צפק – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לחלקיו השונים של הצפק ניתנו שמות. החלוקה הראשונה היא לחלל העיקרי של הצפק ולחלל נוסף המכונה אמתח הפדר (Bursa omentalis) הקשורים ביניהם בפתח בשם נקב הפדר (Foramen omentale; Foramen epiploicum). |
לחלקיו השונים של הצפק ניתנו שמות. החלוקה הראשונה היא לחלל העיקרי של הצפק ולחלל נוסף המכונה אמתח הפדר (Bursa omentalis) הקשורים ביניהם בפתח בשם נקב הפדר (Foramen omentale; Foramen epiploicum). |
||
בחלק הקדמי של הבטן בולט הפֶּדֶר הגדול (Omentum majus), מבנה המורכב משתי שכבות של צפק כפול (למעשה ארבע שכבות של צפק) היורד כסינר מחלקה התחתון של ה[[קיבה]] המכונה עקם הקיבה הגדול ועולה בחזרה עד למעי הגס הרוחבי. הפדר הגדול מגיע עד לאגן ומכסה את החלק הקדמי של המעי. מהחלק העליון של הקיבה, עקם הקיבה הקטן, עולה הפדר הקטן (Omentum minus) עד ל[[כבד]]. |
בחלק הקדמי של הבטן בולט הפֶּדֶר הגדול (Omentum majus), מבנה המורכב משתי שכבות של צפק כפול (למעשה ארבע שכבות של צפק) היורד כסינר מחלקה התחתון של ה[[קיבה]] המכונה עקם הקיבה הגדול ועולה בחזרה עד למעי הגס הרוחבי, ל[[סרעפת]] ול[[טחול]]. הפדר הגדול מגיע עד לאגן ומכסה את החלק הקדמי של המעי. מהחלק העליון של הקיבה, עקם הקיבה הקטן, עולה הפדר הקטן (Omentum minus) עד ל[[כבד]]. |
||
איברים תוך-צפקיים מעוגנים לדפנות הבטן בשכבה כפולה של צפק המכילה את כלי הדם ואת העצבים שלהם. לשכבות כפולות אלו שמות בהתאם לאיברים המחוברים אליהם. כך למשל [[מצע המעי]] (Mesenterium) הוא קרום הצפק |
איברים תוך-צפקיים מעוגנים לדפנות הבטן בשכבה כפולה של צפק המכילה את כלי הדם ואת העצבים שלהם. מלבד כלי דם ועצבים, בין שכבות הצפק נמצאים מבנים חוץ-צפקיים נוספים ברקמת חיבור רפה המכילה שומן ו[[מערכת הלימפה|קשריות לימפה]]. לשכבות כפולות אלו שמות בהתאם לאיברים המחוברים אליהם. כך למשל [[מצע המעי]] (Mesenterium) הוא קרום הצפק הכפול המעגן את המעי הדק (למעט ה[[תריסריון]] שהוא מאחורי הצפק) ומצע המעי הגס הרוחבי (Mesocolon transversum) הוא קרום הצפק הכפול המעגן את המעי הגס הרוחבי. לאיברים עם מצע יש יכולת תנועה בחלל הבטן. |
||
=== חלוקות משניות === |
|||
חלוקות משניות של חלקי הצפק מאפשרות ציון מדויק יותר של חלקיו. צפק כפול המחבר בין איבר לאיבר או בין איבר לדפנות הבטן מכונה רצועה. למשל רצועת הקיבה והטחול (Ligamentum gastrosplenicum; Ligamentum gastrolienale), רצועת הקיבה והמעי הגס (Ligamentum gastrocolicum) ורצועת הקיבה והסרעפת (Ligamentum gastrophrenicum) שהן כולן בעצם חלקיו של הפדר הגדול. |
|||
כפלים בצפק שיוצרים אזורים סגורים הפתוחים לחלל הצפק או אזורים עיוורים מכונים נִסְגוֹת (Recessus). אמתח הפדר הוא דוגמה לנִסְגָּה כזו. קמטים (plicae) בצפק נוצרים בדרך כלל במקומות בהם מכסה הצפק צינור כלשהו או שאריות מבנה עוברי. למשל קמט הטבור האמצעי (Plica umbilicalis mediana) המכסה שארית ממבנה עוברי שהתנוון. |
|||
== לקריאה נוספת == |
|||
<div style="direction: ltr;"> |
|||
* Moore KL, '''Clinically Oriented Anatomy''', 3<sup>rd</sup> Ed., Baltimore, Williams & Wilkins, pp. 152-159, 1992 ISBN 068306133X |
|||
</div> |
|||
[[קטגוריה:בטן]] |
[[קטגוריה:בטן]] |
||
גרסה מ־15:31, 10 באוגוסט 2010
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
צפק (TA: Peritoneum) הוא קרום נסיובי דק ושקוף העוטף את דפנות חלל הבטן ואת חלקם הגדול של האיברים בחלל הבטן. לצפק שתי שכבות, הצפק הדָּפְנִי (Peritoneum parietale) צמוד לדפנות חלל הבטן והצפק הקִרְבִּי או צפק הקרביים (Peritoneum viscerale) צמוד לאיברים. בין שתי השכבות נמצא נוזל מסכך המופרש על ידי הצפק, המקטין את החיכוך בעת תנועת האיברים בחלל הבטן.
