הרמן גונקל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Broadbot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: da:Hermann Gunkel
מ קישור
שורה 6: שורה 6:
בשנת [[1895]], הפך גונקל לפרופסור ל[[מקרא]] ב[[ברלין]]. באותה שנה, יצא לאור ספרו "'''בריאה וכאוס'''". בשנת [[1901]] יצאה לאור המהדורה הראשונה של פירושו ל[[ספר בראשית]] ובשנת [[1926]] פרסם את פירושו ל[[תהילים]].
בשנת [[1895]], הפך גונקל לפרופסור ל[[מקרא]] ב[[ברלין]]. באותה שנה, יצא לאור ספרו "'''בריאה וכאוס'''". בשנת [[1901]] יצאה לאור המהדורה הראשונה של פירושו ל[[ספר בראשית]] ובשנת [[1926]] פרסם את פירושו ל[[תהילים]].


גונקל נחשב לאחד מחשובי חוקרי המקרא בראשית [[המאה ה-20]] ואבי שיטת '''חקר הסוגים'''. שיטה זו שפיתח ולאחריו שוכללה והורחבה על ידי תלמידיו מבקשת להתחקות אחר מוצאם של יצירות שונות במקרא מתוך הספרות העממית שבעל פה. זאת מתוך הנחה מקדמית כי חלקים שונים שבמקרא נתהוו מתוך מסורת עממית שבעל פה שמקורם בסיטואציות חוזרות ונשנות בקהילה ("מושבם בחיים"), הן תרבותים חברתים והן פולחנים. דוגמאות לכך הם זיהויים של אגדות [[אטיולוגיה|אטילוגיות]] במקרא כמו סיפור הבריאה וסיפור בבל, הבחנה בין סוגי מזמורים שונים במקרא על פי תפקידם בחיי הקהילה ועוד. ההבחנה העיקרית בסוגי המזמורים הם בין שירי קודש אשר נושאיים דתיים ושימושם בעיקר פולחני לבין שירי חול אשר נושאם בעיקרו אינו דתי.
גונקל נחשב לאחד מחשובי חוקרי המקרא בראשית [[המאה ה-20]] ואבי שיטת '''חקר הסוגים'''. שיטה זו שפיתח ולאחריו שוכללה והורחבה על ידי תלמידיו מבקשת להתחקות אחר מוצאם של יצירות שונות במקרא מתוך הספרות העממית שבעל פה. זאת מתוך הנחה מקדמית כי חלקים שונים שבמקרא נתהוו מתוך מסורת עממית שבעל פה שמקורם בסיטואציות חוזרות ונשנות בקהילה ("[[מושב בחיים|מושבם בחיים]]"), הן תרבותים חברתים והן פולחנים. דוגמאות לכך הם זיהויים של אגדות [[אטיולוגיה|אטילוגיות]] במקרא כמו סיפור הבריאה וסיפור בבל, הבחנה בין סוגי מזמורים שונים במקרא על פי תפקידם בחיי הקהילה ועוד. ההבחנה העיקרית בסוגי המזמורים הם בין שירי קודש אשר נושאיים דתיים ושימושם בעיקר פולחני לבין שירי חול אשר נושאם בעיקרו אינו דתי.


את שירת הקודש חילקו לכמה סוגים: המנון, קינות לאומיות, קינות היחיד בספר תהילים, מזמור מלך, ומזמור תודה של היחיד.
את שירת הקודש חילקו לכמה סוגים: המנון, קינות לאומיות, קינות היחיד בספר תהילים, מזמור מלך, ומזמור תודה של היחיד.

גרסה מ־22:29, 2 באוקטובר 2010

הרמן גונקל

הרמן גונקלגרמנית: Hermann Gunkel;‏ 23 במאי 1862 - 11 במרץ 1932), תאולוג גרמני-פרוטסטנטי. מחשובי אסכולת ביקורת המקרא ואבי שיטת חקר הסוגים.

גונקל, בנו של שר, נולד ב-23 במאי 1862, למד תאולוגיה באוניברסיטת גטינגן (Göttingen) ובהנובר. בשנת 1895, הפך גונקל לפרופסור למקרא בברלין. באותה שנה, יצא לאור ספרו "בריאה וכאוס". בשנת 1901 יצאה לאור המהדורה הראשונה של פירושו לספר בראשית ובשנת 1926 פרסם את פירושו לתהילים.

גונקל נחשב לאחד מחשובי חוקרי המקרא בראשית המאה ה-20 ואבי שיטת חקר הסוגים. שיטה זו שפיתח ולאחריו שוכללה והורחבה על ידי תלמידיו מבקשת להתחקות אחר מוצאם של יצירות שונות במקרא מתוך הספרות העממית שבעל פה. זאת מתוך הנחה מקדמית כי חלקים שונים שבמקרא נתהוו מתוך מסורת עממית שבעל פה שמקורם בסיטואציות חוזרות ונשנות בקהילה ("מושבם בחיים"), הן תרבותים חברתים והן פולחנים. דוגמאות לכך הם זיהויים של אגדות אטילוגיות במקרא כמו סיפור הבריאה וסיפור בבל, הבחנה בין סוגי מזמורים שונים במקרא על פי תפקידם בחיי הקהילה ועוד. ההבחנה העיקרית בסוגי המזמורים הם בין שירי קודש אשר נושאיים דתיים ושימושם בעיקר פולחני לבין שירי חול אשר נושאם בעיקרו אינו דתי.

את שירת הקודש חילקו לכמה סוגים: המנון, קינות לאומיות, קינות היחיד בספר תהילים, מזמור מלך, ומזמור תודה של היחיד.

את שירת החול חילקו ל:שירי עבודה, שירי יין, שירי שומרים, שירי אהבה וחתונה, שירי מלחמה וקינות.

המתודולוגיה אותה יצר והמסקנות אליהן הגיע, הנחו רבים מחוקרי המקרא שבאו בעקבותיו ועוררו התייחסויות רבות לחיוב ולשלילה. גונקל פרש מהוראה מסיבות בריאות בשנת 1927. עבודתו הגדולה האחרונה הייתה מבוא לספר תהילים.

גונקל נפטר ב-11 במרץ 1932 בהַאלֶה.