סטיבן הוקינג

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ שנת פטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סטיבן הוקינג
Stephen Hawking

לידה	8 בינואר 1942 אוקספורד, הממלכה המאוחדת
פטירה	14 במרץ 2018 (בגיל 76) קיימברידג', הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	אנגליה
מקום קבורה	מנזר וסטמינסטר
מקום לימודים	יוניברסיטי קולג' (1962) טריניטי הול (מרץ 1966) בית ספר סנט אלבנס אוניברסיטת קיימברידג' בית ספר סנט אלבנס לבנות Byron House School
מנחה לדוקטורט	דניס סיאמה
מוסדות	קולג' גונוויל וקאיוס (1965–1969) אוניברסיטת קיימברידג' (2018) מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית (2008–2018) הפקולטה למתמטיקה, אוניברסיטת קיימברידג' (1962–1965) המכון הטכנולוגי של קליפורניה (14 באוגוסט 1970–3 בספטמבר 1975)
תלמידי דוקטורט	דון פייג', מייק (מייקל) סטנלי פוקט, ג'סטין ד. הייוורד, כריסטופר ג'. האנטר, אלן לאפדס, פול דייוויס, ג'יימס ספארקס, מייק קסידי, פריאדל אפל, סימון פרדריק, ג'וליאן לוטרל, טים פרסטידג', דאקש לוהילה, סטיבן תיאודור סיקלוס, ריצ'רד מונטיירו, אואיסין מקונאמהנה, זונג צ'או וו, אדוארד פול סקוט שלרד, בריאן ויט, כריס פריור, ג'יאנפאולו פרוקופיו, הארווי ס. ריל, אלן לודון יולי, רפאל בוסו, ברנרד קאר, כריסטופר גאלפארד, מלקולם פרי, ברוס אלן, מריקה טיילור, פיי דוקר, Wu Zhongchao, ג'יימס ד. א. גרנט, ריימונד לאפאלמה, גריי גיבונס, פיטר דייוויד ד'יאת', ניקולס פ. וורנר, תומאס הרטוג, אנדרו צ'מבלין, כריסטופר פופ, איאן גורדון מוס, ג'ונתן ג'. האליוול, גלן ליונס
פרסים והוקרה	מדליית אלברט איינשטיין (1979) פרס מרסל גרוסמן (יוני 1991) מדליית פרנקלין (1981) פרס אגודת החלל לזכר רוברט היינליין (2012) פרסי נסיכת אסטוריאס להסכמה (1989) פרס אנדרו גמאנט (1998) פרס אדמס (1966) פרס חזית הידע של קרן BBVA (2015) מדליית הזהב של מועצת המחקר הלאומית של ספרד (1989) עמית החברה המלכותית (1974) חבר האקדמיה הלאומית למדעים (1992) מדליית בודלי (2015) פרס לילינפלד (1999, 1999) פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (1976, 1976) פרס אלברט איינשטיין (1978) מדליית דיראק (1987) מדליית יובל המאתיים על שם ג'יימס סמית'סון (2005) מדליית פיוס האחד עשר (17 באפריל 1975) עמית כבוד (1989) מדליית מקסוול (1976) מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1985) פרס פריצת הדרך מיוחד בפיזיקה יסודית (2013) מדליית קופלי (2006) מדליית החירות הנשיאותית (2009) פרס וולף לפיזיקה (1988) מפקד במסדר האימפריה הבריטית (23 בפברואר 1982) מדליית אדינגטון (1975) מדליית אוסקר קליין (2003) מדליית אלברט (1999) פרס ניילור (1999) פרס פונסקה (2008) פרס החברה המלכותית לספרי מדע (2002) פרס אלברט מייקלסון (2003) מדליית יוז (1976) מסדר האימפריה הבריטית חבר החברה המלכותית לאמנויות פרסי נסיך אסטוריאס הפרס לפיזיקה יסודית מסדר עמיתי הכבוד
בן או בת זוג	ג'יין ויילד הוקינג (14 ביולי 1965–1991) איליין מייסון (1995–2006)
צאצאים	לוסי הוקינג, רוברט הוקינג, טים הוקינג
hawking.org.uk
תרומות עיקריות
חקר התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול.
חתימה

סטיבן ויליאם הוקינג (באנגלית: Stephen William Hawking; נולד ב-8 בינואר 1942) - פיזיקאי תאורטיקן, פרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. התפרסם מחוץ לקהילה המדעית בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן" ("A Brief History of Time"). הספר, מסוגת המדע הפופולרי, מתאר את התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול.

ביוגרפיה

הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. בילדותו היה הוקינג תלמיד בעייתי, שכתב ידו הבלתי קריא עורר את כעסם התמידי של מוריו והוריו. כשהיה הוקינג בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה. לאחר שהתבגר התכוון להמשיך בלימודי המתמטיקה, אותם אהב במיוחד. אביו, שהיה רופא, ניסה לשכנעו ללמוד רפואה, אך בסופו של דבר פנה הוקינג דווקא ללימודי הפיזיקה, החלטה שהשפיעה רבות על עתידו האקדמי.

