נבחרת ארגנטינה בכדורגל

תבנית:נבחרת כדורגל לאומית נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגברים מייצגת את ארגנטינה מאז 1901. נבחרת הכדורגל מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה, המכונה "אלביסלסטה" (לבן ותכלת) כצבעי תלבושתה, נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל החזקות בעולם, ולזכותה שתי זכיות בגביע העולם - ב-1978 וב-1986, 14 זכיות בקופה אמריקה ושתי זכיות במדליית הזהב האולימפית.

נבחרת ארגנטינה הייתה בראש הדירוג העולמי של פיפ"א לראשונה במרץ 2007 למשך חודש, ובפעם השנייה למשך עשרה חודשים בין אוקטובר 2007 לבין יולי 2008.

לזכייה במונדיאל 1986 עזר אחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, דייגו מראדונה, שהיה קפטן הנבחרת עת זכייתה בטורניר. מלך שערי הנבחרת הוא גבריאל בטיסטוטה, ושיאן ההופעות הוא חבייר זנטי.

היסטוריה

נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב-21 בפברואר 1893. ההתאחדות הארגנטינאית היא הוותיקה מבין ההתאחדויות בדרום אמריקה ואחת הוותיקות בעולם.

השנים הראשונות

ארגנטינה הופיעה לראשונה בגמר המונדיאל הראשון ב-1930, שבו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2, אחרי שכבר הוליכה 1:2 במחצית.

באותן שנים נחשבו ארגנטינה ואורוגוואי לנבחרות הטובות בעולם. השתיים גם נפגשו בגמר אולימפיאדת אמסטרדם, שגם בו ניצחה אורוגוואי.

ארגנטינה השתתפה גם במונדיאל 1934 שנערך באיטליה, אך הודחה מהמשחקים אחרי שהפסידה 3:2 לשבדיה.

לאחר מכן באה תקופה שחורה עבור הנבחרת, שנמשכה קרוב ל-30 שנה. החונטה הצבאית ששלטה במדינה במהלך התקופה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי, ואף לא איפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב 1938, ב-1950 וב-1954, אף על פי שנבחרתה נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה והשתתפה בגביע העולם רק ב-1958.

ארגנטינה זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ-8 גביעי קופה אמריקה (ארגנטינה זכתה ב-12 גביעי קופה אמריקה עד שנת 1959 וסיימה כסגנית 9 פעמים).

מונדיאל 1966 - תחילת היריבות עם נבחרת אנגליה בכדורגל

המונדיאל שנערך באנגליה ב-1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, שהחל את היריבות בין שתי הנבחרות. השופט הגרמני הרחיק את אנטוניו ראטין, קפטן נבחרת ארגנטינה, בטענה שראטין קילל אותו. השופט הגרמני שלא דיבר ספרדית נימק את החלטתו שהתרשם שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירב ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקניו ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.

הארגנטינאים, שהגיעו למונדיאל אחרי שזכו שנתיים קודם לכן בגביע בהשתתפות נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל, טענו לקיפוח מצידם של האירופאיים לאורך הטורניר.

1978 - 1993 - עידן הזהב

קובץ:Argentina-CopaMundo-1978.jpg

הזכייה הראשונה

ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, וניצלה את הביתיות כדי לזכות בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את הולנד בגמר 3:1. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס, שכבש 6 שערים והוכתר למלך השערים בטורניר.

החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציגה תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.

מהסגל למונדיאל הודח ברגע האחרון דייגו ארמנדו מראדונה על ידי המאמן לואיס ססאר מנוטי בשל גילו הצעיר. כעבור שנה הוליך מראדונה את נבחרת ארגנטינה הצעירה לזכייה ראשונה במונדיאל הנוער, ובכך ביסס את מעמדו כאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה.

במונדיאל 1982 שנערך בספרד היו נשואות העיניים למראדונה, אך ארגנטינה איכזבה והודחה על ידי ברזיל במשחק שבו הורחק מראדונה בשל פגיעה ללא כדור בשחקן יריב.

ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה. היא ניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 3:2 לאחר שער ניצחון של חורחה בורוצ'גה. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. בעיקר זכורים שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מראדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.

המשחק עצמו קיבל משמעות רבה הן בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ-1966 והן בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב-1982.

ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה המערבית בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכותו של דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.

ארגנטינה זכתה ב-1991 וב-1993 בשני טורנירי הקופה אמריקה שנערכו וב-1992 היא זכתה בגביע הקונפדרציות הראשון, שנערך בערב הסעודית. היו אלו הטורנירים האחרונים שבהם זכתה ארגנטינה.

1993 ועד היום

בחמשת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002, 2006 ו-2010) איכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה במונדיאל 2002 שבו הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה למונדיאל כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו בייאלסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים, אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שבדיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של גבריאל בטיסטוטה, אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער בבעיטת עונשין של דייוויד בקהאם. עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר מול ארנגנטינה במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שבדיה בידיעה שרק ניצחון יעלה אותה. ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא הצליחה לנצח וסיימה בתיקו 1:1 ואיכזבה את מיליוני הארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.

בנוסף, ארגנטינה הפסידה במשחקי הגמר של הקופה אמריקה לברזיל ב-2004 וב-2007, אף על פי שהגיעה למשחקים כפייבוריטית. היא גם הפסידה בשני גמרי גביע הקונפדרציות (ב-1995 לדנמרק וב-2005 לברזיל) ובגמר אולימפיאדת אטלנטה (1996) לניגריה.

שונות

ארגנטינה מחזיקה יחד עם אורוגוואי בשיא הזכיות בטורניר הקופה אמריקה, כשלזכותן 14 זכיות. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.

מאז 1993 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי, למעט שתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). באולימפיאדה באתונה השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.

נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (אף על פי שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).

סגל השחקנים

23 השחקנים הבאים נבחרו לסגל נבחרת ארגנטינה למונדיאל 2010 בדרום-אפריקה.

מספר ההופעות והשערים מעודכן נכון ל-22 ביוני 2010 (לאחר משחקה של ארגנטינה נגד יוון).

מס'	עמדה	שם	תאריך לידה	הופעות	שערים	מועדון
1	שוער	דייגו פוסו	16 בפברואר 1978	3	0	קולון
21	שוער	מראינו אנדוחר	30 ביולי 1983	4	0	קטאניה
22	שוער	סרחיו רומרו	22 בפברואר 1987	9	0	א.ז. אלקמאר
2	מגן	מרטין דמיקליס	20 בדצמבר 1980	28	2	באיירן מינכן
3	מגן	קלמנטה רודריגס	31 ביולי 1981	13	1	אסטודיאנטס
4	מגן	ניקולס בורדיסו	12 באפריל 1981	32	2	רומא
6	מגן	גבריאל היינצה	19 באפריל 1978	66	3	מארסיי
12	מגן	אריאל גרסה	14 ביולי 1979	4	0	קולון
13	מגן	וולטר סמואל	23 במרץ 1978	55	5	אינטר מילאנו
15	מגן	ניקולס אוטמנדי	12 בפברואר 1988	8	0	פורטו
5	קשר	מריו בולאטי	17 בפברואר 1985	7	1	פיורנטינה
7	קשר	אנחל די מריה	14 בפברואר 1988	11	1	ריאל מדריד
8	קשר	חואן סבסטיאן ורון	9 במרץ 1975	72	9	אסטודיאנטס
14	קשר	חבייר מסצ'ראנו (קפטן)	8 ביוני 1984	59	2	ברצלונה
17	קשר	יונאס גוטיירס	5 ביולי 1983	18	1	ניוקאסל יונייטד
20	קשר	מקסי רודריגס	2 בינואר 1981	39	12	ליברפול
23	קשר	חבייר פסטורה	20 ביוני 1989	2	0	פאלרמו
9	חלוץ	גונזלו היגוואין	10 בדצמבר 1987	7	5	ריאל מדריד
10	חלוץ	ליונל מסי	24 ביוני 1987	47	13	ברצלונה
11	חלוץ	קרלוס טבס	5 בפברואר 1984	54	9	מנצ'סטר סיטי
16	חלוץ	סרחיו אגוארו	2 ביוני 1988	23	8	אתלטיקו מדריד
18	חלוץ	מרטין פאלרמו	7 בנובמבר 1973	15	9	בוקה ג'וניורס
19	חלוץ	דייגו מיליטו	12 ביוני 1979	22	4	אינטר מילאנו

