מלאכת קורע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מלאכת קורע''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] האסורות בשבת. הכוונה לקריעת (הפרדת) שני גופים דבוקים{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]] סימן ש"מ סעיף יג.}} בלא מחשבת קלקול{{הערה|המקלקל בשבת פטור מהתורה.}}. מלאכה זו היא הניגוד ל[[מלאכת תופר]] שבה מחברים שני גופים לגוף אחד.
'''מלאכת קורע''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] האסורות בשבת. הכוונה לקריעת (הפרדת) שני גופים דבוקים{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]] סימן ש"מ סעיף יג.}} בלא מחשבת קלקול{{הערה|המקלקל בשבת פטור מהתורה.}}. מלאכה זו היא הניגוד ל[[מלאכת תופר]] שבה מחברים שני גופים לגוף אחד.

ככל ל"ט מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו היא היותה במשכן, כאשר היתה נופלת [[תולעת]] לאריג מיריעות המשכן ומנקבת חור זעיר באריג, היו קורעים את האריג את מקום החור, ותופרים אותו מחדש{{הערה|{{בבלי|שבת|עה|א}}.}}.


מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם ה[[נייר]] נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים){{הערה|ראה [[שמירת שבת כהלכתה]].}} ויש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד{{הערה|עיי"ש.}} זאת מלבד איסור [[מחתך]]. שולחן ערוך מנמק איסור קריעת נייר בנימוק "אין קורעין הנייר, מפני שהוא כמתקן כלי".
מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם ה[[נייר]] נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים){{הערה|ראה [[שמירת שבת כהלכתה]].}} ויש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד{{הערה|עיי"ש.}} זאת מלבד איסור [[מחתך]]. שולחן ערוך מנמק איסור קריעת נייר בנימוק "אין קורעין הנייר, מפני שהוא כמתקן כלי".

גרסה מ־05:50, 12 בדצמבר 2010

מלאכת קורע היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת. הכוונה לקריעת (הפרדת) שני גופים דבוקים[1] בלא מחשבת קלקול[2]. מלאכה זו היא הניגוד למלאכת תופר שבה מחברים שני גופים לגוף אחד.

ככל ל"ט מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו היא היותה במשכן, כאשר היתה נופלת תולעת לאריג מיריעות המשכן ומנקבת חור זעיר באריג, היו קורעים את האריג את מקום החור, ותופרים אותו מחדש[3].

מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם הנייר נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים)[4] ויש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד[5] זאת מלבד איסור מחתך. שולחן ערוך מנמק איסור קריעת נייר בנימוק "אין קורעין הנייר, מפני שהוא כמתקן כלי".

מי שקורע מעטפה גם הוא עובר משום קורע.

קריעת דבר העשוי מגוף אחד, כגון עטיפות במבה, מתירים רוב הפוסקים, ויש מיעוט האוסרים. אם כי כאשר פותחים דבר שבפתיחתו הוא נהיה כלי, עוברים על איסור אחר שהוא מלאכת מכה בפטיש אם הקריעה לא היתה דרך קלקול

אדם הקורע בעת זעם, לא עובר על האיסור "הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין"[6].

הערות שוליים

  1. ^ שולחן ערוך הרב סימן ש"מ סעיף יג.
  2. ^ המקלקל בשבת פטור מהתורה.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ה, עמוד א'.
  4. ^ ראה שמירת שבת כהלכתה.
  5. ^ עיי"ש.
  6. ^ בבלי - מסכת שבת פרק יג, דף קה, ב משנה