קונטרס (כתב עת) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הגהה, ויקיזציה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Cuntres.PNG|שמאל|ממוזער|250px|סריקת אחד הגליונות]]
[[קובץ:Cuntres.PNG|שמאל|ממוזער|250px|[[עמוד שער|עמוד השער]] של גיליון י"ד בניסן תרע"ט]]
'''קונטרס''' או בשמו המלא, "קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים" היה בטאונה של מפלגת [[אחדות העבודה]] ובמידה מסוימת היה גם בטאון [[ההסתדרות]] לפני ייסוד [[דבר (עיתון)|דבר]]. כתב העת ראה אור כשבועון בין השנים [[1919]] - [[1930]] ו-[[1943]] - [[1945]]. מקור השם קונטרס - חוברת העוסקת בנושא מסוים, (מ[[לטינית]] commentarius - פנקס רשימות), חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים.
'''קוּנטרס''' או בשמו המלא: '''קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים''', היה [[ביטאון|ביטאונה]] של מפלגת [[אחדות העבודה]] ובמידה מסוימת היה גם ביטאון [[ההסתדרות]] לפני ייסוד [[דבר (עיתון)|דבר]]. כתב העת ראה אור כשבועון בין השנים [[1919]][[1930]] ו-[[1943]][[1945]]. השם "[[wikt:קונטרס|קונטרס]]" פירושו חוברת העוסקת בנושא מסוים (מ[[לטינית]]: commentarius - פנקס רשימות), חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים.


עורכו הראשון של קונטרס היה [[ברל כצנלסון]], ולאחר שהקים את "דבר" והיה לעורכו, ערכו את כתב העת [[דוד רמז]], [[מרדכי קושניר]] ו[[יצחק יציב]]. גליונות מסוימים יצאו גם בשמות "אגרת", "חוברת", "גיליון", "פנקס", "מכתב לחברים". בשנתו הראשונה צורף לקונטרס [[כתב עת ספרותי|מוסף ספרותי]] חודשי בעריכת [[יוסף חיים ברנר]], בשם "[[האדמה (כתב עת)|האדמה]]", אך לאחר [[רצח יוסף חיים ברנר וחבריו|רצח ברנר]] פסקה הוצאת המוסף.
עורכו הראשון של קונטרס היה [[ברל כצנלסון]], ולאחר שהקים את "דבר" והיה לעורכו, ערכו את כתב העת [[דוד רמז]], [[מרדכי קושניר]] ו[[יצחק יציב]]. גיליונות מסוימים יצאו גם בשמות "אגרת", "חוברת", "גיליון", "פנקס", "מכתב לחברים". בשנתו הראשונה צורף לקונטרס [[כתב עת ספרותי|מוסף ספרותי]] חודשי בעריכת [[יוסף חיים ברנר]] בשם "[[האדמה (כתב עת)|האדמה]]", אך לאחר [[רצח יוסף חיים ברנר וחבריו|רצח ברנר]] פָּסקה הוצאת המוסף.


כצנלסון שידל את חברי המפלגה ששהו בחו"ל לשלוח כתבות לקונטרס ככתבי חוץ. כך [[משה שרת]], ששהה ב[[לונדון]] בשליחות [[התנועה הציונית]] שלח כתבות תחת [[שם עט|שם העט]] "בן קדם", [[אליהו גולומב]] כתב מ[[גרמניה]] ו[[משה ביילינסון]], שלמד [[רפואה]] ב[[איטליה]] היה כתב העיתון ב[[רומא]]. עוד כתבו בעיתון [[אליעזר ליבנה (ליבנשטיין)]], אברהם תרשיש, [[ברל רפטור]] ואף [[אב"א אחימאיר]], לפני שהפך ל[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסט]]. ה"קונטרס" הודפס ב[[בית דפוס|דפוס]] ה[[קואופרטיב]]י "[[דפוס אחדות]]".
כצנלסון שידל את חברי המפלגה ששהו בחו"ל לשלוח כתבות לקונטרס ככתבי חוץ. כך [[משה שרת]], ששהה ב[[לונדון]] בשליחות [[התנועה הציונית]], שלח כתבות תחת [[שם עט|שם העט]] "בן קדם" [[אליהו גולומב]] כתב מ[[גרמניה]]; ו[[משה ביילינסון]], שלמד [[רפואה]] ב[[איטליה]], היה כתב העיתון ב[[רומא]]. עוד כתבו בעיתון [[אליעזר ליבנה (ליבנשטיין)]], אברהם תרשיש, [[ברל רפטור]] ואף [[אב"א אחימאיר]], לפני שהפך ל[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסט]]. ה"קונטרס" הודפס ב[[בית דפוס|דפוס]] ה[[קואופרטיב]]י "[[דפוס אחדות]]".