גביע העולם בכדורגל

1930 - מקום שני 1934 - סיבוב ראשון 1938 - פרשה 1950 - פרשה 1954 - פרשה 1958 - סיבוב ראשון 1962 - סיבוב ראשון 1966 - רבע גמר 1970 - לא העפילה 1974 - סיבוב שני (רבע גמר)

1978 - מקום ראשון 1982 - סיבוב שני (רבע גמר) 1986 - מקום ראשון 1990 - מקום שני 1994 - שמינית גמר 1998 - רבע גמר 2002 - סיבוב ראשון 2006 - רבע גמר 2010 - רבע גמר

קופה אמריקה

1916 - מקום שני 1917 - מקום שני 1919 - מקום שלישי 1920 - מקום שני 1921 - מקום ראשון 1922 - מקום רביעי 1923 - מקום שני 1924 - מקום שני 1925 - מקום ראשון 1926 - מקום שני 1927 - מקום ראשון 1929 - מקום ראשון 1935 - מקום שני 1937 - מקום ראשון

1939 - פרשה 1941 - מקום ראשון 1942 - מקום שני 1945 - מקום ראשון 1946 - מקום ראשון 1947 - מקום ראשון 1949 - פרשה 1953 - פרשה 1955 - מקום ראשון 1956 - מקום שלישי 1957 - מקום ראשון 1959 - מקום ראשון 1959 - מקום שני 1963 - מקום שלישי

1967 - מקום שני 1975 - סיבוב ראשון 1979 - סיבוב ראשון 1983 - סיבוב ראשון 1987 - מקום רביעי 1989 - מקום שלישי 1991 - מקום ראשון 1993 - מקום ראשון 1995 - רבע גמר 1997 - רבע גמר 1999 - רבע גמר 2001 - פרשה 2004 - מקום שני 2007 - מקום שני

הנבחרות הצעירות של ארגנטינה

לארגנטינה מספר נבחרות נוער, הנחשבות לטובות בעולם.

הנבחרת עד גיל 17

ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 17

הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה בגביע העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).

הנבחרת עד גיל 20

ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20

הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 6 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005, 2007). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ורביעית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20 4 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב-2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.

הנבחרת האולימפית

ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996).

סטטיסטיקה

השחקנים עם מספר ההופעות הרב ביותר

נכון ל-28 ביוני 2010

#	שם	שנים	מספר הופעות	מספר שערים
1	חבייר זנטי	1994 - 2009	136	5
2	רוברטו אז'אלה	1994-2007	115	7
3	דייגו סימאונה	1988-2002	106	11
4	אוסקר רוג'רי	1983-1994	97	7
5	דייגו מראדונה	1977-1994	91	34
6	אריאל אורטגה	1993-2002	86	17
7	גבריאל בטיסטוטה	1991-2002	78	56
8	חואן פבלו סורין	1995 - 2006	76	12
9	אמריקו גאז'גו	1975-1982	73	3
10	חואן ורון	1996 -	73	9

השחקנים עם מספר השערים הרב ביותר

נכון ל-16 בספטמבר 2009

#	שם	שנים	מספר הופעות	מספר שערים
1	גבריאל בטיסטוטה	1991-2002	78	56
2	הרנן קרספו	1995 - 2007	65	36
3	דייגו מראדונה	1977-1994	91	34
4	לואיס ארטים	1961-1967	25	24
5	ליאופולדו לוקה	1975-1981	45	22
-	דניאל פסארלה	1976-1986	70	22
7	חוזה סאנפיליפו	1956-1962	28	21
-	הרמיניו מסאנטוניו	1935-1942	19	21
9	מריו קמפס	1973-1982	43	20
10	נורברטו מנדס	1945-1956	31	19
-	חוסה מנואל מורנו	1936-1950	34	19
-	רנה פונטוני	1942-1947	19	19

