התחרות הבין-לאומית למשפט מבוים על שם פיליפ ג'סאפ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
לנבחרות אין מבנה אחיד. חלק מן הנבחרות מייחדות שני טוענים בעל-פה לכל צד לסכסוך, כאשר מתמודד חמישי מתפקד כ[[עוזר מחקר]], מנהלן, ספרן או טוען חלופי. נבחרות אחרות מייעדות שניים או שלושה מתמודדים להצגת טיעונים, כאשר אדם אחד לפחות טוען עבור המשיבה והעותרת גם יחד. כמו כן, מרבית הנבחרות כוללות בסגל מאמנים אשר מייעצים ומכינים את הנבחרת במשך פרק זמן מסוים עובר לתחרות. מאמנים הם לרוב סגל אקדמי של המוסד האקדמי ממנו מגיעה הנבחרת ו/או מתמודדים מתחרויות ג'סאפ בשנים עברו.
לנבחרות אין מבנה אחיד. חלק מן הנבחרות מייחדות שני טוענים בעל-פה לכל צד לסכסוך, כאשר מתמודד חמישי מתפקד כ[[עוזר מחקר]], מנהלן, ספרן או טוען חלופי. נבחרות אחרות מייעדות שניים או שלושה מתמודדים להצגת טיעונים, כאשר אדם אחד לפחות טוען עבור המשיבה והעותרת גם יחד. כמו כן, מרבית הנבחרות כוללות בסגל מאמנים אשר מייעצים ומכינים את הנבחרת במשך פרק זמן מסוים עובר לתחרות. מאמנים הם לרוב סגל אקדמי של המוסד האקדמי ממנו מגיעה הנבחרת ו/או מתמודדים מתחרויות ג'סאפ בשנים עברו.


אחת הסיבות לפופולריות והיוקרה של הג'סאפ היא איכות המתמודדים בשלב הבינלאומי. לשלב זה מגיעים המתמודדים כשהם שולטים באופן מלא בעקרונות המשפט הבינלאומי, במוסדות הבינלאומיים ובפרוצדורה. בנוסף, לסטודנטים ידע נרחב על תיקים שונים של משפט בינלאומי וכן על אירועים עכשווים. מצופה מן המתמודדים להיות בעלי ידע במקרי עבר, דוגמת תיקים של בית הדין הבינלאומי לצדק, של [[בית הדין הבינלאומי ליוגוסלביה]] (ICTY) ושל [[בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה]] (ICTR), כמו גם מקורות משניים שנכתבו על ידי מלומדי המשפט הבינלאומי.
אחת הסיבות לפופולריות והיוקרה של הג'סאפ היא איכות המתמודדים בשלב הבינלאומי. לשלב זה מגיעים המתמודדים כשהם שולטים באופן מלא בעקרונות המשפט הבינלאומי, במוסדות הבינלאומיים ובפרוצדורה. בנוסף, לסטודנטים ידע נרחב על תיקים שונים של משפט בינלאומי וכן על אירועים עכשווים. מצופה מן המתמודדים להיות בעלי ידע במקרי עבר, דוגמת תיקים של בית הדין הבינלאומי לצדק, של [[בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה]] (ICTY) ושל [[בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה]] (ICTR), כמו גם מקורות משניים שנכתבו על ידי מלומדי המשפט הבינלאומי.


== ישראל והג'סאפ ==
== ישראל והג'סאפ ==

גרסה מ־11:50, 1 בספטמבר 2010

גביע הג'סאפ
התדרוך הראשון בתחרות של שנת 2007

התחרות הבינלאומית למשפט מבוים על שם פיליפ ג'סאפאנגלית: Philip C. Jessup International Law Moot Court Competition), הידועה גם בשם הג'סאפ, היא תחרות בינלאומית למשפט מבוים בתחום של משפט בינלאומי פומבי. היא נחשבת כיום לגדולה וליוקרתית ביותר בעולם, עם למעלה מ-500 קבוצות, המגיעות מלמעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם.[1][2][3][4][5]

התחרות מהווה הדמיה של סכסוך דמיוני בין שתי מדינות מול בית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג. התחרות קרויה על שמו של פיליפ ג'סאפ, לשעבר שופט בבית הדין הבינלאומי. ארגון התחרות נעשה על ידי ILSA, התאחדות הבינלאומית של סטודנטים למשפט.

מקום עריכת הג'סאפ

התחרות מתקיימת מדי שנה בוושינגטון די.סי., בארצות הברית, בדרך כלל בשבוע הראשון של חודש אפריל.