מעל גליונות קונטרס התפרסמו דוחות פעילות מפלגתיים והסתדרותיים, תיאור מפורט של כל ועידה ומועצה ומאמרי פולמוס ארוכים של נציגי פועלים, בעיקר בנוגע לדרכה האידאולוגית והמעשית של הסתדרות העובדים ובנוגע לאיחוד שורות הפועלים העבריים בארץ ישראל. מעל דפי העיתון התנהל גם המאבק הגדול של התקופה כנגד [[גדוד העבודה]]. העיתון היה מפלגתי מובהק ועמד כנגד עיתון [[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]. חוקרת התקופה, [[אניטה שפירא]], מעירה כי "לא היה זה עיתון קל ונוח לקריאה" וכי "היו מפועלי ארץ ישראל שחטאו, בסתר ושלא בסתר, בקריאת "[[דאר היום]]", עיתונו ה"[[ימין פוליטי|ימני]]" של [[איתמר בן-אב"י]] שהיה בו מן הלחלוחית הסנסציונית שחסרה... בדפיו הצנועים של הקונטרס"‏‏<ref>‏אניטה שפירא, '''ברל''', עמודים 232, 242.‏</ref>. "קונטרס" הפסיק להופיע בשנת 1930, על רקע איחוד "אחדות העבודה" עם "הפועל הצעיר" והקמת [[מפא"י]] ועל רקע הכפילות המיותרת עם העיתון היומי המצליח דאז, "דבר".
מעל גיליונות קונטרס התפרסמו דוחות פעילות מפלגתיים והסתדרותיים, תיאור מפורט של כל ועידה ומועצה ומאמרי פולמוס ארוכים של נציגי פועלים, בעיקר בנוגע לדרכה האידאולוגית והמעשית של הסתדרות העובדים ובנוגע לאיחוד שורות הפועלים העבריים בארץ ישראל. מעל דפי העיתון התנהל גם המאבק הגדול של התקופה כנגד [[גדוד העבודה]]. העיתון היה מפלגתי מובהק, ועמד כנגד עיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]". חוקרת התקופה [[אניטה שפירא]] מעירה כי "לא היה זה עיתון קל ונוח לקריאה" וכי "היו מפועלי ארץ ישראל שחטאו, בסתר ושלא בסתר, בקריאת "[[דאר היום]]", עיתונו ה"[[ימין פוליטי|ימני]]" של [[איתמר בן-אב"י]], שהיה בו מן הלחלוחית הסנסציונית שחסרה [...] בדפיו הצנועים של הקונטרס"‏‏.<ref>‏אניטה שפירא, '''ברל''', עמ' 232, 242.‏</ref> "קונטרס" הפסיק להופיע בשנת 1930, על רקע איחוד "אחדות העבודה" עם "[[הפועל הצעיר]]" והקמת [[מפא"י]] ועל רקע הכפילות המיותרת עם העיתון היומי המצליח דאז, "דבר".


כאשר, ב-[[1943]] עמדה שוב מפא"י על סף [[מפא"י#הפילוג - 1944|פילוג]] חידשו המזוהים עם רעיונות "אחדות העבודה" ([[מפא"י#סיעה ב'|סיעה ב']]) את הופעת "קונטרס" בעריכת [[יחיאל הלפרן]], אך כעבור שנה וחצי הופסקה שוב הופעתו.
כאשר ב-[[1943]] עמדה שוב מפא"י על סף [[מפא"י#הפילוג - 1944|פילוג]], חידשו המזוהים עם רעיונות "אחדות העבודה" ([[מפא"י#סיעה ב'|סיעה ב']]) את הופעת "קונטרס" בעריכת [[יחיאל הלפרן]], אך כעבור שנה וחצי הופסקה שוב הופעתו.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[גצל קרסל]], '''כרך מפתח לשנים תרע"ט-תש"ה''', תשכ"ז
* [[גצל קרסל]], '''כרך מפתח לשנים תרע"ט-תש"ה''', תשכ"ז.
* [[אניטה שפירא]], '''ברל''', [[עם עובד]], 1980 עמודים 232, 243-242
* [[אניטה שפירא]], '''ברל''', [[עם עובד]], 1980, עמ' 232, 242–243.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/press/1113423467 קונטרס] באתר תנועת העבודה הישראלית
* [http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/press/1113423467 קונטרס], באתר תנועת העבודה הישראלית



== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
<references />
<references/>


{{שבועונים בישראל}}
{{שבועונים בישראל}}
שורה 26: שורה 25:
[[קטגוריה:ציונות סוציאליסטית]]
[[קטגוריה:ציונות סוציאליסטית]]
[[קטגוריה:שבועונים בישראל]]
[[קטגוריה:שבועונים בישראל]]

{{אין בינוויקי|14:31, 12 באוגוסט 2010 (IDT)}}

גרסה מ־14:31, 12 באוגוסט 2010

עמוד השער של גיליון י"ד בניסן תרע"ט

קוּנטרס או בשמו המלא: קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים, היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה ובמידה מסוימת היה גם ביטאון ההסתדרות לפני ייסוד דבר. כתב העת ראה אור כשבועון בין השנים 19191930 ו-19431945. השם "קונטרס" פירושו חוברת העוסקת בנושא מסוים (מלטינית: commentarius - פנקס רשימות), חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים.

עורכו הראשון של קונטרס היה ברל כצנלסון, ולאחר שהקים את "דבר" והיה לעורכו, ערכו את כתב העת דוד רמז, מרדכי קושניר ויצחק יציב. גיליונות מסוימים יצאו גם בשמות "אגרת", "חוברת", "גיליון", "פנקס", "מכתב לחברים". בשנתו הראשונה צורף לקונטרס מוסף ספרותי חודשי בעריכת יוסף חיים ברנר בשם "האדמה", אך לאחר רצח ברנר פָּסקה הוצאת המוסף.

כצנלסון שידל את חברי המפלגה ששהו בחו"ל לשלוח כתבות לקונטרס ככתבי חוץ. כך משה שרת, ששהה בלונדון בשליחות התנועה הציונית, שלח כתבות תחת שם העט "בן קדם" אליהו גולומב כתב מגרמניה; ומשה ביילינסון, שלמד רפואה באיטליה, היה כתב העיתון ברומא. עוד כתבו בעיתון אליעזר ליבנה (ליבנשטיין), אברהם תרשיש, ברל רפטור ואף אב"א אחימאיר, לפני שהפך לרוויזיוניסט. ה"קונטרס" הודפס בדפוס הקואופרטיבי "דפוס אחדות".

מעל גיליונות קונטרס התפרסמו דוחות פעילות מפלגתיים והסתדרותיים, תיאור מפורט של כל ועידה ומועצה ומאמרי פולמוס ארוכים של נציגי פועלים, בעיקר בנוגע לדרכה האידאולוגית והמעשית של הסתדרות העובדים ובנוגע לאיחוד שורות הפועלים העבריים בארץ ישראל. מעל דפי העיתון התנהל גם המאבק הגדול של התקופה כנגד גדוד העבודה. העיתון היה מפלגתי מובהק, ועמד כנגד עיתון "הפועל הצעיר". חוקרת התקופה אניטה שפירא מעירה כי "לא היה זה עיתון קל ונוח לקריאה" וכי "היו מפועלי ארץ ישראל שחטאו, בסתר ושלא בסתר, בקריאת "דאר היום", עיתונו ה"ימני" של איתמר בן-אב"י, שהיה בו מן הלחלוחית הסנסציונית שחסרה [...] בדפיו הצנועים של הקונטרס"‏‏.[1] "קונטרס" הפסיק להופיע בשנת 1930, על רקע איחוד "אחדות העבודה" עם "הפועל הצעיר" והקמת מפא"י ועל רקע הכפילות המיותרת עם העיתון היומי המצליח דאז, "דבר".

כאשר ב-1943 עמדה שוב מפא"י על סף פילוג, חידשו המזוהים עם רעיונות "אחדות העבודה" (סיעה ב') את הופעת "קונטרס" בעריכת יחיאל הלפרן, אך כעבור שנה וחצי הופסקה שוב הופעתו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • קונטרס, באתר תנועת העבודה הישראלית

הערות שוליים

  1. ^ ‏אניטה שפירא, ברל, עמ' 232, 242.‏


תבנית:אין בינוויקי