מאמני הנבחרת

#	המאמן	שנים	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	יחס שערים	% הצלחה
1	אנחל ואסקז	1924-1925	12	5	7	0	8-18	70.83
2	חוסה מיז'אן	1927-1928	13	8	3	2	15-44	73.08
3	פרנסיסקו אולזאר	1929	2	0	1	1	2-1	25
4	אולזאר וחואן טרמוטולה	1929-1930	9	7	1	1	11-28	83.33
5	פליפה פסקוצ'י	1934	1	0	0	1	3-2	0
6	מנואל סיואנה	1935-1937	10	7	1	2	8-20	75
7	אנחל רוקה	1938-1939	4	3	0	1	6-11	75
8	גיז'רמו סטאבילה	1939-1958, 1960	127	85	21	21	145-323	75.2
9	קרלוס קלוסרו	1940	2	2	0	0	1-7	100
10	ספינטו, דלה טורה ובאריירו	1959	6	5	1	0	5-19	91.67
11	חוסה מורנו	1959	5	2	1	2	13-11	50
12	ויקטוריו ספינטו	1960-1961	10	5	3	2	12-23	65
13	חוסה ד'אמיקו	1961, 1963	4	2	0	2	6-12	50
14	חואן לורנזו	1962, 1966	11	4	4	3	10-9	54.55
15	נסטור רוסי	1962	1	1	0	0	1-3	100
16	ג'ים לופז	1962, 1967	7	5	1	1	4-14	78.57
17	הורסיו טורס	1963	8	4	1	3	17-20	56.25
18	חוסה מינז'ה	1964-1965, 1968	23	11	8	4	21-44	65.22
19	אוסבלדו זובלדיה	1965	1	0	1	0	1-1	50
20	כרמלו פראונה	1967	2	0	0	2	3-1	0
21	רנאטו צ'זאריני	1967-1968	5	1	1	3	8-5	30
22	הומברטו מאסצ'יו	1969	4	1	3	0	3-4	62.5
23	אדולפו פדרנרה	1969	4	1	1	2	6-4	37.5
24	חואן פיזוטי	1970-1972	23	10	8	5	28-35	60.87
25	אומר סיבורי	1972-1973	13	8	2	3	16-26	69.23
26	מיגל איגנומירייז'ו	1973	3	1	2	0	2-3	66.67
27	ולדיסלאו קאפ	1974	10	3	3	4	19-15	45
28	ססאר לואיס מנוטי	1974-1982	85	46	21	18	83-161	66.47
29	מיגל חוארז	1975	3	2	1	0	1-9	83.33
30	פדריקו סאקי	1979	1	0	1	0	2-2	50
31	קרלוס בילארדו	1983-1990	81	28	30	23	74-91	53.90
32	אלפיו באסילה	1991-1994	48	25	17	6	44-75	69.79
33	ריינלדו מרלו	1993	1	0	0	1	2-1	0
34	דניאל פסארלה	1994-1998	56	33	13	10	42-101	70.54
35	מרסלו בייאלסה	1998-2004	69	43	16	10	61-127	70.05
36	נלסון ויואס	1999	1	1	0	0	0-2	100
37	חוסה נסטור פקרמן	2004-2006	27	14	7	6	33-50	60.49
38	אלפיו באסילה	2006-2008	28	14	8	6	25-45	59.5
39	דייגו ארמנדו מראדונה	2008-2010

מתבסס על נתונים מהאתר RSSSF

שחקנים מפורסמים

השנים המוקדמות

אמריקו טסוריירי רוברטו צ'רו פדרו קלומינו הרמיניו מסאנטוניו גיז'רמו סטאבילה דומינגו טראסקוני לואיס מונטי חוסה מנואל מורנו

רינאלדו מרטינו אלפרדו די סטפנו אנחל לאברונה פליקס לאוסטו אדולפו פדרנרה אנטוניו סאסטרה ברנאבה פריירה

שנות השפל (תום מלחמת העולם הראשונה ועד הזכייה בגביע העולמי)

אנטוניו אנחליז'ו מיגל אנחל ברינדיסי רוג'ליו דומינגס אנטוניו ראטין חוסה סאנפיליפו פדריקו סאקי הוגו גאטי רנה האוסמן

קרלוס ביאנצ'י ארנסטו גריז'ו נורברטו מנדס סילביו מרזוליני אומר סיבורי נטליו פסקיה אמדיאו קאריסו

שנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80

דייגו מראדונה אוסבלדו ארדילס ריקרדו בוצ'יני מריו קמפס חורחה בורוצ'אגה אובלדו פילול דניאל פסארלה קלאודיו בורגי