הוקינג חלה בגיל צעיר ב-Amytrophic Lateral Sclerosis ובקיצור "ALS", הידועה גם כ"מחלת לו גריג" (Lou Gehrig) וגם בשמות "מחלת הנוירונים המוטוריים" או "שיתוק בשלד הצדי של השדרה". המחלה גורמת במשך הזמן לשיתוק מוחלט אך איננה פוגעת בפעילות המוח, והוקינג הוכיח זאת בפעילות מדעית שוטפת כשהוא נעזר במחשב במחקריו ובמסנתז קול להעברת הרצאותיו. על אף שתוחלת החיים מיום אבחון המחלה היא שנים ספורות, הוקינג חולה במחלה כבר כ-47 שנים.

הוקינג הוא פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם, וסיפור חייו המרתק. הוקינג הפך לאייקון תרבותי המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו "מסע בין כוכבים: הדור הבא", "משפחת סימפסון" ו"פיוצ'רמה". בנוסף תרם הוקינג את קול הסינתיסייזר המדובב אותו ללהקת פינק פלויד בתקליטה The Division Bell, בשיר Keep talking. למרות פרסומו הרב, לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הוא מוענק רק לגילויים שאוששו באמצעות ניסיון או תצפית, דבר שאיננו אפשרי בתחום מחקרו. בשנת 1988 זכה בפרס וולף.

קובץ:IMG 4518.JPG

סטיבן הוקינג מקבל כשי מהאוניברסיטה העברית העתק פקסימיליה של מאמרו המפורסם של אלברט איינשטיין בו הוא מפתח את נוסחתו המפורסמת, לאחר הרצאתו של הוקינג באוניברסיטה העברית, 14 בדצמבר 2006

הוקינג הוציא לאור את ספר המדע הפופולרי הראשון שלו, קיצור תולדות הזמן, במטרה לממן את לימודיה האקדמיים של בתו. עם התדרדרות תפקודו הגופני הפך הוקינג לתלוי בסייעים אישיים. כאשר נאלץ להיות מלווה בשני סייעים אישיים צמודים כמעט 24 שעות ביממה, החליטו הוקינג ואשתו הראשונה להתגרש. כעבור שנים אחדות התחתן הוקינג עם אחת הסייעות האישיות שלו.

הוקינג מרבה לטייל בעולם. הוא ביקר בישראל (בפעם הרביעית) וברשות הפלסטינית בתאריכים 10 - 15 בדצמבר 2006, ובמהלך ביקורו קיים מספר מפגשים עם תלמידי תיכון וסטודנטים והרצה באוניברסיטה העברית ‏‏. ביקורו בהודו גרר הפגנות נכים סוערות בשל העובדה שהטאג' מאהל הוסב לבניין נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים לקראת בואו, אך סידורי הנגישות פורקו מיד עם עזיבתו את המקום כך שנמנעה ממוגבלי תנועה אחרים האפשרות לבקר בבניין חשוב זה.

באפריל 2009, פורסם כי הוקינג נלקח לבית החולים עקב דלקת ראות שהחמירה ‏‏.

נושאי מחקרו

הוקינג חוקר את הנושאים של מקור היקום (קוסמוגוניה) ועתידו (קוסמולוגיה). חורים שחורים - גופים כה צפופים עד ששום דבר, גם לא אור, לא יכול להימלט מהם - עניינו אותו במיוחד כנושא למחקר. חידושו של הוקינג בנושא הוא שחורים שחורים יכולים גם להתנדף בתנאים מסוימים.

במסגרת עבודתו המדעית מנסה הוקינג לגבש תאוריה מאוחדת שתצרף את כל ארבעת הכוחות המוכרים של הטבע: הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש, וכוח הכבידה. לשם כך יש לאחד את תורת היחסות הכללית, העוסקת בכבידה, עם מכניקת הקוונטים.

בשנת 1975 גילה הוקינג כי חור שחור יכול לפלוט קרינה (קרינת הוקינג), תוצאה של זוגות חלקיקים וירטואליים שנוצרים קרוב לפני אופק האירועים שלו. החישובים הראו שקרינה זו מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונלית לשטח אופק האירועים של החור השחור, כפי שהציע יעקב בקנשטיין (אנטרופיית בקנשטיין-הוקינג). תהליך זה מוציא אנרגיה מהחור השחור, ויכול לגרום לבסוף להתאיידותו, אם כי עוצמת הקרינה כל כך קטנה, שהזמן שתהליך זה דורש הוא ארוך ביותר. עבור חור שחור בעל מסת שמש, זמן זה גדול מזמן קיום היקום.

בעבר הרבה לדבר על מציאת "תיאורית הכל", אולם בהרצאה שנשא ביולי 2002 בשם "גדל וקץ הפיזיקה" טען שבדומה למשפטי האי שלמות של גדל אפשר להראות שאי אפשר יהיה למצוא תאוריה כזו, משום שהאנטרופיה של חור שחור מציבה מגבלה על כמות האינפורמציה שאפשר לדעת.

