לוהנגרין (אופרה) – הבדלי גרסאות
מ קטגוריה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
{{בעבודה}} |
||
[[קובץ:Lohengrin - Illustrated Sporting and Dramatic News.png|שמאל|ממוזער|250px|סצינה מתוך האופרה]] |
[[קובץ:Lohengrin - Illustrated Sporting and Dramatic News.png|שמאל|ממוזער|250px|סצינה מתוך האופרה]] |
||
'''לוהנגרין''' (ב[[גרמנית]]: '''Lohengrin''') היא [[אופרה]] בשלוש מערכות מאת [[ריכרד וגנר]]. |
'''לוהנגרין''' (ב[[גרמנית]]: '''Lohengrin''') היא [[אופרה]] בשלוש מערכות מאת [[ריכרד וגנר]], אשר הלחין, וכתב גם את ה[[ליברית]]. |
||
עלילת האופרה מושפעת מדמות מתוך סיפורים גרמנים מ[[ימי הביניים] ובעיקר מתוך "פרזיבל" (PARZIVAL) של [[וולפרם פון אשנבאך]]. הבסיס לסיפורי האגדה הללו מתחיל במסורת ה[[סיפור עממי|סיפור העממי]] של " אביר הברבור" המספרת על אביר מסתורי המגיע לעזרה כשהוא רכוב על סירה הרתומה ל[[ברבור]]. בסיפור העלילה משתלבים בעקיפין גם מוטיבים המבוססים על המאבק בין האמונה ה[[פאגאניזם|פאגאנית]] והאמונה ה[[נצרות|נוצרית]] כפי שהתקיים ב[[צפון אירופה]] בתקופת [[המאה ה-10]]. |
עלילת האופרה מושפעת מדמות אגדית מתוך סיפורים גרמנים מ[[ימי הביניים] ובעיקר מתוך "פרזיבל" (PARZIVAL) של [[וולפרם פון אשנבאך]]. הבסיס לסיפורי האגדה הללו מתחיל במסורת ה[[סיפור עממי|סיפור העממי]] של " אביר הברבור" המספרת על אביר מסתורי המגיע לעזרה כשהוא רכוב על סירה הרתומה ל[[ברבור]]. בסיפור העלילה משתלבים בעקיפין גם מוטיבים המבוססים על המאבק בין האמונה ה[[פאגאניזם|פאגאנית]] והאמונה ה[[נצרות|נוצרית]] כפי שהתקיים ב[[צפון אירופה]] בתקופת [[המאה ה-10]]. |
||
האופרה הוצגה לראשונה ב-[[28 באוגוסט]] [[1850]] ב[[וימאר]] בניצוחו של [[פרנץ ליסט]], ידידו הקרוב של וגנר. ליסט בחר בתאריך זה לציון יום הולדתו ה-101 של [[גתה]], וזכתה להצלחה מיידית. האופרה השפיעה עמוקות על [[לודוויג השני, מלך בוואריה]] המכונה גם מלך האגדות. בהשפעת הסיפור והאופרה, בנה המלך את [[טירת נוישוונשטיין]] לכבודו של [[לוהנגרין]], והפך לפטרונו של וגנר , תוך שהוא מספק את המימון לבניית בית האופרה ב[[ביירוית]]. |
האופרה הוצגה לראשונה ב-[[28 באוגוסט]] [[1850]] ב[[וימאר]] בניצוחו של [[פרנץ ליסט]], ידידו הקרוב של וגנר. ליסט בחר בתאריך זה לציון יום הולדתו ה-101 של [[גתה]], וזכתה להצלחה מיידית. האופרה השפיעה עמוקות על [[לודוויג השני, מלך בוואריה]] המכונה גם מלך האגדות. בהשפעת הסיפור והאופרה, בנה המלך את [[טירת נוישוונשטיין]] לכבודו של [[לוהנגרין]], והפך לפטרונו של וגנר , תוך שהוא מספק את המימון לבניית בית האופרה ב[[ביירוית]]. |
||
גרסה מ־12:42, 21 בדצמבר 2010
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
לוהנגרין (בגרמנית: Lohengrin) היא אופרה בשלוש מערכות מאת ריכרד וגנר, אשר הלחין, וכתב גם את הליברית.
עלילת האופרה מושפעת מדמות אגדית מתוך סיפורים גרמנים מ[[ימי הביניים] ובעיקר מתוך "פרזיבל" (PARZIVAL) של וולפרם פון אשנבאך. הבסיס לסיפורי האגדה הללו מתחיל במסורת הסיפור העממי של " אביר הברבור" המספרת על אביר מסתורי המגיע לעזרה כשהוא רכוב על סירה הרתומה לברבור. בסיפור העלילה משתלבים בעקיפין גם מוטיבים המבוססים על המאבק בין האמונה הפאגאנית והאמונה הנוצרית כפי שהתקיים בצפון אירופה בתקופת המאה ה-10.