ראמון דיאס אמריקו גאז'גו ליאופולדו לוקה חוליו אולרטיקוצ'יאה נרי פומפידו אוסקר רוג'רי חורחה ולדאנו סרחיו בטיסטה

הקטור אנריקה חוסה לואיס בראון

שנות ה-90

דייגו סימאונה גבריאל בטיסטוטה פבלו איימאר רוברטו אז'אלה אבל באלבו קלאודיו קאניג'ה מרסלו גז'ארדו קילי גונזאלס

קלאודיו לופז אריאל אורטגה חואן סבסטיאן ורון פרננדו רדונדו רוברטו סנסיני חבייר זנטי מתיאס אלמיידה חוסה צ'אמוט

קרלוס רואה סרחיו גויקואצ'יאה

הדור הנוכחי

ליונל מסי סרחיו אגוארו חואן רומן ריקלמה וולטר סמואל הרנן קרספו חואן פבלו סורין חבייר סביולה קרלוס טבז

אסטבן קמביאסו חבייר מסצ'ראנו רוברטו אבונדנסיירי גבריאל היינצה כריסטיאן ויז'אגרה

i love argentina כע חחחח

שיאים והישגים

• הניצחון הגבוה ביותר - 0:12 מול נבחרת אקוודור במסגרת הקופה אמריקה 1942.
• ההפסד הגבוה ביותר - 6:1 מול נבחרת צ'כוסלובקיה במסגרת הגביע העולמי 1958.
• רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד - 31 (18 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו). מה-19 בפברואר 1991 עד 8 באוגוסט 1993.
• רצף המשחקים הארוך ביותר ללא ניצחון - 9 (5 תוצאות תיקו, 4 הפסדים) מה 10 ביולי 1989 עד 8 במאי 1990.
• רצף הניצחונות הארוך ביותר - 9. מה 29 בינואר 1941 עד 25 בינואר 1942.
• רצף ההפסדים הארוך ביותר - 3.
• ארגנטינה שיחקה 65 משחקים במסגרת הגביע העולמי. היא ניצחה 33 משחקים, סיימה בתיקו ב- 13 הופסידה ב- 19. יחס השערים עומד על 74:113.
• גבריאל בטיסטוטה, מלך השערים של ארגנטינה בכל הזמנים, הוא הכובש המצטיין של ארגנטינה במסגרת גביע העולם עם 10 שערים. בטיסטוטה מחזיק גם בשיא מיוחד - השחקן היחיד שכבש שלושער בשני מונדיאלים שונים.
• דייגו מראדונה הוא שיאן ההופעות של ארגנטינה במשחקי הגביע העולמי עם 21 הופעות. הוא גם הארגנטינאי היחיד ששיחק בארבעה מונדיאלים שונים.
• הרנן קרספו הוא מלך שערי ארגנטינה במוקדמות הגביע העולמי עם 19 שערים.
• חבייר זנטי מחזיק בשיא כפול - שיאן ההופעות בתולדות הנבחרת (123 משחקים) ושיאן ההופעות במשחקי מוקדמות הגביע העולמי (41 משחקים), הוא שבר בכך את שיאו של רוברטו אז'אלה שעמד על 115 הופעות במדי הנבחרת מתוכם 40 במסגרת מוקדמות הגביע העולמי.
• במשחקי גביע העולם נבחרת ארגנטינה קיבלה במהלך המשחקים 10 כרטיסים אדומים ובכך מחזיקה בשיא שלילי. היא מקדימה את נבחרת ברזיל לה 9 כרטיסים אדומים.
• ארגנטינה שברה שלושה שיאים שליליים במהלך מונדיאל 1990 - 3 כרטיסים אדומים (ג'יוסטי, דזוטי ומונזון) במהלך המשחקים ששניים מהם בגמר הגביע כאשר מונזון היה לשחקן הראשון שמורחק במשחק הגמר. בנוסף, ארגנטינה הייתה לנבחרת הראשונה שלא מצליחה להבקיע שער במשחק גמר.
• חאבייר מסצ'ראנו הוא הספורטאי הארגנטינאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב. מסצ'ראנו זכה במדליות באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008).

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של נבחרת ארגנטינה בכדורגל
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
  פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יעקב זיו, בוכים עם כוכבים: מסי ודייגו הם היתרון והחיסרון של ארגנטינה, באתר nrg‏, 15/5/2010