התחרות

המשפט המבויים כולל הצגת טיעונים של אירוע היפותטי, המורכב מבעיות שונות מתחום המשפט הבינלאומי, מול בית הדין הבינלאומי לצדק. כך, נושאים שונים של המשפט הבינלאומי שנדונו בתחרויות היו: סמכות שיפוט אוניברסלית, בית הדין הפלילי הבינלאומי, משפט ימי, איזון התגובה לטרור עם זכויות אדם ועוד נושאים רבים אשר עומדים על סדר היום הבינלאומי. מדינות מיוצגת בשלב הבינלאומי של הג'סאפ על-ידי נבחרת אחת או יותר, תלוי במספר הקבוצות שניגשו לשלב הארצי במדינה. כתוצאה מכך, מרבית המדינות עורכות שלב מיונים ארצי לג'סאפ, כדי לבחור את הנבחרות הטובות ביותר שיעברו לשלב הבינלאומי של התחרות בוושינגטון. ארצות הברית בדרך-כלל מיוצגת על ידי אחת-עשרה או שתיים-עשרה נבחרות אזוריות, בהתחשב בהשתתפותם של קרוב ל-150 בתי ספר למשפטים בשלב הארצי. כך ביססה עצמה ארצות הברית כמשתתפת הגדולה ביותר בתחרות, אם כי רוסיה מגדילה את מספר הנבחרות שלה באופן מעריכי, עם 43 נבחרות בשנת 2007.

השלב הבינלאומי כולל שלושה ימים של משפטים מבויימים. הנבחרות שצברו את הניקוד הגבוה ביותר בכל שלב מתקדמות לשמינית הגמר, לרבע הגמר, לחצי הגמר ולגמר.

מרבית הנבחרות מתאמנות וטוענות בשפה האנגלית. כיוון שהשלב הבינלאומי מתנהל באנגלית, ונבחרת המבקשת לטעון בשפה אחרת נושאת באחריות לספק תרגום לאנגלית, נדיר ביותר שבשלב הבינלאומי קבוצה תטען בשפה שאינה אנגלית. משרדי עורכי דין בעלי פריסה עולמית כורכים עצמם עם הג'סאפ באופנים שונים. לדוגמה, בקנדה וברוסיה, אוניברסיטאות המשתתפות בשלב הארצי של התחרות ממומנות על-ידי משרד עורכי הדין 'וויט אנד קייס'. בנוסף למימון שלבים ארציים של הג'סאפ במדינות, 'וויט אנד קייס' מממנים את השלב הבינלאומי ואת הפרס הגדול של הג'סאפ.

הנבחרות

הנבחרות בנויות לרוב מחמישה מתמודדים, אף שבעבר היו נבחרות קטנות יותר (אפילו שני מתמודדים). כל קבוצה מכינה טיעונים בעל-פה וכתב טענות עבור שני הצדדים: הן עבור המדינה העותרת והן עבור המדינה המשיבה. בכל סיבוב, שני מתמודדים מכל נבחרת יטענו עברו צד אחד בסכסוך (נבחרים באקראי). מתמודד שלישי רשאי לשבת לצד הטוענים על הספסל, אך אינו רשאי להציג טיעונים. לנבחרות אין מבנה אחיד. חלק מן הנבחרות מייחדות שני טוענים בעל-פה לכל צד לסכסוך, כאשר מתמודד חמישי מתפקד כעוזר מחקר, מנהלן, ספרן או טוען חלופי. נבחרות אחרות מייעדות שניים או שלושה מתמודדים להצגת טיעונים, כאשר אדם אחד לפחות טוען עבור המשיבה והעותרת גם יחד. כמו כן, מרבית הנבחרות כוללות בסגל מאמנים אשר מייעצים ומכינים את הנבחרת במשך פרק זמן מסוים עובר לתחרות. מאמנים הם לרוב סגל אקדמי של המוסד האקדמי ממנו מגיעה הנבחרת ו/או מתמודדים מתחרויות ג'סאפ בשנים עברו.

אחת הסיבות לפופולריות והיוקרה של הג'סאפ היא איכות המתמודדים בשלב הבינלאומי. לשלב זה מגיעים המתמודדים כשהם שולטים באופן מלא בעקרונות המשפט הבינלאומי, במוסדות הבינלאומיים ובפרוצדורה. בנוסף, לסטודנטים ידע נרחב על תיקים שונים של משפט בינלאומי וכן על אירועים עכשווים. מצופה מן המתמודדים להיות בעלי ידע במקרי עבר, דוגמת תיקים של בית הדין הבינלאומי לצדק, של בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה (ICTY) ושל בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה (ICTR), כמו גם מקורות משניים שנכתבו על ידי מלומדי המשפט הבינלאומי.

ישראל והג'סאפ

מוסדות אקדמיים בישראל לוקחים חלק בג'סאפ מזה כעשור. המוסד הראשון להקים נבחרת ג'סאפ היה המסלול האקדמי המכללה למינהל. הנבחרת אומנה אז על-ידי פרופסור ארנה בן-נפתלי ופרופסור יובל שני. מאז שנת 2007, ולאחר מעברו של פרופ' שני לאוניברסיטה העברית, מאומנת נבחרת גם באוניברסיטה העברית, דבר שהצריך הקמת שלב ארצי לג'סאפ. מאז הקימה נבחרת, ניצחה האוניברסיטה העברית בשלב הארצי מדי שנה, ושלחה את נבחרתה לשלב הבינלאומי, שם השיגה הישגים מכובדים[6]. גם בשנת 2011 צפויות להשתתף בשלב הארצי רק המכללה למינהל והאוניברסיטה העברית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.