מלאכת אוכל נפש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:05, 22 בדצמבר 2010

בהלכה, מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לצורך הכנת מזונות האדם ליום טוב. מותר מדין התורה לעשות מלאכות אוכל נפש ביום טוב, אך לא בשבת.

ביום טוב

היתר מלאכת אוכל נפש מפורש בתורה: "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם"^[1]. כך הותרו שחיטה, לישה, אפייה וכיוצא באלה.

חכמים אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה בערב יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד או חיסרון, זאת כדי שאדם לא ידחה ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון טחינה וניפוי הקמח וכיוצא באלה, ואז ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג.

להלכה נפסקה דעת בית הלל, שכיוון שמלאכות ההוצאה וההבערה הותרו כמלאכת אוכל נפש, הם הותרו גם לצורך שאר הנאות, גם אם אינם קשורות דווקא באוכל.

נחלקו האחרונים לגבי עישון ביום טוב, ולדעת רוב הפוסקים^[^{דרוש מקור]}, העישון מותר למי שהורגל בכך, משום שזה צורך השווה לכל נפש, אולם הדלקה וכיבוי האש נאסרו, כשם שנאסרה הדלקה לבישול, והותרה רק העברת אש, אך ישנם פוסקים רבים האוסרים זאת, בטענה שאין זה צורך אוכל השווה לכל נפש, שהרי ישנם אנשים רבים שאינם נהנים מעישון, ואף אינם סובלים את הריח^[2].}}.

במשכון

המושג אוכל נפש מוזכר גם לעניין איסור משכון כלי אוכל נפש. דין הוא משום משום "כי נפש הוא חבל"^[3], היינו שאלו כלים שנצרכים לכדי חייו של האדם, ולכן אין לקחתם. מדובר בכלים המשמשים להכנת מזון כמו רחיים של תבואה וסכין שחיטה.

קישורים חיצוניים

'אוכל נפש', באתר 'דעת'

הערות שוליים

^ שמות, י"ב, ט"ז.
^ קרבן נתנאל על הרא"ש בתלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד ב'.
^ דברים, כ"ד ו'.

תבנית:הלכה

[1] שמות, י"ב, ט"ז.

[2] קרבן נתנאל על הרא"ש בתלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד ב'.

[3] דברים, כ"ד ו'.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==ביום טוב==
 [[קובץ:Bundesarchiv Bild 101I-712-0491-28, Oberleutnant der Division Großdeutschland.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עישון, יש הסבורים שהוא נכלל במלאכת אוכל נפש]]
-היתר מלאכת אוכל נפש מפורש בתורה: "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם" ([[שמות]], י"ב, ט"ז). כך הותרו [[שחיטה]], [[ל"ט אבות מלאכה#לישה|לישה]], [[אפייה]] וכיוצא באלה.
+היתר מלאכת אוכל נפש מפורש בתורה: "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם"{{הערה|[[שמות]], י"ב, ט"ז.}}. כך הותרו [[שחיטה]], [[ל"ט אבות מלאכה#לישה|לישה]], [[אפייה]] וכיוצא באלה.
 [[חכמים]] אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה ב[[ערב (יום)|ערב]] יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד או חיסרון, זאת כדי שאדם לא ידחה ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון [[ל"ט אבות מלאכה#טחינה|טחינה]] וניפוי ה[[קמח]] וכיוצא באלה, ואז ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג.
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 להלכה נפסקה דעת  [[בית הלל]], שכיוון שמלאכות ה[[הוצאה מרשות לרשות|הוצאה]] וה[[הבערה]] הותרו כמלאכת אוכל נפש, הם הותרו גם לצורך שאר הנאות, גם אם אינם קשורות דווקא באוכל.
-נחלקו ה[[אחרונים]] לגבי [[עישון]] ביום טוב, ולדעת רוב הפוסקים{{מקור}}, העישון מותר למי שהורגל בכך, משום שזה צורך השווה לכל נפש, אולם הדלקה וכיבוי האש נאסרו, כשם שנאסרה הדלקה לבישול, והותרה רק העברת אש, אך ישנם פוסקים רבים האוסרים זאת, בטענה שאין זה צורך אוכל השווה לכל נפש, שהרי ישנם אנשים רבים שאינם נהנים מעישון, ואף אינם סובלים את הריח{{הערה|קרבן נתנאל במסכת ביצה סוף פ"ב.}}.
+נחלקו ה[[אחרונים]] לגבי [[עישון]] ביום טוב, ולדעת רוב הפוסקים{{מקור}}, העישון מותר למי שהורגל בכך, משום שזה צורך השווה לכל נפש, אולם הדלקה וכיבוי האש נאסרו, כשם שנאסרה הדלקה לבישול, והותרה רק העברת אש, אך ישנם פוסקים רבים האוסרים זאת, בטענה שאין זה צורך אוכל השווה לכל נפש, שהרי ישנם אנשים רבים שאינם נהנים מעישון, ואף אינם סובלים את הריח{{הערה|[[קרבן נתנאל]] על ה[[רא"ש]] ב{{בבלי|ביצה|כג|ב}}.}}.}}.
 ==במשכון==
-המושג אוכל נפש מוזכר גם לעניין איסור [[משכון]] כלי אוכל נפש. דין הוא משום משום "כי נפש הוא חבל" ([[דברים]], כ"ד ו'), היינו שאלו כלים שנצרכים לכדי חייו של האדם, ולכן אין לקחתם. מדובר בכלים המשמשים להכנת מזון כמו [[רחיים]] של תבואה ו[[סכין שחיטה]].
+המושג אוכל נפש מוזכר גם לעניין איסור [[משכון]] כלי אוכל נפש. דין הוא משום משום "כי נפש הוא חבל"{{הערה|[[דברים]], כ"ד ו'.}}, היינו שאלו כלים שנצרכים לכדי חייו של האדם, ולכן אין לקחתם. מדובר בכלים המשמשים להכנת מזון כמו [[רחיים]] של תבואה ו[[סכין שחיטה]].
 ==קישורים חיצוניים==