שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)

מודעה בעיתון החבצלת, חתומה בידי זלמן דוד ליבונטין 28.6.1908

שער הבניין כיום (2010)

חזית הבניין כיום (2010)

שערי תורה – תלמוד תורה בעיר יפו, ששימש מוסד תורני מרכזי משנת ייסודו בתר"ן (1890) עד סגירתו בזמן מלחמת השחרור.

ייסודו

תלמוד תורה שערי תורה נוסד בשנת 1890 על בסיס תלמוד התורה "דגל תורה" שהיה קיים בהיקף קטן יותר עוד קודם. ייסודו היה פרי יוזמת הרב של יפו – הרב נפתלי הרץ הלוי, ומספר עסקנים מקומיים כמו זרח ברנט ואחרים.

בעיתון החבצלת משנת תרנ"ג, מבשרים חברי הוועד שישנם 120 תלמידים בתלמוד תורה, אך מצבו הכספי רע. מצבו הכספי הרעוע של המוסד ילווה אותו כל ימיו עד סגירתו, והוא משתקף במכתבים והודעות רבות של פעיליו ותומכיו.

בחודש נובמבר 1896, מבשר עיתון "החבצלת" על חנוכת הבניין רחב הידיים של התלמוד תורה. הבניין נבנה על מגרש בשכונת נווה שלום הסמוכה לנוה צדק ושם הוא עומד עד היום הזה (2010).

לימוד התורה בתלמוד התורה היה כמקובל במוסדות החינוך של הישוב הישן, לימוד קריאה וכתיבה ולימוד כתבי הקודש, ומעט השכלה כללית בסיסית.

תקופת הראי"ה קוק

עם בואו של הרב קוק לכהן כרב קהילת יפו בשנת 1904, קיבל התלמוד תורה תנופה רצינית בהתפתחותו. הרב קוק ראה עצמו כפטרון ומשגיח למוסד זה, והוא היה מתפלל בבית הכנסת במקום, בוחן את התלמידים, ומעורב בתוכניות הלימודים. כמו כן הוא פרסם אגרות רבות הקוראות לנדיבים ברחבי העולם היהודי לבוא לעזרת המוסד.

שנה לאחר בואו נוסד בתלמוד תורה, בהסכמת הרב קוק, בית מלאכה, שבו יוכשרו התלמידים המעוניינים בכך, במלאכה, על מנת שיוכלו להתפרנס. באחת מאיגרותיו כותב הרב קוק על בית המלאכה :

ואותם שיש להם נטיה למלאכה יתלמדו איזה שעות ביום בבית המלאכה, אשר כבר הועמד עמנו פה במוסד "שערי תורה" (שזה מקרוב אשר נוסד, ערך שנתיים ועתה הוא עומד במדרגה כזאת עד שהבנק אנגלא-פלשתינא הכין על ידו ארון על פי תכנית הארונות האירופאים בפורמאט גדול והם מלאי רצון מטוב המלאכה)

— אגרות הראי"ה, אגרת קמ"ו, י"ז סיוון תרס"ח

בהמשך קיווה הרב קוק לפתוח ישיבה גבוהה במקום, ואכן בתרס"ח נפתחה ישיבה ובה לימדו בין השאר הרב צבי פסח פרנק, הרב זלמן שך מבית דינו של הרב קוק, הרב שם טוב גפן ואחרים. ככל הנראה מספר התלמידים בישיבה לא עבר מעולם את העשרים תלמידים.

בשיאו הכיל המתחם את התלמוד תורה, הישיבה הגבוהה, "בית תבשיל" לתלמידים, בית מלאכה ובית כנסת, שבו נהג הרב קוק להתפלל. גם אירועים מרכזיים של יהודי יפו כחתונות והספדים נערכו במתחם.

לאורך כל שנותיו הראשונות ספג המוסד ביקורת בעיתונות העברית, על שכביכול אוחז המוסד בשיטות לימוד ישנות ושאינו מתאים את עצמו לרוח התקופה. בשנת תרע"ה, נשא הרב יהודה לייב פישמן מימון, מנהיג המזרחי, דברים בגנות המוסד על כך שהוא מתנהל במתכונת ישנה ושאינה מתאימה לתהלוכות הדור החדש. הדברים פגעו ברב קוק, שכתב לרב מיימון מכתב מחאה, וטען שמוסדות העומדים בצביונם העתיק חשובים לעם ישראל, ואין לפגוע בהם.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, שהה הרב קוק באירופה. עם גירוש תושבי תל אביב על ידי הטורקים , עבר המוסד בחלקו לעיר רחובות, על ציודו של בית המלאכה וכך לא ניזוק באופן יחסי.

לאחר פטירת הראי"ה

המוסד עבר לרשת בתי הספר של תנועת המזרחי וכך התקיים כנראה, תוך משברים, עד מלחמת השחרור. במלחמת השחרור עמד המקום בחזית הקרבות בין שכונות יפו היהודיות לשכונת מנשיה הערבית. הבניין ניזוק קשות ומאז לא אוכלס.

מתחם שערי תורה כיום

בנייני המתחם ההרוסים בחלקם, עומדים בקצה שכונת נווה צדק, לא רחוק ממתחם הרכבת החדש. הערך הגבוה של השטח הביא את ה"הקדש" הממונה על המבנים למכור אותו ליזמי נדל"ן.

בעקבות מאבקים שהובלו בידי גופים השואפים לשמר את למורשתו של הרב קוק, נעצר בשלב זה הרס המקום, והוא עומד כיום (2011) נעול ומסוגר.