דרך בית לחם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עריכת הפתיח: שם השכונה
שורה 1: שורה 1:
'''דרך בית לחם''' הוא רחוב ב[[ירושלים]] שעובר דרך השכונה [[בקעה (שכונה)|בקעה]] (גאולים) וכן דרך חלקים מן [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]], [[המושבה היוונית]], [[עמק רפאים]] ומ[[תלפיות]] הישנה. תחילת הרחוב בהצטלבות עם [[רחוב המלך דוד]] באזור [[גן הפעמון]] והוא ממשיך דרומה עד אזור [[בית צפאפא]], תלפיות ו[[קטמון]]. בחלק מן הדרך הוא מקביל ל[[דרך חברון]].
'''דרך בית לחם''' הוא רחוב ב[[ירושלים]] שעובר דרך השכונה [[בקעה (שכונה)|בקעה]] (גאולים) וכן דרך חלקים מן [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]], [[המושבה היוונית]], [[עמק רפאים]] ומ[[תלפיות]] הישנה. תחילת הרחוב בהצטלבות עם [[רחוב המלך דוד]] באזור [[גן הפעמון]] והוא ממשיך דרומה עד אזור [[בית צפאפא]], תלפיות ו[[קטמון]]. בחלק מן הדרך הוא מקביל ל[[דרך חברון]].


שני הרחובות נקראים על שם הדרכים העתיקות לערים אלו, בדומה לרחובות אחרים בירושלים - [[רחוב יפו (ירושלים)|דרך יפו]], [[דרך יריחו]], [[דרך שכם]] ו[[רחוב עזה (ירושלים)|דרך עזה]]. דרך בית לחם העתיקה התחילה מן העיר העתיקה - מאזור [[שער יפו]] - והמשיכה דרך המתווה הנוכחי עד לעיר [[בית לחם]]. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו שרידי דרך זו. משני צדדיה שרדו יסודות של חנויות. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] שימשה הדרך לדיוויזיה 53 של [[הצבא הבריטי]] לכיבוש ירושלים וב-[[10 בדצמבר]] [[1917]] היא עברה בנתיב בדרכה לתפיסת עמדות על [[הר הזיתים]]. במהלך תקופת [[מלחמת העולם השנייה]] בנו הבריטים על דרך בית לחם את "בסיס אל-עלמיין". ב-1948 פונה המחנה והשתלטו עליו פלסטינים, שהשתמשו בו לתקיפת שכונות יהודיות באזור.
הרחוב נקרא על שם הדרך העתיקה ל[[בית לחם]], בדומה לרחובות אחרים בירושלים - כגון דרך חברון, [[רחוב יפו (ירושלים)|רחוב יפו]], [[דרך יריחו]], [[דרך שכם]] ו[[רחוב עזה (ירושלים)|עזה]]. הדרך העתיקה נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות, ונמצא כי החלה ב[[שער יפו]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] והמשיכה במתווה הנוכחי עד לבית לחם. משני צדדיה שרדו יסודות של חנויות.
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] שימשה הדרך לדיוויזיה 53 של [[הצבא הבריטי]] לכיבוש ירושלים וב-[[10 בדצמבר]] [[1917]] היא עברה בנתיב בדרכה לתפיסת עמדות על [[הר הזיתים]]. במהלך תקופת [[מלחמת העולם השנייה]] בנו הבריטים על דרך בית לחם את "בסיס אל-עלמיין". ב-[[1948]], במהלך [[מלחמת העצמאות]], פונה המחנה והשתלטו עליו פלסטינים, שהשתמשו בו לתקיפת שכונות יהודיות באזור.


== מבנים בולטים וסגנון אדריכלי ==
== מבנים בולטים וסגנון אדריכלי ==

גרסה מ־13:07, 30 בספטמבר 2010

דרך בית לחם הוא רחוב בירושלים שעובר דרך השכונה בקעה (גאולים) וכן דרך חלקים מן המושבה הגרמנית, המושבה היוונית, עמק רפאים ומתלפיות הישנה. תחילת הרחוב בהצטלבות עם רחוב המלך דוד באזור גן הפעמון והוא ממשיך דרומה עד אזור בית צפאפא, תלפיות וקטמון. בחלק מן הדרך הוא מקביל לדרך חברון.

הרחוב נקרא על שם הדרך העתיקה לבית לחם, בדומה לרחובות אחרים בירושלים - כגון דרך חברון, רחוב יפו, דרך יריחו, דרך שכם ועזה. הדרך העתיקה נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות, ונמצא כי החלה בשער יפו בעיר העתיקה והמשיכה במתווה הנוכחי עד לבית לחם. משני צדדיה שרדו יסודות של חנויות.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימשה הדרך לדיוויזיה 53 של הצבא הבריטי לכיבוש ירושלים וב-10 בדצמבר 1917 היא עברה בנתיב בדרכה לתפיסת עמדות על הר הזיתים. במהלך תקופת מלחמת העולם השנייה בנו הבריטים על דרך בית לחם את "בסיס אל-עלמיין". ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה המחנה והשתלטו עליו פלסטינים, שהשתמשו בו לתקיפת שכונות יהודיות באזור.

מבנים בולטים וסגנון אדריכלי

חלק מבתי הרחוב הם בתים לשימור - שנותרו מהתיישבות הטמפלרים במושבה הגרמנית או כבתי מידות של תושבי האזור לפני 1948. כיום קיימים בעיר גם בניינים שנבנו בשנים האחרונות על ידי אדריכלים מובילים, חלקם כהרחבות לבניינים הטמפלרים. מן המושבה הטמפלרית נותרו מבנים רבים, וחלקים נרחבים ברחוב נחשבים ליעד נחשק לבילוים, מגורים ומסחר.

  • בית העם ובתי הספר (הישן, שנבנה ב-1877, וה"חדש", שנבנה ב-1882), בפינת דרך בית לחם עם הרחובות פטרסון ועמק רפאים. מבנה בית העם שימש בעבר את הקהילה הארמנית (לפני שיכלו לשוב ולהתפלל ברובע הארמני); מבנה בית הספר החדש שימש את מכון הסיבים. ב-2010 אושרה הקמת בית מלון בשלושת הבניינים.

דרך בית לחם ביצירה

דרך בית לחם והשכונה שסביבה ממלאות תפקיד חשוב בספרה של בתיה גור "רצח בדרך בית לחם". ברקע לסיפור, גופת נרצחת המתגלה בבית האמור לעבור שיפוץ ולהימכר, בדרך בית לחם. דרך החקירה נחשף מאגר החיים בשכונה והג'נטריפיקציה שהיא עוברת.

אחד משיריה הידועים יותר של משפחת ואך קרוי "דרך בית לחם", ועוסק בערגה לעיר בית לחם, מתוך השקפתם האידיאולוגית והדתית של בני משפחת ואך. מן הצד השני של המפה הפוליטית, המשורר ישראל אלירז הוציא (1980) ספר שכותרתו "דרך בית לחם", תחת השם הבדוי "ג'ורג' מתיא אברהים", דמות פלסטינית. בשני המקרים, כותרת היצירות מתייחסת לדרך המובילה לעיר בית לחם, ולא לרחוב הירושלמי.