השקפותיו הדתיות

הוקינג השתמש רבות במילה 'אלוהים' (במובנים מטאפוריים) כדי להדגיש נקודות המועלות בספריו ובהרצאותיו הפומביות. הוקינג, שתואר על ידי רבים כאתאיסט (לרבות אשתו לשעבר, ג'יין), ציין כי הוא "לא דתי במובן המקובל" ושהוא מאמין ש"היקום מושלט על ידי חוקי הפיזיקה. ייתכן והחוקים חוקקו על ידי אלוהים, אבל אלוהים לא מתערב ומפר את החוקים".

מספריו אשר תורגמו לעברית

• קיצור תולדות הזמן, מן המפץ הגדול ועד החורים השחורים, ספרית מעריב, (1989).

  ספרו רב-המכר הראשון של הוקינג שהביא אותו לתודעת הציבור הרחב. הספר סוקר בקצרה את התפתחות הפיזיקה והאסטרונומיה מאז אריסטו, דרך קפלר, גלילאו, ניוטון ועד זמננו אנו. הוא מתאר את הידע העיקרי בתחומי הקוסמולוגיה, פיזיקת החלקיקים ומתאר חלקים מתורת היחסות ומכניקת הקוונטים. הוא מזכיר בספר רבות את "התאוריה של הכל", ומציע "מבט חטוף" אל שברירים ממנה.

• מדריך ידידותי לקורא, קיצור תולדות הזמן, ספרית מעריב, (1992).

• חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות, ספרית מעריב (1993).

  בספרו השלישי של הוקינג שלושה עשר פרקים - עיבודים של נאומים ומאמרים אישיים, פופולריים וטכניים שלא נכללו בספרו "קיצור תולדות הזמן". כמו ב"קיצור תולדות הזמן", הוקינג דן בספר בתרמודינמיקה של חורים שחורים, ביחסות פרטית, ביחסות כללית ובמכניקת קוונטים. הוקינג מסביר את הקשר בין "גורי-יקומים" לחורים שחורים. בספר מוסבר גם איך אפשר באמצעות המושג "זמן מדומה" לתאר יקום שאין לו התחלה ואין לו סוף, ומתנבא לגבי קיום "התאוריה של הכל". עם זאת, הספר כולל התייחסויות רבות לחייו האישיים של הוקינג ולהתמודדות שלו עם מחלתו (שלושת הפרקים הראשונים בספר נקראים: "ילדותי", "אוקספורד וקיימברידג'" ו"ניסיוני עם ALS" ועוסקים כמעט לחלוטין בהוקינג עצמו).

• היקום בקליפת אגוז, ספרית מעריב, (2003),

  ספר זה הוא מעין חזרה והרחבה של "קיצור תולדות הזמן", ועוסק באותם נושאים עיקריים. שני ההבדלים העיקריים הם שצורת ארגון הספר שונה, וכל פרק בו עומד בפני עצמו, כך שהקריאה אינה חייבת להיות סדרתית. ההבדל השני הוא שהספר מכיל מידע עדכני לגבי התקדמות הפיזיקה מאז שפורסם "קיצור תולדות הזמן". כך למשל הוא כולל התייחסות לתורת המיתרים.

• המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום, ידיעות אחרונות, (2007).

  ספר זה נכתב בשיתוף עם לוסי הוקינג וכריסטוף גלפאר, והוא מיועד לבני נוער. זהו שילוב של ספר הרפתקאות עם שפע של עובדות מדעיות על היקום וכוכבי הלכת, והוא כולל רעיונות עדכניים ביותר של סטיבן הוקינג על טבעם של חורים שחורים.

פרסים

• מדליית אדינגטון (1975)
• מדליית יוז של החברה המלכותית (1976)
• מדליית אלברט איינשטיין (1979)
• מסדר האימפריה הבריטית (קומנדר) (1982)
• חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (נבחר ב-1984).
• מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1985)
• חבר האקדמיה הפונטיפיקאלית למדעים (1986)
• זוכה פרס וולף בפיזיקה (1988)
• פרסי נסיך אסטוריאס (1989)
• חבר במסדר ידידי הכבוד (1989)
• פרס אדגר לילינפלד מטעם החברה האמריקנית לפיזיקה (1999) [1]
• פרס מייקלסון מורלי מטעם אוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב (2003)
• מדליית קופלי של החברה המלכותית (2006) [2]
• מדליית החירות הנשיאותית מנשיא ארצות הברית ברק אובמה (אוגוסט 2009)‏‏‏‏

לקריאה נוספת

• מייקל וייט וג'ון גריבין, סטיבן הוקינג - חיים במדע, ספרית מעריב, 2007.
• לוסי וסטיבן הוקינג, המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום, ידיעות ספרים, 2008.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט של סטיבן הוקינג
• תבנית:אנציקלופדיה ynet
• "גדל וקץ הפיזיקה"
• תוכן הביוגרפיה שלו שהוצגה ב-BBC
• תבנית:הידען2
• אירוחו של סטיבן הוקינג בתוכניתו של יאיר לפיד, בקובץ מדיה, בהורדה ישירה
• מלל אירוחו של סטיבן הוקינג בתוכניתו של יאיר לפיד