חומצה גלוטמית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: sr:Glutaminska kiselina
ArthurBot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.3) (בוט מוסיף: hr:Glutaminska kiselina
שורה 57: שורה 57:
[[fi:Glutamiinihappo]]
[[fi:Glutamiinihappo]]
[[fr:Acide glutamique]]
[[fr:Acide glutamique]]
[[hr:Glutaminska kiselina]]
[[hu:Glutaminsav]]
[[hu:Glutaminsav]]
[[id:Asam glutamat]]
[[id:Asam glutamat]]

גרסה מ־23:15, 5 בדצמבר 2010


שגיאות פרמטריות בתבנית:חומצת אמינו

פרמטרים [ סימון_ארוך, נוסחה_כימית, משקל_מולקולרי, סימון_קצר, שם_לועזי, איזו, שכיחות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

'חומצה גלוטמית'
נוסחה כימית C₅H₉NO₄ עריכת הנתון בוויקינתונים
pKa קרבוקסיל 2.2
pKa אמין 9.67
pKa שייר 4.25
נוסחה קווית של חומצה גלוטמית
נוסחה קווית של חומצה גלוטמית
נוסחה מלאה של חומצה גלוטמית
נוסחה מלאה של חומצה גלוטמית
מספר CAS 617-65-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חומצה גלוטמית (Glutamic acid) (מכונה גם גלוטמט [1]) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.

מבנה

חומצה גלוטמית דומה בהרכבה לחומצה אספרטית, חומצת אמינו אחרת, אלא שבשייר שלה קיימות שתי קבוצות מתילן (CH2) ולא אחת. השייר של חומצה גלוטמית מורכב, אם כן, משתי קבוצות מתילן ומקבוצת קרבוקסיל (COOH). חומצה גלוטמית ואספרטית הן חומצות האמינו היחידות בעלות שייר חומצי. קבוצת הקרבוקסיל נוטה לאבד את אטום המימן שלה, ומכאן חומציותה. כשהדבר מתרחש, נותר השייר בצורת יון קרבוקסילט (-COO), ואז נהוג לקרוא לתרכובת "גלוטמט" (Glutamate).

ב-pH נייטרלי (7) נוטה החומצה הגלוטמית לאבד את אטום המימן ולהופיע בצורת גלוטמט. המטען החשמלי של גלוטמט הוא 1-, עקב יון הקרבוקסילט השלילי.

חומצת האמינו גלוטמין היא נגזרת של חומצה גלוטמית. במקום קבוצת קרבוקסיל היא מכילה קבוצת אמיד (CONH); היא נוצרת כשחומצה גלוטמית מגיבה עם אמוניה. עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין גלוטמין או חומצה חומצה גלוטמית - Glu - וכן סימול קצר - E.

היסטוריה ושימושים

הראשון שבודד לראשונה חומצה גלוטמית היה הכימאי הגרמני קרל ריטהאוזן (Karl Ritthausen) בשנת 1866, מחלבון גלוטן שבחיטה, ומכאן שמה. היא סונתזה לראשונה במעבדה בשנת 1890.

כשגלוטמט מתרכב עם יון נתרן מתקבל מונוסודיום גלוטמט (Monosodium Glutamate, בראשי תיבות: MSG), תרכובת המקנה למזונות טעם נוסף על ארבעת הטעמים הבסיסיים. הכימאי היפני איקוני קיקאדה מאוניברסיטת טוקיו גילה את מונוסודיום גלוטמט בשנת 1906 וכינה אותו "אוּ‏מאמי" (בתרגום חופשי מיפנית: "טעים"). מונוסודיום גלוטמט הוא תוסף המזון והאלרגן הנפוץ ביותר בעולם.

פיזיולוגיה

חומצה גלוטמית אינה "חומצת אמינו חיונית", שכן תאי גוף האדם מסוגלים לייצר חומצה זו בעצמם מחומצת אמינו אחרת.

בנוסף לתפקיד המבני של חומצה גלוטמית כמרכיב בחלבון, משמשת החומצה גם כמוליך עצבי במוח וכחומר מוצא ליצירת GABA, מוליך עצבי נוסף. חומצה גלוטמית מפעילה הן קולטנים יונוטרופיים (NMDA, AMPA ו- Kainate) והן קולטנים מטבוטרופיים. חומצה גלוטמית אינה יכולה לעבור בקלות מהמוח אל זרם הדם, ולכן תאי המוח הופכים אותה לגלוטמין ומנצלים אותה ליצירת אנרגיה.

מחקרים רבים קשרו את החומצה הגלוטמית לפעילות מוחית מוגדרת. חלקם הראו את הקשר שלה לפעילויות קוגניטיביות כגון למידה וזיכרון, אך מחקרים הראו גם שכמויות עודפות של חומצה גלוטמית מביאות לפגיעות מוחיות שונות, כולל מחלת אלצהיימר.

בתאי צמחים וחיידקים פוטוסינתטיים מהווה חומצה גלוטמית חומר מוצא לסנתוז הפיגמנט כלורופיל.

הערות שוליים

  1. ^ ביוכימיה I: חלבונים, מבנה ותפקיד, עמוד 29, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, מהדורת ניסוי תשנ"ד - 1994