יהודה אלמוג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ :בוט החלפות (-הישוב +היישוב)
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: איראן;
שורה 7: שורה 7:
בשנת [[תרע"ט]] [[1919]] בא אלמוג ל[[ארץ ישראל]], והשתתף בהקמת [[ההסתדרות הכללית]] ב-[[1920]]. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם [[ישראל שוחט]] ראש ארגון "[[השומר]]", ויחדיו ייסדו את "[[גדוד העבודה]] על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ [[1920]]. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת [[עין חרוד]] ב[[עמק יזרעאל]] בקיץ [[1921]].
בשנת [[תרע"ט]] [[1919]] בא אלמוג ל[[ארץ ישראל]], והשתתף בהקמת [[ההסתדרות הכללית]] ב-[[1920]]. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם [[ישראל שוחט]] ראש ארגון "[[השומר]]", ויחדיו ייסדו את "[[גדוד העבודה]] על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ [[1920]]. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת [[עין חרוד]] ב[[עמק יזרעאל]] בקיץ [[1921]].


אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען [[התיישבות]] [[גדוד העבודה]] בקרקעות [[הברון רוטשילד]] ב[[חורן]]. בשנת [[1922]] הוא יצא עם [[חיים שטורמן]] ו[[צבי נדב]] לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: "[[חומה ומגדל]]", והתבססה על החוק הקיים. לפי תוכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ב[[רכבת]] עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת [[1924]] הוא יצא ל[[אירן]] להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.{{הערה|1=[[צבי אילן]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_14.3(1).pdf החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936], [[פעמים (כתב עת)|פעמים]], 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45-46}}
אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען [[התיישבות]] [[גדוד העבודה]] בקרקעות [[הברון רוטשילד]] ב[[חורן]]. בשנת [[1922]] הוא יצא עם [[חיים שטורמן]] ו[[צבי נדב]] לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: "[[חומה ומגדל]]", והתבססה על החוק הקיים. לפי תוכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ב[[רכבת]] עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת [[1924]] הוא יצא ל[[איראן]] להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.{{הערה|1=[[צבי אילן]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_14.3(1).pdf החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936], [[פעמים (כתב עת)|פעמים]], 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45-46}}


ב[[שנות השלושים]] ו[[שנות הארבעים|הארבעים]] יצא אלמוג מספר פעמים למסעות ארוכים ב[[מזרח אירופה]], בשליחות "החלוץ" וגדוד העבודה. הוא נפגש, בין השאר, עם קהילות יהודים ועם נציגי [[קומונה|קומונות]] [[חקלאות|חקלאיות]].
ב[[שנות השלושים]] ו[[שנות הארבעים|הארבעים]] יצא אלמוג מספר פעמים למסעות ארוכים ב[[מזרח אירופה]], בשליחות "החלוץ" וגדוד העבודה. הוא נפגש, בין השאר, עם קהילות יהודים ועם נציגי [[קומונה|קומונות]] [[חקלאות|חקלאיות]].

גרסה מ־11:06, 31 בדצמבר 2010

יהודה אלמוג בשנות ה-40

יהודה קופילביץ אלמוג (1895 - 1972) היה איש תנועת "החלוץ" ברוסיה, עוזרו הקרוב של יוסף טרומפלדור מראשי גדוד העבודה, מפעילי הקיבוץ המאוחד בחברת אשלג ארץ-ישראלית, ראש המועצה הראשון של המועצה האזורית תמר.

תולדותיו

יהודה אלמוג נולד בשם אברהם מצקביץ' בליטא. הוא הושפע בנעוריו מהפציפיזם הטולסטויאני. גויס לצבא האימפריה הרוסית וערק ממנו (ואז אימץ את שמו של בן דודו יהודה קופילביץ'). הצטרף לארגון "החלוץ" ברוסיה, ונרתם למשימות תנועה הציונית בהשפעת יוסף טרומפלדור. לאחר מלחמת העולם הראשונה, אלמוג יצא לאיסטנבול ופעל למען חבורות חלוצים, שנשארו שם ללא אמצעי קיום ודרך להגיע לארץ ישראל.

בשנת תרע"ט 1919 בא אלמוג לארץ ישראל, והשתתף בהקמת ההסתדרות הכללית ב-1920. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם ישראל שוחט ראש ארגון "השומר", ויחדיו ייסדו את "גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ 1920. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת עין חרוד בעמק יזרעאל בקיץ 1921.

אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען התיישבות גדוד העבודה בקרקעות הברון רוטשילד בחורן. בשנת 1922 הוא יצא עם חיים שטורמן וצבי נדב לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: "חומה ומגדל", והתבססה על החוק הקיים. לפי תוכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ברכבת עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת 1924 הוא יצא לאיראן להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.[1]

בשנות השלושים והארבעים יצא אלמוג מספר פעמים למסעות ארוכים במזרח אירופה, בשליחות "החלוץ" וגדוד העבודה. הוא נפגש, בין השאר, עם קהילות יהודים ועם נציגי קומונות חקלאיות.

תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-1923 עבר עם חבריו לתל יוסף. בעקבות הפילוג ל"ימין" ו"שמאל" בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים 1927-1929, הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה בירושלים, אשר חבריה יסדו את קיבוץ רמת רחל. בשנות השלושים שינה את שם משפחתו ל"אלמוג", בהשראת הדרך שנסללה אז לאילת. הוא התחתן עם חוה, עולה מפולין, והצטרף כחבר לקיבוץ כפר גלעדי. בכל שנות פעילותו בים המלח התגוררה חוה בקיבוץ זה. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. בשנת 1962 הסתלקה רעיתו חווה, ונקברה בבית העלמין בכפר גלעדי. לאחר פטירתו ב-1972, חקקו חברים על מצבתו את המילים: "יהודה אלמוג, החלוץ הנצחי". על שמו נקרא קיבוץ אלמוג, שהוקם בשנת תשל"ט 1979 בצפון ים המלח.

פועלו באזור ים המלח

לבקשתו של משה נובומייסקי מנהל חברת האשלג הבריטיית בים המלח, יצא אלמוג בראש "הפלוגה המקובצת", אשר כללה חברי הקיבוץ המאוחד, להשתתף בהקמת מפעל אשלג בבעלות בריטית בסדום. הנהגת הקיבוץ המאוחד ציפתה כי הקמת המפעל תביא להקמת קיבוץ בדרום מזרח ים המלח. יהודה אלמוג התנדב להנהיג את הצעירים שהתגייסו לעבוד במפעל האשלג, ולהשתתף בהקמת ישוב חדש באזור המרוחק והמנותק. באותם ימים, לא הייתה דרך סלולה לסדום. ההגעה התבצעה בסירות אשר נעו מספר שעות מחופו הצפוני של ים המלח.

עד תש"ח 1948 הנהיג אלמוג את ציבור העובדים המאורגן בחברת האשלג. בינו לבין נובומייסקי מנהל חברת האשלג, שראה בהקשר הפועלי החלוצי עניין ערכי חשוב, שררו יחסים מורכבים. הקמת מדינת ישראל ערערה את אחיזתה של חברת האשלג באתר. עם פרוץ הקרבות, ניסה נובומייסקי לשמור על המפעל, מתוך כוונה להפעילו מחדש כאשר תסתיים המלחמה.

ב-20 במאי 1948 ננטש אזור צפון ים המלח בהוראות המטה הכללי; כמו גם מפעל האשלג הצפוני והשכונה העברית שהקימו עובדיו, קיבוץ בית הערבה, ואחר נהרסו בידי ערבים. המפעל הדרומי גם הושבת על ידי לוחמי הפלמ"ח לפני הנסיגה מן האתר. אך עוד לפני ההחלטה לעזוב את החוף הצפוני, פיטר נובומייסקי את עובדי החברה. פיטורים אלה הקצינו את היחסים המתוחים במילא בין נובומייסקי לבין אנשי הקיבוץ המאוחד, חברי בית הערבה ועובדי המפעל ובראשם יהודה אלמוג.

לאחר תש"ח, הוביל אלמוג קו נוקשה ביחס לנובומייסקי, וזה התקשה לחדש את העבודה במפעל הדרומי. וכך, בשנת 1952 הוקמה החברה הממשלתית "מפעלי ים המלח", ונובומייסקי נושל למעשה ממפעל חייו. יהודה אלמוג מונה אז גם לראש המועצה הראשון בים המלח, כשנוסדה המועצה האזורית "תמר".

במהלך השנים תרם אלמוג רבות לפיתוח אתרים היסטוריים וישובים בים המלח. בין היתר יזם הקמת מלונות, יישובים, כבישים ושיקום אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים, כמו מצדה. בין יוזמותיו היו "אגודת מצדה", מוזיאון בית היוצר בנווה זוהר והתחלת בנית "משכן לתרבויות ים המלח" במצדה.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים