תנאי (הלכה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
גרש (שיחה | תרומות)
הגהה
שורה 1: שורה 1:
'''תנאי''' הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי וכובל אותו לקיום התנאי, בצורה האומרת שאם התנאי לא התקיים המעשה מתבטל.
'''תנאי''' הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי וכובל אותו לקיום התנאי, בצורה האומרת שאם התנאי לא התקיים המעשה מתבטל.


התנאי הוא חידוש של התורה, הנלמד מפרשת [[בני גד ובני ראובן]], בו התנה [[משה רבינו]] עם שבט [[ראובן]] ושבט [[גד]], כי יקבלו את חלקם ב[[עבר הירדן]] אותו הם ביקשו ממשה רבינו, בתנאי שילחמו יחד עם שאר ה[[שבטים]] על [[ארץ ישראל]]. מכיון שחידוש הלכתי זה נלמד מ[[תנאי בני גד ובני ראובן]], קובעת ה[[משנה]] כי רק אם התנאי נעשה באותה צורה בה הוא נעשה על ידי משה רבינו, רק בצורה זאת יש לתנאי תוקף הלכתי, ולא - אין לתנאי כל תוקף על משמעות ותוקף המעשה, ולכן המעשה יחול גם אם התנאי לא קוים.
התנאי הוא חידוש של התורה, הנלמד מפרשת [[בני גד ובני ראובן]], בה התנה [[משה רבינו]] עם שבט [[ראובן]] ושבט [[גד]], כי יקבלו את חלקם ב[[עבר הירדן]] אותו הם ביקשו ממשה רבינו, בתנאי שיילחמו יחד עם שאר ה[[שבטים]] על [[ארץ ישראל]]. מכיוון שחידוש הלכתי זה נלמד מ[[תנאי בני גד ובני ראובן]], קובעת ה[[משנה]] כי רק אם התנאי נעשה באותה צורה בה הוא נעשה על ידי משה רבינו יש לתנאי תוקף הלכתי, ולא - אין לתנאי כל תוקף, ולכן המעשה יחול גם אם התנאי לא קוים.


המשנה קובעת שורה של מגבלות לעשיית התנאי, ובהם: שאמירת התנאי יהיה קודם למעשה הקנין, תנאי כפול - שעל התנאי להאמר בצורה מפורשת וברורה שאם יקויים התנאי יחול המעשה ואם לא לא, הן קודם ללאו - יש להקדים את האמירה המאשרת את המעשה במקרה שהתנאי קוים, לאמירה האומרת שהמעשה יבוטל באם לא יקוים התנאי, תנאי ומעשה בשני דברים - שהתנאי לא יעשה באותו חפץ בו נעשה המעשה, ועוד.
המשנה קובעת שורה של מגבלות לעשיית התנאי, ובהן:
* '''קודם למעשה''' - אמירת התנאי תהיה קודם למעשה הקניין.
* '''תנאי כפול''' - על התנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא.
* '''הן קודם ללאו'' - יש להקדים את האמירה המאשרת את המעשה במקרה שהתנאי קוים, לאמירה האומרת שהמעשה יבוטל באם לא יקוים התנאי.
* '''תנאי ומעשה בשני דברים' - שהתנאי לא ייעשה באותו חפץ בו נעשה המעשה, ועוד.


גם המתנה על מה שכתוב בתורה, כלומר שעל ידי תנאו מתבטל אחד מדיני התורה, תנאו בטל. יש המבארים זאת{{הערה|תוספות ישנים, במסכת קידושין נו,א.}} בכך שמכיון שאי אפשר לקיים תנאי שנוגד לכללי התורה, ברור כי אינו מתכוין ברצינות לקיום התנאי, והדבר דומה לאדם המגרש את אשתו על מנת שתעלה ל[[רקיע]] או תרד ל[[תהום]] וכל דבר אחר שלא ניתן לבצעו, שתנאו בטל.
גם המתנה על מה שכתוב בתורה, כלומר שעל ידי תנאו מתבטל אחד מדיני התורה, תנאו בטל. יש המבארים זאת{{הערה|תוספות ישנים, במסכת קידושין נו,א.}} בכך שמכיון שאי אפשר לקיים תנאי שנוגד לכללי התורה, ברור כי אינו מתכוין ברצינות לקיום התנאי, והדבר דומה לאדם המגרש את אשתו על מנת שתעלה ל[[רקיע]] או תרד ל[[תהום]] וכל דבר אחר שלא ניתן לבצעו, שתנאו בטל.

גרסה מ־03:40, 27 באוקטובר 2010

תנאי הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי וכובל אותו לקיום התנאי, בצורה האומרת שאם התנאי לא התקיים המעשה מתבטל.

התנאי הוא חידוש של התורה, הנלמד מפרשת בני גד ובני ראובן, בה התנה משה רבינו עם שבט ראובן ושבט גד, כי יקבלו את חלקם בעבר הירדן אותו הם ביקשו ממשה רבינו, בתנאי שיילחמו יחד עם שאר השבטים על ארץ ישראל. מכיוון שחידוש הלכתי זה נלמד מתנאי בני גד ובני ראובן, קובעת המשנה כי רק אם התנאי נעשה באותה צורה בה הוא נעשה על ידי משה רבינו יש לתנאי תוקף הלכתי, ולא - אין לתנאי כל תוקף, ולכן המעשה יחול גם אם התנאי לא קוים.

