וידוי מעשרות – הבדלי גרסאות
עריכה |
←נוסח הווידוי: הגהה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==נוסח הווידוי== |
==נוסח הווידוי== |
||
{{ציטוטון|בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל |
{{ציטוטון|בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.|[[דברים]], כ"ו, יג-טו}} |
||
==החייבים במצווה== |
==החייבים במצווה== |
||
גרסה מ־12:27, 9 באוגוסט 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה
פרמטרים ריקים [ ארבעה טורים ושולחן ערוך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| מקרא | ספר דברים, פרק כ"ו |
|---|---|
| משנה | משנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה י' |
| משנה תורה | שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זרעים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זרעים, פרק מעשר שני ונטע רבע"י, הלכה י"א |
| ספרי מניין המצוות | ספר החינוך, מצווה תרז |
  | |
וידוי מעשרות בהלכה הוא תפילה הנאמרת לאחר ביעור מעשרות. נוסח התפילה מופיע במקרא, ועל כן חובת אמירת התפילה נחשבת למצוות עשה מדאורייתא. הווידוי אינו הודאה על חטאים, והמושג 'וידוי' משמש כאן במשמעות הפוכה של הכרזה על עשיית מעשה טוב.
מועד הוידוי
זמן אמירת הווידוי הוא לאחר השלמת ביעור המעשרות, הנעשה בערב יום-טוב הראשון של פסח, בשנה הרביעית ובשנה השביעית למניין שנות השמיטה. אולם, הווידוי לא היה נעשה מיד לאחר הביעור, מפני שלאחר הביעור היו משאירים מעשר שני ונטע רבעי, מהם אסור לאכול לאחר הווידוי, כדי לאכלם בירושלים במשך ימי חול המועד הפסח. הלכך דחו את הווידוי עד מנחה של יום טוב האחרון של פסח.
נוסח הווידוי
”בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.” (דברים, כ"ו, יג-טו)
החייבים במצווה
כהנים, לויים[1], ישראלים וממזרים חייבים במצוות וידוי מעשרות. גר תושב ועבדים משוחררים פטורים, מפני שאין להם חלק בארץ, ואינם יכולים להתוודות "ואת האדמה אשר נתת לנו".
הערות שוליים
- ^ כהנים ולווים מתוודים אף על פי שבווידוי נאמר "ואת האדמה אשר נתת לנו", ולהם אין נחלה בארץ, משום שיש להם ערי מגרש