האופרה הוצגה לראשונה ב-28 באוגוסט 1850 בוימאר בניצוחו של פרנץ ליסט, ידידו הקרוב של וגנר. ליסט בחר בתאריך זה לציון יום הולדתו ה-101 של גתה, וזכתה להצלחה מיידית. האופרה השפיעה עמוקות על לודוויג השני, מלך בוואריה המכונה גם מלך האגדות. בהשפעת הסיפור והאופרה, בנה המלך את טירת נוישוונשטיין לכבודו של לוהנגרין, והפך לפטרונו של וגנר , תוך שהוא מספק את המימון לבניית בית האופרה בביירוית.
סיפור העלילה
מערכה ראשונה
המלך היינריך הצפר (Heinrich der Vogler) מגיע לדוכסות בראבנט אשר לחוף נהר הסכלדה לקרב מול ההונגרים שפלשו לאדמותיו, וכדי להסדיר את מחלוקת הירושה בנסיכות בין הרוזן תלרמונד (Friedrich von Telramund), המאשים את הדוכסית אלזה (Elsa) ברצח והעלמה של אחיה המיועד למלכות. המלך קורא אליו לבירור את הדוכסית אלזה שמכריזה כי היא מוכנה להוכיח את חפותה בדו-קרב מול הרוזן. לשאלת המלך היא עונה כי תיוצג בקרב על ידי אביר חלומותיה. ביום הקרב מבושש האביר להגיע למרות הקריאות , ורק כאשר אלזה עצמה קוראת אליו, מופיע אביר הרכוב על סירה רתומה לברבור. האביר המסתורי מוכן להציע את שירותו לדוכסית אלזה בתנאי שלא תשאל לשמו או למקום שממנו הגיע. ידידיו של תלרמונד מציעים לו לסגת מן הקרב מול "אביר הברבור" המסתורי. הקרב מסתיים במהרה בנצחונו של אביר הברבור אשר חס על חיי המנוצח, מכריז על אלזה כחפה מפשע, ומציע לה להינשא לו.
מערכה שנייה
תלרמונד ואשתו אורטרוד (Ortrud) לא משתתפים בערב מסיבת הנישואין. היא מנסה לעודד את רוחו כי ישובו לשלוט בנסיכות וזוממת לגרום לאלזה להפר את הבטחתה לאביר המסתורי. אורתרוד בעלת האמונה הפאגאנית מתפללת לאלוהיה, פוגשת את אלזה ומנסה לשכנע אותה כי אינה יודעת דבר על האביר המסתורי ולכן הוא יכול להיעלם במהירות כמו שהופיע ולנטוש אותה. בטרם ההכרזה על האביר המסתורי כדוכס החדש בנסיכות , מופיע תלרמונד, ומכריז כי ינסה לשוב לשלטון , ומאשים את האביר המסתורי במעשי כישוף. בינתיים פונה אורטרוד לאלזה בדרישה כי תגלה את זהותו האמיתית של בעלה בטרם יוכתר. תלרמונד פונה למלך בדרישה לבטל את תוצאות הקרב בטענה שאינו חוקי מכיוון שהאביר הזר לא גילה את זהותו האמיתית. הזר מודיע למלך כי הוא מוכן לגלות את זהותו לאלזה בלבד, המלך מסכים והם נכנסים לכנסייה לטקס הנישואין.
מערכה שלישית
אלזה והאביר צועדים לתוך הכנסיה לצלילי "מקהלת הכלה"- הקטע המוזיקלי המפורסם ביותר ביצירה כולה, אך בטחונה העצמי מתערער בעקבות דבריה של אורטרוד בדבר נאמנותו של האביר. אלזה שואלת אותו את השאלה האסורה עליה. ברגע זה פורצים לכנסיה תלרמונד וארבעה מנאמניו במטרה לפגוע באביר. האביר מתגונן והורג את תלרמונד. האביר ואלזה פונים לשפת הנהר, שם ערוך המלך לקרב המתוכנן נגד ההונגרים. האביר מספר למלך ולאלזה את סיפור הגביע הקדוש, ומגלה להם כי שמו לוהנגרין, אחד מן האבירים ובנו של פרסיפל. סירה רתומה לברבור מופיעה, האביר נפרד מאלזה ומתפלל לתחיית אחיה הנעלם. לפתע צולל הברבור למים וחוזר ומופיע בדמותו של אחיה גוטפריד, אשר הפך לברבור בהשפעת כישופיה של אורטרוד. אביר הברבור המסתורי חוזר לטירת הגביע הקדוש, ואלזה צונחת ומתה מצער על אהובה הנעלם.