המשנה קובעת שורה של מגבלות לעשיית התנאי, ובהן:

  • קודם למעשה - אמירת התנאי תהיה קודם למעשה הקניין.
  • תנאי כפול - על התנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא.
  • 'הן קודם ללאו - יש להקדים את האמירה המאשרת את המעשה במקרה שהתנאי קוים, לאמירה האומרת שהמעשה יבוטל באם לא יקוים התנאי.
  • תנאי ומעשה בשני דברים' - שהתנאי לא ייעשה באותו חפץ בו נעשה המעשה, ועוד.

גם המתנה על מה שכתוב בתורה, כלומר שעל ידי תנאו מתבטל אחד מדיני התורה, תנאו בטל. יש המבארים זאת[1] בכך שמכיון שאי אפשר לקיים תנאי שנוגד לכללי התורה, ברור כי אינו מתכוין ברצינות לקיום התנאי, והדבר דומה לאדם המגרש את אשתו על מנת שתעלה לרקיע או תרד לתהום וכל דבר אחר שלא ניתן לבצעו, שתנאו בטל.

אחד מהכללים המגבילים את הכלל ההלכתי המכונה תנאי הוא, שרק מעשה שיכול להעשות על ידי שליח כמו קידושין וגירושין ניתן להגבילו על ידי תנאי. לעומת זאת, מעשה שלא ניתן למנות שליח כדי לבצעו, לא ניתן להגבילו על ידי תנאי. אחד מהדוגמאות היא, שכאשר אדם מת ללא בנים, אסורה אשתו להנשא לבעל אחר שאינו אחיו של המת, ובמקרה שאחיו של המת המכונה "יבם" אינו חפץ להנשא לה, עליו לבצע מעשה חליצה, המתיר את האשה להנשא לבעל אחר. במקרה כזה, לא ניתן להגביל את מעשה החליצה על ידי תנאי, וגם התנה למשל שמעשה החליצה לא יתיר את האשה אם לא תתן מאתים זוז, ניתרת האשה להנשא לבעל אחר.

הראשונים חלוקים בטעם דין זה, המגביל את דיני התנאי למעשה שיכול להעשות על ידי שליח. התוספותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: בבלי וגם 2=כתובות. סבורים כי סברת דין זה הוא מכיון שרק מעשה שיכול להעשות על ידי שליח הוא בכוחו ושליטתו של האדם, ולכן בכוחו להגבילו גם על ידי תנאי, אך מעשה שאינו יכול למנות שליח לעשותו, הוא לא בידו ובכוחו, ולכן גם אין בכוחו להגבילו על ידי תנאי. רבי מנחם המאירי[2] סבור כי מעשה שהוא יכול לבצעו על ידי שליח הוא מעשה חלוש, ולכן ניתן להגבילו על ידי תנאי, ודווקא בכך שלא ניתן לבצע מעשה מסוים על ידי שליח מוכח כי המעשה הוא מעשה אלים וחזק. האחרונים מבארים כי מעשה הנעשה על ידי שליח הוא מעשה שהאדם הוא אשר מבצע את חלות המעשה על ידי גמירות דעתו, ולכן הוא יכול להגביל את החלות ולקבוע כי הוא לא יחול בתנאים מסוימים, לעומת זאת מעשה שלא ניתן לבצעו על ידי שליח, הוא מעשה שיש לו תוקף משמעותי בעצם המעשה שקובע את החלות ולא בכוונת האדם. הפני יהושע[3] מבאר כי על פי הכלל "לא אתי דיבור ומבטל מעשה", לא ניתן לבטל מעשה גמור על ידי תנאי שהוא דיבור, ודווקא היכן שיכול לבצע את המעשה על ידי שליח המעשה נחשב למעשה שאינו מעשה גמור ולכן אפשר להטיל בו תנאי. מסיבה זו, נדרים ושבועות שהם דיבור, ניתן לבטלם על ידי תנאי, למרות שלא ניתן לבצעם על ידי שליח.

בזמנינו רבים משתמשים בדיני התנאי כדי להגביל שימושים בחפץ הנמכר על ידם. מחברי ספרים רבים מציינים כי הספר נמכר רק בתנאי שלא יעשו בו תנאים המפירים את זכויותיהם על ידי העתקה חלקית או כללית של הספר, כן ישנם אומנים המגבילים את השימוש באלבום אותו הם מפיקים בכך שלא ישכפלו את האלבום ללא תשלום.

ראו עוד

הערות שוליים

  1. ^ תוספות ישנים, במסכת קידושין נו,א.
  2. ^ שם. וכן כתב הפני יהושע במסכת גיטין דף ע"ה ע"א.
  3. ^ קידושין ע"ה,א בקטע המתחיל "וי"ל".