המועצה הארכיאולוגית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17: שורה 17:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
המועצה הארכיאולוגית הראשונה הוקמה בידי פרופ' [[ג'והן גרסטנג]] שהקים את מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי והיה למנהלה הראשון. המועצה הוקמה מתוקף פקודת העתיקות הראשונה שנוסחה בשנת 1920. המועצה כונתה 'המועצה הארכיאולוגית המייעצת' (Archaeological advisory board. הישיבה הראשונה של המועצה הארכיאולוגית התקיימה ביום 20 בספטמבר 1920, במעמד הנציב העליון, [[הרברט סמואל]]. בישיבה הראשונה של המועצה השתתפו: ג'והן גרסטנג, מנהל מחלקת העתיקות; ו"ג' פיתיאן-אדמס, איש ביה"ס הבריטי בירושלים; סניור ברלוצי; האב לגרנג' מ[[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכיאולוגיה בירושלים]] (אקול ביבליק); הארכימנדריט קלאופס, הפטריארך האורתודוכסי של ירושלים; דר' [[ויליאם פוקסוול אולברייט]], מנהל בית הספר האמריקאי לחקר המזרח בירושלים. הנציג היהודי היה דר' [[ארתור רופין]]. אחר כך, בהתערבות הנציב העליון, מונה דר' [[נחום סלושץ]] מטעם [[החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] במקומו של דר' רופין.
המועצה הארכיאולוגית הראשונה הוקמה בידי פרופ' [[ג'והן גרסטנג]] שהקים את מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי והיה למנהלה הראשון. המועצה הוקמה מתוקף פקודת העתיקות הראשונה שנוסחה בשנת 1920. המועצה כונתה 'המועצה הארכיאולוגית המייעצת' (Archaeological advisory board. הישיבה הראשונה של המועצה הארכיאולוגית התקיימה ביום 20 בספטמבר 1920, במעמד הנציב העליון, [[הרברט סמואל]]. בישיבה הראשונה של המועצה השתתפו: ג'והן גרסטנג, מנהל מחלקת העתיקות; ו"ג' פיתיאן-אדמס, איש ביה"ס הבריטי בירושלים; סניור ברלוצי; האב לגרנג' מ[[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]] בירושלים (אקול ביבליק); הארכימנדריט קלאופס, הפטריארך האורתודוכסי של ירושלים; דר' [[ויליאם פוקסוול אולברייט]], מנהל בית הספר האמריקאי לחקר המזרח בירושלים. הנציג היהודי היה דר' [[ארתור רופין]]. אחר כך, בהתערבות הנציב העליון, מונה דר' [[נחום סלושץ]] מטעם [[החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] במקומו של דר' רופין.


עם סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל הוקמה מחלקת העתיקות הישראלית, וגם מטעמה התמנתה מועצה ארכיאולוגית הממשיכה לפעול כל העת.
עם סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל הוקמה מחלקת העתיקות הישראלית, וגם מטעמה התמנתה מועצה ארכיאולוגית הממשיכה לפעול כל העת.

גרסה מ־15:41, 17 בנובמבר 2010

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


המועצה הארכיאולוגית היא גוף סטטוטורי הקיים מתוקף חוק העתיקות (התשל"ח, 1978), סעיפים 36-34. חברי המועצה ממונים על ידי שר החינוך והתרבות.

תפקיד המועצה

לייעץ לשר החינוך והתרבות, למנכ"ל רשות העתיקות ולמועצת רשות העתיקות בעניני ארכיאולוגיה ועתיקות, שיובאו בפניה על ידיהם. כלומר, המועצה הארכיאולוגית היא הגוף המקצועי העליון במדינת ישראל המייעץ לרשות העתיקות הממונה על אכיפת חוק העתיקות והסדרת כל הפעילות הנוגעת לעתיקות ולאתרי עתיקות בישראל.

ועדות משנה

המועצה רשאית לאצול מסמכויותיה לוועדות מבין חבריה. הוועדה העיקרית הקיימת מטעמה של המועצה הארכיאולוגית היא הוועדה למתן רשיונות לחפירה ארכיאולוגית, לפי סעיף 12 לחוק העתיקות.

ועדת הרשיונות: בוועדת הרישיונות חברים נציגים מן המחלקות לארכיאולוגיה של האוניברסיטאות בישראל. הוועדה בודקת מצד אחד את הכשרתו המקצועית של מבקש הרישיון ואת נסיונו המעשי (בשירותם של ארכיאולוגים ותיקים ממנו), וכן את כשירותו של המוסד שמטעמו מבוקש רשיון החפירה להעניק שירותים מקצועיים לחפירה (כגון, מעבדות, מחסנים, ספריה מקצועית, שירותים טכניים שונים).

ועדת שימור: ועדה לבירור סוגיות בעיתיות בשימור ובשחזור מבנים עתיקים וליעוץ לתחום השימור שברשות העתיקות בדבר הפעולות שיש לנקוט, או להמנע מנקיטה, בסוגיות ספציפיות המובאות בפניה.

ועדת ערר: היא ועדה שחברים בה שני חברים שממנה המועצה שלא מבין חבריה הקבועים (אלה יהיו בדרך כלל ארכיאולוגים מקצועיים מן המוסדות האקדמאים בארץ). בראש הוועדה עומד שופט, או מי שכשיר להיות שופט שממנה שר המשפטים. אל ועדת הערר יכולים לפנות מי שרואים עצמם נפגעים מהחלטות מנכ"ל רשות העתיקות. חוק העתיקות (סעיף 36) מונה את ההחלטות שניתן לערער עליהם, ובהן: קביעת גודלו של אתר עתיקות, סירוב לתת רישיון חפירה, סירוב לתת רישיון למסחר בעתיקות, ועוד.

היסטוריה

המועצה הארכיאולוגית הראשונה הוקמה בידי פרופ' ג'והן גרסטנג שהקים את מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי והיה למנהלה הראשון. המועצה הוקמה מתוקף פקודת העתיקות הראשונה שנוסחה בשנת 1920. המועצה כונתה 'המועצה הארכיאולוגית המייעצת' (Archaeological advisory board. הישיבה הראשונה של המועצה הארכיאולוגית התקיימה ביום 20 בספטמבר 1920, במעמד הנציב העליון, הרברט סמואל. בישיבה הראשונה של המועצה השתתפו: ג'והן גרסטנג, מנהל מחלקת העתיקות; ו"ג' פיתיאן-אדמס, איש ביה"ס הבריטי בירושלים; סניור ברלוצי; האב לגרנג' מבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים (אקול ביבליק); הארכימנדריט קלאופס, הפטריארך האורתודוכסי של ירושלים; דר' ויליאם פוקסוול אולברייט, מנהל בית הספר האמריקאי לחקר המזרח בירושלים. הנציג היהודי היה דר' ארתור רופין. אחר כך, בהתערבות הנציב העליון, מונה דר' נחום סלושץ מטעם החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה במקומו של דר' רופין.

עם סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל הוקמה מחלקת העתיקות הישראלית, וגם מטעמה התמנתה מועצה ארכיאולוגית הממשיכה לפעול כל העת.

לקריאה נוספת

מדינת ישראל, ספר החוקים 885 התשל"ח (10.2.1978), עמ' 76 ואילך.