משולם בן קלונימוס – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* ירמיהו מלחי, [http://www.shaanan.ac.il/shnaton/11/3.pdf ראשוני משפחת קלונימוס (הסב, האב והנכד והגירתם מלוקה - למגנצה], שנתון "שאנן", כרך יא, תשס"ו {{PDF}} |
* ירמיהו מלחי, [http://www.shaanan.ac.il/shnaton/11/3.pdf ראשוני משפחת קלונימוס (הסב, האב והנכד) והגירתם מלוקה - למגנצה], שנתון "שאנן", כרך יא, תשס"ו {{PDF}} |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־10:22, 22 בנובמבר 2010
רבי משולם בן קלונימוס, ידוע גם בכינויים "רבנו משולם", "משולם הגדול" ו"משולם הרומי". חי בסוף המאה העשירית, בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה. פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.
תולדות חייו
מעט מאוד ידוע על תולדות חייו. השמות "קלונימוס" ו"משולם" חוזרים ומופיעים בשושלת משפחת קלונימוס (ואף בכינוי "הגדול").[1] מקובל על רוב החוקרים שרבי משולם דנן הינו בנו של קלונימוס בן משה. משערים שמשה הוא בן המשפחה שהיגר מלוקא למגנצא, בערך בין השנים 900 ל-926, ועל כן ייתכן שרבי קלונימוס ובנו, רבי משולם, פעלו ממגנצא והיו מראשוני החכמים של יהדות גרמניה. עם זאת, יש לציין שיש גם מקורות לטענה שהם פעלו בלוקא.
גם לגבי שנת לידתו ושנת מותו הדעות חלוקות. צונץ מקדים את זמן מותו לשנת 975, אך מקובל היום להניח שנפטר בין השנים 1000 ל-1010[2]
בנו, רבי רבי קלונימוס בן משולם הוא הידוע מהאגדה על רבי אמנון ממגנצא כמי שקיבל בחלום את התפילה ונתנה תוקף מפי מחברה.
הוא הקדים בדור את הפוסקים הראשונים שחלקם חיו בתקופתו, כגון: רבנו גרשום מאור הגולה, הפייטן רבי שמעון בן יצחק (בן למשפחת "אבון" שהייתה מקושרת בקשרי נישואין למשפחת "קלונימוס"), ונחשב לגדול חכמי אשכנז בתקופתו.
| תקופת חייו של הרב משולם בן קלונימוס על ציר הזמן |
|---|
 |
יצירתו
מיצירתו נמצאו שרידים רבים באופן יחסי לבני תקופתו, בעיקר בגניזת קהיר. היא כוללת מספר תחומים: פסיקות במסגרת "שאלות ותשובות" (שו"ת), פיוטים ופירוש למסכת אבות. אגרת ידועה שלו ליהודי קושטא עוסקת בהתמודדות מול הקראים.
שו"ת
רבנו משולם היה מוכר בקהילות רבות וקיבל פניות מרחבי אשכנז. תשובותיו עוסקות בכל תחומי החיים, אך מתבלטים בהם שני נושאים: דיני ממון ומסחר (לדוגמה: דיון ב"מערופיה" - ציבור לקוחות, "קליינטורה") וסדרי הקהילה (כגון: סכסוך בין קהילת יהודי אַרְלְ - Arles שבצרפת לבין מסתפחים אל הקהילה). העיסוק בנושאים אלה נובע מהתעוררות חיי הקהילה היהודית באשכנז בתחילת האלף השני לספירה.
בתשובותיו הסתמך רבות על התנאים ועל הגאונים בני דורו. הוא הפנה שאלות לרב שרירא גאון ולבנו הרב האי גאון. תשובותיו נכתבו ברובן בעברית וחלקן בארמית.
חלק מתשובותיו מופיעות בספר הקדום "בשר על גבי גחלים".
פיוטים
שנים עשר פיוטים שלו נשתמרו. על פי המחקר עולה שחלקים בהם נוספו על ידי מעתיקים במרוצת הדורות. הם כוללים, בין השאר, "קרובות" ליום כיפור. קרובות אלו נכללו במחזור ליום כיפור בנוסח אשכנז. פיוטיו שיכים לאסכולה האיטלקית-אשכנזית היונקת מהפיוט שמקורותיו בארץ ישראל.[3]
פירוש למסכת אבות
מפירושו למסכת אבות הגיעו אלינו חלקים מועטים בלבד. מחלקים אלה ניתן להסיק באופן עקיף שהפירוש הקיף את כל המסכת. בפירושו זה עולה בקיאותו הרבה במקרא.
קישורים חיצוניים
- ירמיהו מלחי, ראשוני משפחת קלונימוס (הסב, האב והנכד) והגירתם מלוקה - למגנצה, שנתון "שאנן", כרך יא, תשס"ו
הערות שוליים
- ^ ראו אזכור של רבנו קלונימוס ובנו רבי משולם בתוספות תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ק"ט, עמוד ב', וברש"י תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף מ"ה, עמוד ב'
- ^ אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשס"א.
- ^ ראו: ר' משולם בר קלונימוס, אתר הזמנה לפיוט
ברח דודי אל מכון - ר' משולם בר קלונימוס, אתר הזמנה לפיוט