לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "חומרא וקולא"

נוספו 386 בתים ,  לפני 10 שנים
הרחבה
מ (חומרא הועבר לחומרא וקולא במקום הפניה)
(הרחבה)
'''חומרא''' ו'''קולא''' הם שני כיוונים בדרךקוטביים ב[[פסיקה|פסיקת]] ה[[הלכה]], כאשר '''חומרא''' היא פסיקה שלרוב ה[[איסור והיתר|אוסרת]] ומחייבת ואילו '''קולא''' היא פסיקה המתירהשלרוב מתירה ופוטרת. לשתי הגדרות אלה חשיבות הלכתית פורמלית, המתבטאת, בין השאר, בקביעה ההלכתית כי "ספק דאוריתא לחומרא" ו"ספק דרבנן לקולא". פעמים שהגבול בין השתיים מיטשטש, וקשה לקבוע חד משמעית איזו מן ההכרעות היא המחמירה ואיזו המקלה.
 
לעתים נעשה שימוש שגוי במושגבמונח '''חומרא''' כדי לתאר הקפדה על קיום [[מצוות]] מעבר לחובה המינימלית שנפסקה ב[[הלכה]], אך מושגהמינוח ההלכתי להתנהגות זהזו הוא [[הידור (הלכה)|הידור]].
 
==חומרא וקולא כמדדים לפסיקת הלכה==
לעתים ה'''חומרא''' וה'''קולא''' משמשים כמדד לפסיקת הלכה.{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית, הערך ''הלכה''}} כך, למשל, נקבע הכלל "[[ספק (הלכה)|ספיקא]] [[דאורייתא]] לחומרא וספיקא [[דרבנן]] לקולא", כלומר בספק [[דאורייתא|בדברי תורה]] יש להחמיר ובספק בדברי [[חז"ל]] יש להקל.
 
כך, למשל, נקבע הכלל "[[ספק (הלכה)|ספיקא]] [[דאורייתא]] לחומרא וספיקא [[דרבנן]] לקולא", כלומר בספק [[דאורייתא|בדברי תורה]] יש להחמיר ובספק בדברי [[חז"ל]] יש להקל.
גם בשיטת הלימוד יש [[נפקא מינה]] לחומרא ולקולא. כך נקבע הכלל: "לקולא מקשינן לחומרא לא מקשינן", כלומר: לא משתמשים ב[[היקש (הלכה)|היקש]] להקל אלא רק להחמיר.
 
גם בשיטת הלימוד יש [[נפקא מינה]] לחומרא ולקולא. כך נקבע הכלל: "לקולא מקשינן לחומרא לא מקשינן", כלומר: לא משתמשים ב[[היקש (הלכה)|היקש]] להקל אלא רק להחמיר.
==מצבי חומרות==
ישנם מספר מצבים בהם נפסק שיש לנקוט בגישה מחמירה או שהוגדר שטוב להחמיר:
 
==חומרות רשות==
בספרות ה[[הלכה]] מופיעים לעתים ביטויים בשבח החומרא, וחוזר בה הביטוי "המחמיר תבוא עליו הברכה". דברים בשבח החומרות נכתבו גם בספר [[כף החיים]]: {{ציטוטון|וכל איש אשר נשמתו זכה ביותר תאוה נפשו לעשות חומרות וחסידוּת ביותר וכל אשר אין נשמתו מתוקנת כל-כך תאוה נפשו לילך אחר הקוּלות.}}{{הערה|כף החיים, סימן קנ"ח, סעיף קטן כ"ה}}{{ש}}גם בספר [[מסילת ישרים]], המונה את השלבים בהתקדמות בעבודת ה', נכתב{{הערה|[[מסילת ישרים]], פרק י"ד, בחלקי הפרישות}} שבשלב הפרישות על האדם להחמיר בדינים ולחוש לדברי יחיד במחלוקת, אם דברי היחיד הגיוניים, אפילו כשההלכה נפסקת לא כמותו.{{ש}}אך הרב [[אברהם יצחק קוק]] ציין שלא בכל החומרות טוב להחמיר וכתב כי הנטייה להחמיר במה שכבר, על פי דרך התורה, נפסק להקל אין זו [[מידת חסידות]].{{הערה|שו"ת אורח משפט, עמוד קכג (שאלה קיב)}} גם הרב [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] סייג את ההמלצה להחמיר בחומרות רשות, ואמר ש'חשש' לא נמנה בין החומרות אשר בהכרח טוב להחמיר בהן, אלא אם האדם חושש לצד המחמיר של הספק עליו להחמיר כי לדעת האדם ייתכן שכך הצדק.
 
===כיום===
כיום בציבור ה[[חרדי]] מרבים להחמיר אך ב[[ציונות דתית|מגזר הדתי לאומי]] המצב לא אחיד ובפלגים מסויימים החומרות נפוצות יותר ובאחרים פחות. הרב [[אורי שרקי]] בשיעור בנושא טען כי הרצון להחמיר הפך לעתים ל"נטייה כרונית חולנית".{{הערה|[http://ravsharki.org/content/view/1562/629/ קולא וחומרא] באתר ravsharki.org{{כ}}.}}{{ש}}גם [[פסיכולוג]]ים ציינו כי לעתים נטייה אובססיבית להחמיר עלולה לנבוע מ[[הפרעה טורדנית-כפייתית]]{{מקור}}.<!-- זה נכון אבל דרוש מקור -->
 
פעמים ש[[הפרעה טורדנית-כפייתית]] מביאה אנשים לידי חומרות קיצוניות שאינן נובעות מהקפדה הלכתית אלא מאובססיה.
 
==ראו גם==
* [[חומרא דרבי זירא]]
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=159 האם אדם רשאי להחמיר על עצמו בכל חומרה שירצה?] באתר הלכה יומית
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[en:Chumra]]
 
[[קטגוריה:הלכה]]
 
[[en:Chumra]]