אלטא פייגא טייטלבוים – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
לפחות פעם אחת |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אלטא פייגא טייטלבוים''' ([[1912]] - [[1999]]) הייתה אשתו השנייה של ה[[אדמו"ר]] [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]. נולדה ב[[ל' בניסן]] [[ה'תרע"ב]] - [[17 באפריל]] [[1912]], |
הרבנית '''אלטא פייגא טייטלבוים''' ([[1912]] - [[1999]]) הייתה אשתו השנייה של ה[[אדמו"ר]] [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]. נולדה ב[[ל' בניסן]] [[ה'תרע"ב]] - [[17 באפריל]] [[1912]], לרב אביגדור שפירא, האדמו"ר מ[[צ'נסטוחוב]] שב[[פולין]], נצר למשפחת [[ישראל הופשטיין מקוז'ניץ|המגיד מקוז'ניץ]], ולגיטל, צאצאית של האדמו"ר [[קלונימוס קלמן הלוי מקרקא]]. |
||
טייטלבוים נישאה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אשתו הראשונה בעיר [[טשעבין]] ([http://en.wikipedia.org/wiki/Trzebinia Trzebinia]) שב[[גליציה]]. הפרש הגילאים הגבוה בינה לבין בעלה והיותה גדולה מבתו רויזא בכעשר שנים בלבד, גרמו למתיחות מסוימת בין השתיים. כשצורף בעלה האדמו"ר ל[[סחורה תמורת דם#רכבת ההצלה|רכבת קסטנר]], הוכנסה אף היא לרשימה וניצלה עם נוסעי הרכבת. |
טייטלבוים נישאה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אשתו הראשונה בעיר [[טשעבין]] ([http://en.wikipedia.org/wiki/Trzebinia Trzebinia]) שב[[גליציה]]. הפרש הגילאים הגבוה בינה לבין בעלה והיותה גדולה מבתו רויזא בכעשר שנים בלבד, גרמו למתיחות מסוימת בין השתיים. כשצורף בעלה האדמו"ר ל[[סחורה תמורת דם#רכבת ההצלה|רכבת קסטנר]], הוכנסה אף היא לרשימה וניצלה עם נוסעי הרכבת. |
||
גרסה מ־14:30, 10 בנובמבר 2010
הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים (1912 - 1999) הייתה אשתו השנייה של האדמו"ר יואל טייטלבוים מסאטמר. נולדה בל' בניסן ה'תרע"ב - 17 באפריל 1912, לרב אביגדור שפירא, האדמו"ר מצ'נסטוחוב שבפולין, נצר למשפחת המגיד מקוז'ניץ, ולגיטל, צאצאית של האדמו"ר קלונימוס קלמן הלוי מקרקא.
טייטלבוים נישאה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אשתו הראשונה בעיר טשעבין (Trzebinia) שבגליציה. הפרש הגילאים הגבוה בינה לבין בעלה והיותה גדולה מבתו רויזא בכעשר שנים בלבד, גרמו למתיחות מסוימת בין השתיים. כשצורף בעלה האדמו"ר לרכבת קסטנר, הוכנסה אף היא לרשימה וניצלה עם נוסעי הרכבת.
נודעה כאישה חזקה, ולאחר השואה השפיעה רבות על החסידות ומוסדותיה. היא נטלה חלק פעיל בהקמתם, ביסוסם וגיוס כספים למענם. לאחר פטירתו של בעלה התנגדה למינויו של אחיינו רבי משה טייטלבוים לאדמו"ר. פינתה את ביתה הצמוד לבית המדרש של החסידות בקרית יואל שבעיירה מונרו עבור בית מדרש של פורשי החסידות המכנים עצמם בני יואל, שהיו קשורים אליה.
טייטלבוים ניהלה קרנות צדקה וחסד. כמה מוסדות תורה רבים בארצות הברית ובישראל המקורבים לחוגי העדה החרדית ונטורי קרתא קרויים על שמה.
נפטרה בי"א בסיון ה'תשנ"ט לאחר מחלה קצרה, ולא השאירה אחריה צאצאים.