בשלב העוברי מתחילים איברי הבטן את התפתחותם מחוץ לתחומי הצפק וחלקם חודרים לתוכו ומשלימים שם את התפתחותם. יש בהם שחודרים אך מעט לאזור הצפק (למשל הכליות) או שהם נכנסים עד לדרגה שהם עטופים חלקית בצפק קרבי (למשל המעי הגס העולה והמעי הגס היורד). על איברים אלו אומרים שהם מאחורי הצפק (retroperitoneale). איברים אחרים כגון הקיבה והמעי הדק חודרים במלואם לאזור הצפק והם עטופים לחלוטין בצפק קרבי.
יחד עם האיברים התוך-צפקיים, נמשכים לתוך אזור הצפק גם כלי הדם והעצבים שלהם. הללו עוברים בתוך שכבה כפולה של צפק המכילה רקמת חיבור רפה ושומן. לאיברים שנכנסו במלואם יש יכולת תנועה התלויה באורכו של הקרום הכפול המעגן אותם לדפנות הבטן.
כאשר האיברים גדלים הם ממלאים לחלוטין את חלל הבטן ומותירים רק חלל פוטנציאלי בין הקרום הדפני לקרום הקרבי. החלל הפוטנציאלי המכונה חלל הצפק (Cavitas peritonealis) מכיל כמות קטנה של נוזל סיכוך. בזכרים חלל הצפק שלם ובנקבות הוא פתוח דרך החצוצרות, הרחם והנרתיק.
חלקי הצפק
לחלקיו השונים של הצפק ניתנו שמות. החלוקה הראשונה היא לחלל העיקרי של הצפק ולחלל נוסף המכונה אמתח הפדר (Bursa omentalis) הקשורים ביניהם בפתח בשם נקב הפדר (Foramen omentale; Foramen epiploicum).
בחלק הקדמי של הבטן בולט הפֶּדֶר הגדול (Omentum majus), מבנה המורכב משתי שכבות של צפק כפול (למעשה ארבע שכבות של צפק) היורד כסינר מחלקה התחתון של הקיבה המכונה עקם הקיבה הגדול ועולה בחזרה עד למעי הגס הרוחבי, לסרעפת ולטחול. הפדר הגדול מגיע עד לאגן ומכסה את החלק הקדמי של המעי. מהחלק העליון של הקיבה, עקם הקיבה הקטן, עולה הפדר הקטן (Omentum minus) עד לכבד.
איברים תוך-צפקיים מעוגנים לדפנות הבטן בשכבה כפולה של צפק המכילה את כלי הדם ואת העצבים שלהם. מלבד כלי דם ועצבים, בין שכבות הצפק נמצאים מבנים חוץ-צפקיים נוספים ברקמת חיבור רפה המכילה שומן וקשריות לימפה. לשכבות כפולות אלו שמות בהתאם לאיברים המחוברים אליהם. כך למשל מצע המעי (Mesenterium) הוא קרום הצפק הכפול המעגן את המעי הדק (למעט התריסריון שהוא מאחורי הצפק) ומצע המעי הגס הרוחבי (Mesocolon transversum) הוא קרום הצפק הכפול המעגן את המעי הגס הרוחבי. לאיברים עם מצע יש יכולת תנועה בחלל הבטן.
חלוקות משניות
חלוקות משניות של חלקי הצפק מאפשרות ציון מדויק יותר של חלקיו. צפק כפול המחבר בין איבר לאיבר או בין איבר לדפנות הבטן מכונה רצועה. למשל רצועת הקיבה והטחול (Ligamentum gastrosplenicum; Ligamentum gastrolienale), רצועת הקיבה והמעי הגס (Ligamentum gastrocolicum) ורצועת הקיבה והסרעפת (Ligamentum gastrophrenicum) שהן כולן בעצם חלקיו של הפדר הגדול.
כפלים בצפק שיוצרים אזורים סגורים הפתוחים לחלל הצפק או אזורים עיוורים מכונים נִסְגוֹת (Recessus). אמתח הפדר הוא דוגמה לנִסְגָּה כזו. קמטים (plicae) בצפק נוצרים בדרך כלל במקומות בהם מכסה הצפק צינור כלשהו או שאריות מבנה עוברי. למשל קמט הטבור האמצעי (Plica umbilicalis mediana) המכסה שארית ממבנה עוברי שהתנוון.
לקריאה נוספת
- Moore KL, Clinically Oriented Anatomy, 3rd Ed., Baltimore, Williams & Wilkins, pp. 152-159, 1992 ISBN 068306133X