורעיוניים  של רבנים, סופרים, משוררים ואישי ציבור דתיים, ובהם הרב [[איסר פרנקל]], הרב [[בן ציון פירר]], [[יוסף צבי רימון]], [[יעקב רימון]], הרב [[דוד הלחמי]] ועוד. כבטאון פא"י הביא העיתון את עמדת המפלגה בנושאים האקטואליים שעמדו על הפרק. עיקר תפוצתו הייתה בהתיישבות החרדית של פא"י, והוא נשלח אל רבנים ואישי ציבור חרדים בארץ ובחו"ל.
+בשנות השיא שלו שימש העיתון במה מרכזית למאמרים תורניים ורעיוניים  של רבנים, סופרים, משוררים ואישי ציבור דתיים, ובהם הרב [[איסר פרנקל]], הרב [[בן ציון פירר]], [[יוסף צבי רימון]], [[יעקב רימון]], הרב [[דוד הלחמי]] ועוד. כבטאון פא"י הביא העיתון את עמדת המפלגה בנושאים האקטואליים שעמדו על הפרק. עיקר תפוצתו הייתה בהתיישבות החרדית של פא"י, והוא נשלח אל רבנים ואישי ציבור חרדים ודתיים בארץ ובחו"ל.
 פרשנים פוליטיים מייחסים לעיתון את הצעד הראשון שהוביל  ל[[המהפך|מהפך]] בבחירות [[1977]]. בשנת [[1976]] חשף כתב העיתון [[ישראל קצובר]] את העובדה כי הטקס לציון הגעתם של [[מטוס]]י ה-[[F-15]] הראשונים של [[חיל האוויר]] יגרום ל[[חילול שבת]] של המשתתפים בו. חשיפה זו הובילה ל[[הצעת אי אמון]] שהוגשה ב[[הכנסת|כנסת]] ב-[[14 בדצמבר]] 1976 על ידי החזית הדתית התורתית ([[אגודת ישראל]] ופועלי אגודת ישראל), צעד שגרם ל[[התרגיל המבריק|תרגיל המבריק]] של [[יצחק רבין]] ופיזור הכנסת, והוביל בעקיפין למהפך בבחירות.

דגל ישראל עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום	הארץ • ידיעות אחרונות • מעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם	ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת) • ישראל היום • מעריב הבוקר
כלכלה ועסקים	גלובס • כלכליסט • TheMarker
המגזר החרדי	המבשר • המודיע • הפלס • יתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית	נאשה סטראנה • נובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות	אל-איתיחאד (בערבית) • ג'רוזלם פוסט (באנגלית) • הניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים	מקור ראשון
עיתונים שנסגרו	24 דקות • דבר • הבקר • היום • הצופה • וסטי (ברוסית) • זמנים • חדשות • חרות • טלגרף • יום חדש • ישראלי • למרחב • מעריב • על המשמר • קול העם • שערים • חדשות ישראל (בגרמנית) • לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)